אם גם אתם קמתם ביום ראשון אל ההכרזה של שר האנרגיה, אלי כהן, על קידום הקמה של תחנת כוח גרעינית ראשונה בישראל ומיד, אז אין מה להיבהל. לא מפני שהנושא לא חשוב ולא צריך ללמוד אותו לעומק ולשקול אותו ברצינות, אלא מפני שנדמה שכל מטרתו לדחוק שוב את הדיון על יישום אנרגיה סולארית עם אגירה בישראל, ולהשאיר אותנו בסוף עם גז מחצבים מזהם.
השר כהן הוא לא הראשון, וכנראה גם לא האחרון, להעלות את הנושא. משרד האנרגיה וחברת החשמל, ביחד ולחוד, בוחנים את העניין כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת, בעקבות משבר האנרגיה לאחר מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט על ישראל.
2 צפייה בגלריה
איך לאחסן את האנרגיה?
איך לאחסן את האנרגיה?
אנרגיה ירוקה ואגירה
(צילום: shutterstock)
אבל עכשיו, כשאנחנו לקראת החלטות גורליות במשק האנרגיה הלאומי, למשל לגבי ייצוא של גז על חשבון המשק המקומי, חיפוש שדות גז נוספים, טיפול במונופול של חברות הגז, והקמת תחנות כוח מונעות גז - למרות המאבקים הציבוריים בתחום, וכשאנחנו נכשלים שוב ושוב ביישום אנרגיות מתחדשות, למה לא להסיט את האש?
בואו נשים דברים על השולחן, הדרך להפקת חשמל בתחנת כוח גרעינית בישראל ארוכה, אם בכלל. ישראל לא חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ואין לנו דלק גרעיני משלנו. המצב הגאופוליטי המקומי והעולמי של ישראל רגיש מאוד ויקשה על יישום מהלך שכזה.
החשש מפיגועי טרור או מפגיעות במלחמה, וגם העובדה שאנחנו ניצבים על השבר הסורי-אפריקני, מוסיפים מורכבות גדולה. לצד זאת יש גם להתייחס לחשש מקרינה וחלילה מתקלות ומתאונות ולעובדה שצריך לטפל בפסולת הגרעינית. כל זאת במדינה קטנה וצפופה מאוד. וגם, הזמן שלוקח להקים תחנת כוח גרעינית ועלויות ההקמה, התפעול וההגנה על התחנה דוחקים עוד יותר את אפשרות היישום שלה.
עם זאת חשוב לומר שאנרגיה גרעינית מיושמת בהצלחה במקומות רבים בעולם, שקיימים כיום כורים קטנים יותר, מודולריים ובעיקר בטוחים יותר, מדור 4, ובעיקר שאנרגיה גרעינית מאפשרת מעבר למשק דל פחמן כיוון שהיא לא פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר.
2 צפייה בגלריה
שר האנרגיה אלי כהן
שר האנרגיה אלי כהן
שר האנרגיה, אלי כהן
(צילום: שלומי אמסלם)
אנרגיה סולארית, לעומת זאת, אפשר לקדם וליישם מחר (בעצם היינו צריכים לעשות זאת כבר אתמול). יש לנו שמש בשפע כמעט כל ימות השנה, ואין פה סוגיות של שרשראות אספקה ומאבקים גיאופוליטיים. מדובר באנרגיה נקייה, שייצורה לא מלווה בפליטה של מזהמי אוויר וגזי חממה או פסולת מסוכנת. הטכנולוגיות כיום זמינות, אמינות וזולות יותר, לא רק בהשוואה לגז מחצבים, אלא גם לאנרגיה גרעינית. יתרה מכך, בעוד שמחירי האנרגיה הגרעינית בעולם גבוהים ויציבים מזה שנים, מחירי האנרגיה הסולארית רק הולכים ויורדים.
אנרגיה סולארית מאפשרת גם ביזור של משק האנרגיה וכך מייצרת ביטחון אנרגטי גדול יותר ויכולה לתת מענה לתרחישי עלטה כאלו ואחרים, בשונה מתחנה גרעינית שתתווסף למערך הריכוזי של תחנות הכוח בישראל. בנוסף, האפשרות של כל אחת ואחד מאיתנו לייצר אנרגיה סולארית לשימוש עצמי ולמכור עודפים לרשת, מאפשרת ניהול עצמי מושכל ואחראי יותר של החשמל בבית, וגם הקמה של מיקרו-גרידים מקומיים – מערכות אוטונומיות שמייצרות את החשמל שהן צורכות בשטח תחום וקטן יחסית כשהן מחוברות לרשת המרכזית רק לטובת גיבוי בשעת חירום. כך ניתן יהיה לבנות רשת חשמל חכמה, יעילה, שיתופית וחסכונית יותר, ולקדם חוסן אנרגטי.
עדי וולפסוןפרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפן
נכון, גם לאנרגיה סולארית יש חצר אחורית, וחייבים לקחת בחשבון סוגיות סביבתיות. יש להימנע מפגיעה בשטחים פתוחים וערכיים, ולכן צריך לקדם קודם כל אנרגיה סולארית על מבנים ובדו-שימוש באזורים חקלאיים. יש גם לקחת בחשבון את החומרים שמוטמעים בפנלים הסולאריים ובסוללות ואת המחזור שלהם בסוף חייהם.
גיוון סל הדלקים של מדינת ישראל חשוב מאין כמוהו, ובחינה של שילוב אנרגיה גרעינית, עם כל הרגישות והמורכבות של הנושא, חשובה גם היא. אבל בינתיים מדינת ישראל מציבה יעדים נמוכים מאוד להפקת חשמל מאנרגיה סולארית ואפילו לא מצליחה לעמוד בהם – את היעד של 10% שהוצב לשנת 2020 השגנו אחרי כשנתיים, והיעד של 20% ל-2025 רחוק מאוד כשסיימנו את 2024 עם 14% בלבד.
ההכרזה של שר האנרגיה על קידום ייצור חשמל מדלקים גרעיניים היא אפילו לא בלון ניסוי לבחון את מוכנות הציבור לשימוש באנרגיה גרעינית, כי התהליך לא ישים כרגע. מדובר לכל היותר בצעד יח"צני ציני שלא מצליח לכסות על הבושה של הכישלון ביישום אנרגיות מתחדשות בישראל.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).