תחשי נהרות זכו בכינוי "פרות ים", וכמו פרות, גם הם אוכלי עשב. אלא שהענקים העדינים הללו - יונקים ימיים מרתקים וחשובים - הולכים ונעלמים. מאות תחשי נהרות מתים מדי שנה כתוצאה מתת-תזונה, מרעב ומזיהום. בעוד שכלל מיני תחשי הנהרות נמצאים בסכנה ואוכלוסיותיהם הולכות ומתדלדלות, תחש הנהרות הקריבי לא קיבל את שינוי הסטטוס שמגיע לו כדי לסייע בשימורו לאחר שנים של מאבק.
תחש הנהרות הקריבי חולק לשני תת-מינים – הפלורידאי (Trichechus manatus latirostris), הנפוץ לחופי פלורידה והאנטילי (Trichechus manatus manatus) הנפוץ באזור האיים הקריביים. לאחרונה החליט שירות הדיג וחיות הבר של ארצות הברית להשאיר את המין הפלורידאי במעמד "פגיע" (Vulnerable), זאת בעוד שהמין האנטילי קיבל את המעמד של "מין בסכנת הכחדה" (Endangered) – מעמד שנותן לו יותר הגנה תחת חוק ההגנה על מינים בסיכון (Endangered Species Act).
ההחלטה התקבלה על סמך הערכות שלפיהן אוכלוסיית המין הפלורידאי מונה מעל 8,000 פרטים ומציגה סימני יציבות בשנים האחרונות, ותוך התעלמות מכך שיותר מ-2,000 פרטים מתו בשנתיים האחרונות כתוצאה מאובדן בתי גידול ומזיהום. בה בעת, אוכלוסיית המין האנטילי בפורטו ריקו מונה כ-250 פרטים. "שני המינים נתקלים באותם איומים, אך תחש הנהרות האנטילי נתקל גם בציד בלתי חוקי בהרבה מדינות בקריביים", מסבירה ד"ר בת' בריידי, חוקרת תחשי נהרות ומנהלת המדע והשימור של עמותת Save The Manatee Club (SMC), הפועלת בפלורידה.
"שירות הדיג וחיות הבר של ארצות הברית מאמין שלתחש הנהרות הפלורידאי יש מספיק מקורות מזון, מגמות אוכלוסייה יציבות ומערכות נאותות של מים חמים (שם מבלה תחש הנהרות את החורף, א"א) ולכן הוא לא עומד בקריטריונים למעמד מין בסכנת הכחדה", מסבירה ד"ר בריידי.
עם זאת, "העדויות שבהן השתמשו כדי להעריך את מגמות האוכלוסייה ואת זמינות מקור המזון ישנות, והחלטות כאלו צריכות להתבסס על הנתונים המדעיים הטובים והמעודכנים ביותר, מה שלא התקיים במקרה ההצעה של הסוכנות". הסטטוס של מין כ"פגיע" או ב"סכנת הכחדה" משמעותי עבור מאמצי השימור ומימונם, ולכן ארגון SMC ושותפיו מגישים התנגדויות ומקימים עצומות בניסיון לשנות את ההחלטה ולהביא לסיווג תחש הנהרות הפלורידאי כמין בסכנת הכחדה.
מה הקשר בין טראמפ לפרות ים?
חוק ההגנה על מינים בסיכון עבר טלטלות כתוצאה משינויי הממשל בארצות הברית. כבר בכהונתו הראשונה ביצע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיקונים ורפורמות שהחלישו את החוק, שלאחר מכן בוטלו בימי ממשל ביידן - ועכשיו הוא עושה זאת שוב.
מייד לאחר השבעתו, הוא חתם על עשרות צווים נשיאותיים. מתוכם, המדאיג במיוחד את ארגוני הסביבה הוא צו "הכרזת מצב חירום אנרגטי". צו זה קורא לכינוס ועדה שתפקידה לזהות ולכופף כל מכשול הניצב בפני פיתוח תשתיות אנרגיה הנובע מחוק ההגנה על מינים בסיכון וחוק ההגנה על יונקים ימיים (Marine Mammal Protection Act) על ידי נקיטת צעדים הנוגעים, במפורש, לסיווג של מינים בסכנת הכחדה.
"אף על פי שההצעה התקבלה לפני השבעתו של טראמפ וחילופי הממשלות, אנחנו בהחלט מודאגים מהאג'נדה של הממשל הנוכחי וממדיניות ההחלשה של ה'חוק להגנה על מינים בסיכון', כמו גם של 'חוק ההגנה על יונקים ימיים' שהולכת להשפיע על פעילות השימור של חיות בסכנת הכחדה", אומרת בריידי. ממשל טראמפ והזריזות שבה המדיניות שלו נכנסת לתוקף מציבים קשיים משמעותיים בסוגיות של שימור מיני בעלי חיים ומביאים להטלת ספק בכוחן של ההתנגדויות והעצומות לשנות את ההחלטה. הכרזתו של לי זלדין, ראש הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), באמצע מרץ על ביטול של 31 תקנות להגנת הסביבה מעצימה את החששות.
הסכנות לתחשאים ברחבי העולם
לא רק אוכלוסיות תחשי הנהרות בפלורידה מאוימות, אלא כל מיני התחשאים בעולם נמצאים בסכנה. "האיומים העיקריים על התחשאים מגיעים מפעילויות אנושיות. הם נחשפים למוות כתוצאה מפגיעת כלי שיט, איבוד מקורות המזון בשל בנייה וזיהום, אובדן מקורות מים חמים, והסתבכות בחוטי דיג ובחבלים", מסבירה בריידי. בחורף התחשאים שוחים אל מקורות מים, כמו מעיינות, ששוררת בהם טמפרטורה גבוהה יותר כדי לשרוד את העונה שבה מי הים מתקררים. אובדן מקורות המים החמים הללו נובע בעיקר מפיתוח, משאיבת יתר של מי מעיינות חמים ומעליית פני הים.
איום גובר נוסף על התחשאים הוא פסולת פלסטיק. על פי ממצאי מחקר שנערך בטמפה ביי, פלורידה, במערכת העיכול של רוב תחשי הנהרות שנדגמו נמצאו חלקיקי פלסטיק בגדלים שונים. דו"ח נוסף מראה שמתוך 700 תחשי נהרות, שנדגמו בין 2009–2018 באזור מפרץ מקסיקו והחוף הדרום-מזרחי של ארצות הברית, 99 אחוז נפגעו מפלסטיק בבליעה או בהסתבכות. "באופן כללי לא ברור איך מיקרו-פלסטיק משפיע עליהם פיזיולוגית, אך אנחנו מניחים שזה עשוי להשפיע על [תפקוד] מערכת העיכול", אומרת ד"ר בריידי.
תחשי המשכן בים האדום
גם בים האדום חיים תחשאים; הם משתייכים למין תחש המשכן, המסווג "פגיע". בצפון הים האדום היו כמה תצפיות מתועדות, בעיקר לחופי מצרים, והיו עדויות לנוכחות אם וגור ב-2019 במרסה עלאם.
"תחשי המשכן לא נצפו עד היום בישראל במפרץ אילת. התצפיות במפרץ הן מועטות ודרומית לאילת", אומר ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, ומנכ"ל משותף של עמותת דלפיס הפועלת למען היונקים הימיים בישראל. "תפוצתם נדירה יחסית וכוללת את אזור צפון המפרץ, שם נצפו תחשי משכן באזורים מוגנים כמו שמורת אבו גלום ושמורת נבק במצרים. אזורים אלו מציעים בתי גידול מתאימים עם מרבצי עשב ים, המהווים מקור מזון חשוב לתחשי המשכן. בדרום מפרץ אילת היו תצפיות מזדמנות ליד אזורי החוף של מצרים וערב הסעודית הכוללים גם משטחי עשב ים, אך התצפיות שם פחות שכיחות".
על פי נתונים מלפני 10 שנים, אוכלוסיית תחשי המשכן לחופי מצרים הוערכה בין 73–97 פרטים, כשבאותו מחקר מעל 79 אחוז מהדייגים המרואיינים חששו שהם ייכחדו בעתיד.
"האוכלוסייה הכוללת של תחשי המשכן במפרץ אילת מפוזרת ומתמודדת עם איומים כמו הרס בתי גידול ופעילות אנושית", מסביר ד"ר שיינין. לדבריו, הם נדירים במפרץ בשל מספר סיבות עיקריות: הרס בתי גידול, זיהום ימי ותנועת כלי שיט. "שדות עשב ים, שהוא מקור המזון העיקרי של תחשי המשכן, נפגעו עקב פעילות אנושית כמו בנייה, דיג ופעילות תיירותית; זיהום מים כתוצאה מפסולת תעשייתית ופלסטיק משפיע על איכות בתי הגידול של תחשי המשכן ומקשה עליהם למצוא מזון מתאים; והם רגישים לפגיעות מכלי שיט, במיוחד באזורים עם תנועה ימית רבה", הוא אומר.
העשב הימי הולך ונעלם – האם גם התחשאים?
בין התחשאים לבין מערכות העשב הימי מתקיימת תלות הדדית, שהתפתחה במשך מיליוני שנים. עשב ים הוא מקור המזון העיקרי עבור התחשאים. כשהם רועים ומלחכים את העשב, הם כורתים אותו בחלקו העליון אך משאירים את קני השורש שלמים וכך מעודדים את התחדשותו ובה בעת מונעים צמיחת יתר.
"כמין מפתח, התחשאים משמשים מדדים לבריאות המערכת האקולוגית", מסבירה ד"ר בריידי. "היעלמותם מאותתת על בעיה בסיסית בבית הגידול. העשב הימי קריטי לא רק כמקור מזון לתחשי נהרות אלא גם מספק בית גידול למיני בעלי חיים אחרים ומייצב את קו החוף. לדוגמה, בלגונת נהר אינדיאן [בפלורידה] הוביל אובדן משמעותי של עשב ימי להתמוטטות אוכלוסיית התחשאים" עקב מחסור במזון. כתוצאה ממערכת היחסים המורכבת הזו, פגיעה בעשב הים פוגעת בתחשאים, וגם להפך, היעלמות התחשאים תפגע במערכות עשב הים ובתפקידן האקולוגי.
כרי עשב ים נעלמים בשיעור של כ-7 אחוז בשנה מאז שנות ה-90, בשל משתנים רבים, כולל שינוי אקלים, פיתוח חופי, זיהום, דיג יתר וגורמים אחרים ממקור אנושי. מעבר למיני דגל כריזמטיים כמו תחשאים או צבי ים הזקוקים לעשב ימי כדי לשרוד, הם מספקים מחסה, מזון ובית גידול לאלפי מינים ימיים (כולל דגים וחסרי חוליות). הם גם בעלי תפקיד חשוב נוסף, כפי שסיפר פרופ' גיל רילוב ל'זווית': "יש [לעשבי הים] יכולת אדירה לפליטת חמצן ולקליטת פחמן דו-חמצני. זה חלק חשוב מההתמודדות שלנו עם שינויי האקלים". הוא הוסיף כי עם זאת, גם אצלנו במפרץ אילת, שמירה על עשב הים לא זוכה במספיק פופולריות. כפי שמסבירה בריידי, ההתמדה במאבק למען מיני מפתח כמו תחשי הנהרות אינה רק עניין של הצלת מין אחד – היא קריטית לשימור מערכות אקולוגיות שלמות ולשמירה על בריאותם של הים והחופים.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
