הדולפינן המצוי הוא אחד היונקים הימיים המוכרים והאהובים ביותר בעולם, ולא במקרה. האינטליגנציה הגבוהה שלו, המבנה החברתי המורכב וההתנהגויות המרתקות שהוא מפגין הפכו אותו לאחד מבעלי החיים הנחקרים ביותר בים. גם לאורך חופי ישראל אפשר לפגוש אותו במשך כל השנה, אך למרות מעמדו כמין שאינו נמצא בסכנת הכחדה ברמה העולמית, האוכלוסייה המקומית ניצבת בפני לא מעט איומים.
ד"ר אביעד שיינין, מייסד מרכז הדולפין והים, מנכ"ל משותף של עמותת דלפיס וראש תחום טורפי-על ימיים בתחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, חוקר יונקים ימיים מזה למעלה מ-25 שנה. הוא מספר לנו על ההתנהגויות המרתקות והייחודיות של הדולפינן המצוי, מה מצבו בארץ, ומה כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות כדי לשמור עליו.
איפה אפשר למצוא את הדולפינן המצוי, ומה הסטטוס שלו כיום? אילו מאמצי שימור נעשים?
"הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus) הוא אחד ממיני הדולפינים הנפוצים והמוכרים בעולם. הוא חי במרבית האוקיינוסים והימים באזורים ממוזגים וטרופיים, ונמצא גם בקרבת חופים, מפרצים ושפכי נהרות".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
"בישראל אנחנו פוגשים אותו במשך כל השנה לאורך כל חוף הים התיכון, בעומקים של כ-30–60 מטר. ברמה העולמית, המין מוגדר כ'לא בסכנת הכחדה' (Least Concern), אך חשוב להבין שהמעמד מתייחס למין כולו. כלומר, אוכלוסיות מקומיות קטנות, כמו זו שבמזרח הים התיכון, עלולות להיות פגיעות הרבה יותר להשפעות האדם".
"בישראל מתקיים ניטור רציף של אוכלוסיית הדולפיננים כבר במשך יותר משני עשורים. אנחנו יוצאים לסקרי ים, מזהים פרטים לפי סימנים ייחודיים על סנפירי הגב שלהם ומבצעים ניטור אקוסטי תת-ימי. אנחנו נעזרים גם בדיווחים מהציבור ומרכזים מידע על בעלי חיים שנפלטו לחוף מתים או שנמצאו במצוקה – במטרה להבין את סיבת המוות או הפציעה. בנוסף, אנחנו חוקרים את הרבייה, התנועה וההתנהגות שלהם לאורך שנים, תוך שילוב שיטות חדשניות כמו ניטור אקוסטי, רחפנים, בינה מלאכותית וזיהוי פרטים לטווח ארוך".
זוג דולפינים מול חופי ישראל
(צילום: ד"ר אביעד שיינין)
אילו תכונות מרתקות, ייחודיות או יוצאות דופן יש לדולפינן המצוי?
"הדולפינן משלב שלוש תכונות יוצאות דופן: אינטליגנציה גבוהה, גמישות התנהגותית וחיי חברה מורכבים. לדולפיננים אין להקה קבועה, אלא מבנה חברתי דינמי שבו קבוצות מתפצלות ומתחברות מחדש כל הזמן; בכל יום אפשר לפגוש אותם בהרכב אחר. בניגוד לבעלי חיים רבים שפועלים לפי דפוסים קבועים יחסית, הם יודעים להסתגל במהירות לשינויים בסביבה, לפתח שיטות ציד חדשות וללמוד זה מזה. בחופי ישראל, למשל, דולפיננים רבים למדו לנצל את פעילות דיג המכמורת כדי להשיג מזון. זו דוגמה נהדרת לאינטליגנציה, ליכולת למידה ולהעברת ידע בין פרטים ודורות".
מה תפקידו של הדולפינן המצוי במערכת האקולוגית, ומהם האיומים המרכזיים עליו?
"הדולפינן המצוי הוא טורף-על ימי, הנמצא קרוב לראש מארג המזון, ולכן מהווה מעין 'מדד בריאות' של הים: כשאוכלוסיית הדולפינים בריאה, הדבר בדרך כלל מעיד על כך שגם אוכלוסיות הדגים והמערכת האקולוגית סביבם במצב תקין. בנוסף, כבעל חיים כריזמטי ואהוב, הוא מסייע להגברת המודעות הציבורית לשמירת הים".
"האיומים הגדולים ביותר עליו כיום קשורים כמעט כולם לפעילות האדם. דולפינים עלולים להסתבך ברשתות דיג ומתמודדים עם ירידה בכמות הדגים בגלל דיג יתר. הם גם חשופים לזיהום כימי וזיהום פלסטיק, וכן לרעש תת-ימי מכלי שיט ופעילויות אחרות שלנו בים, כמו בניית תשתיות, וסקרים סייסימיים לחיפוש גז ונפט".
דולפינן מצוי מול חופי ישראל
(צילום: ד"ר אביעד שיינין)
מה הציבור יכול לעשות?
"לציבור יש תפקיד חשוב מאוד בשמירה על הדולפינים, גם אם הוא לא יוצא לים למחקר: שמירה על שימוש בפלסטיק חד-פעמי וניילון כשמגיעים לחוף הים, שמירה על חופים וים נקיים, ודיווח על יונקים ימיים חיים, פצועים או מתים יכולים לתרום רבות. כשפוגשים דולפינים בים חשוב לשמור על מרחק מכבד ולא לרדוף אחריהם עם כלי שיט. בסופו של דבר, שמירה על ים בריא היא גם שמירה על הדולפינים שחיים בו ושנמצאים בראש מארג המזון הימי. אפשר גם לתמוך בעמותת דלפיס, שפועלת למען היונקים הימיים בישראל".
איך הדולפינן המצוי מושפע ממשבר האקלים?
"מזרח הים התיכון הוא אחד האזורים שמתחממים במהירות הגבוהה ביותר בהשוואה לאזורים הימיים בעולם. עליית הטמפרטורות משנה את הרכב הדגים באזור, גורמת לכניסת מינים טרופיים דרך תעלת סואץ ומשפיעה על זמינות המזון של הדולפינים. במחקר שלנו מצאנו שרוב ההמלטות מתרחשות בסוף האביב ובקיץ, ושיש קשר בין עונת ההמלטות לבין התחממות מי הים. אם התנאים הסביבתיים ימשיכו להשתנות, גם דפוסי הרבייה והתזונה של הדולפינים עלולים להשתנות".
אילו דברים מעניינים כדאי לדעת לגבי הדולפינן המצוי?
"רוב האנשים חושבים שכל הדולפינים בים נודדים ללא הפסקה, אך בחופים שלנו יש נקבות שאנו מכירים כבר קרוב לשני עשורים. גילינו שיש כאן אזור חשוב עבורן להמלטה ולגידול גורים. חלק מהנקבות שתועדו על ידינו בתחילת שנות האלפיים עדיין נצפות היום, ואצל חלקן גם תיעדנו מספר דורות של צאצאים. שיאנית ההמלטות היא הדולפינה סוקי, שתועדה לראשונה ב-2005 ומאז המליטה שבעה גורים".
ד"ר אביעד שיינין
(צילום: דרור ורדימון)
איך החלטת לחקור דווקא דולפינים, ואיך אתה חוקר אותם בטבע?
"גדלתי ליד הים, ותמיד סיקרן אותי להבין את בעלי החיים הגדולים והחמקמקים שחיים מתחת לפני המים. המפגש הראשון שלי עם דולפינים בטבע, במהלך שירותי בחיל הים, גרם לי להבין כמה מעט אנחנו יודעים עליהם, כמה חשוב לשמור על סביבת המחייה שלהם. מאז אני עוסק במחקר ובשמירת טבע ימית".
"הדרך המרכזית לחקור דולפינים היא פשוט לצאת אל הים ולהיות איתם בשטח. אני אוהב מאוד להפליג, ובמחקר דולפינים זו אחת המשימות החשובות ביותר. הכלי המרכזי שלנו הוא צילום: לכל דולפין יש סימנים ייחודיים על סנפיר הגב שלו (חתכים, צלקות ושנצים), שמאפשרים לנו לזהות אותו באופן אישי ולאורך זמן – בדיוק כמו טביעת אצבע. כך אנחנו יכולים לעקוב אחרי פרטים במשך שנים רבות, ואפילו לאורך כמה דורות. האתגר הגדול הוא שהדולפינים חיים בעולם עצום ותלת-ממדי, מבלים את רוב זמנם מתחת לפני המים, ולא תמיד תנאי הים מאפשרים לצאת לחקור. לכן, כל תצפית טובה היא בעלת ערך מחקרי חשוב".
"ההכרה של ה-IUCN במדף היבשת של ישראל כאזור בעל חשיבות ליונקים ימיים מדגישה עד כמה האזור שלנו משמעותי לשימורם של הדולפיננים והדולפינים המצויים, ולכן חשוב שכולנו ניקח חלק במאמצים להמשיך ולשמור עליהם".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
