מחלות זואונוטיות מאיימות יותר ויותר על אוכלוסיות אנושיות וחיות הבר, ומובילות לעלייה עולמית בתמותה המונית, בשתי האוכלוסיות. מגפות כמו שפעת העופות ומחלות זואונוטיות אחרות - שמקורן בבעלי חיים - הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על בריאות הציבור והמערכות האקולוגיות ברחבי העולם. כעת, צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציע דרך חדשה ופורצת דרך לזהות אותן מוקדם הרבה יותר – בעזרת בעלי החיים עצמם.
במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Trends in Ecology & Evolution, מציגים החוקרים מסגרת חדשנית לניטור וניהול מוקדם של מחלות מדבקות, באמצעות שימוש בטכנולוגיות ביולוגינג (Biologging) - מכשירים זעירים שמותקנים על חיות בר ומתעדים את תנועתן, התנהגותן ולעיתים גם נתונים פיזיולוגיים כמו טמפרטורת גוף או דופק.
4 צפייה בגלריה
אלפי עגורים גוססים ומתים פזורים ברחבי אגמון החולה בשיא מגפת שפעת העופות, 27 דצמבר 2021
(צילום: פרופ' רן נתן, האוניברסיטה העברית)
4 צפייה בגלריה
צוות המעבדה לאקולוגיה של תנועה אוסף דגימות מעגורים מתים באגמון החולה בשיא מגפת שפעת העופות, 27 דצמבר 2021
(צילום: הדס כהנר, רשות הטבע והגנים)
המחקר הובל על ידי פרופ' רן נתן, יחד עם הדוקטורנט עידן טלמון, ד"ר סשה פקרסקי, יואב ברטן וד"ר ניקי ת'י – כולם מהמעבדה לאקולוגיה של תנועה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית.
בעזרת מעקב אחר מיני בעלי חיים רגישים למחלות, כמו עגורים, שחפיות או חזירי בר, היכולים לשמש מינים מצביעים (Sentinel Species) שמהם ניתן לקבל מידע מוקדם על התפרצות מחלות. החוקרים הצליחו להראות כיצד שינויים קטנים בתנועה ובהתנהגות עשויים לרמז על מצב בריאותי חריג - אפילו לפני שמופיעים תסמינים נראים לעין.
כך, למשל, מגפת שפעת העופות הנוכחית, שהחלה לפני יותר מ-3 שנים ובאופן חסר תקדים עדיין מתמשכת ברחבי העולם, גרמה עד כה לתמונה המונית של חיות בר ומשק, תוך שהיא מהווה סיכון גובר לאדם. באירועי שפעת העופות בישראל ובבריטניה, נתוני מעקב חשפו שינויים בתנועת בעלי החיים שבועות לפני שהתגלו מקרי תמותה בשטח.
"חיות הבר יכולות לספק אינדיקציה שמשהו חריג מתרחש בסביבה – אנחנו פשוט צריכים להיות מוכנים לפרש את הסימנים האלה מבעוד מועד. אם נעקוב אחרי בעלי החיים הנכונים ונדע לאבחן שהם לא מתנהגים כרגיל, נוכל להתריע על מחלות עוד לפני שהן מתפרצות בחיות בר ומשק ועלולות להדביק גם בני האדם", מסביר פרופ' נתן.
פרופ' נתן וצוותו נותנים דוגמאות נוספות לשיטה המוצעת מלבד הדוגמה הבולטת של שפעת העופות. כך למשל, מחקר בארצות הברית מצא שניטור זאבי ערבות יכול להקטין באופן דרסטי (97%) את כמות הדגימות הנחוצה לאבחון שחפת בקר, אשר גם היא עלולה לעבור לבני אדם. בניו זילנד, ניטור יונק כיס ממין מסוים (פוסום זנב-מברשת) הפחית באופן משמעותי (95%) את שכיחות שחפת הבקר בחיות בר ומשק. מחקר בפארק ילוסטון בארצות הברית מצא שניטור תנועת איילים קנדיים יכול לספק כלי חשוב לניהול התפשטות קדחת מלטה (ברוצלוזיס) בבקר, אשר גם היא עלולה לסכן בני אדם.
החוקרים מציינים כי אמנם המערכות דורשות השקעה ראשונית - אך הפוטנציאל להצלת חיים, מניעת נזק סביבתי וחסכון כלכלי עצום. הם קוראים לשילוב השיטה במדיניות ציבורית ובמערכי בריאות עולמיים תחת הגישה של One Health - המחברת בין בריאות האדם, החי והסביבה - על מנת לבקר את התפרצויות המגפות, להפחית את ההיפגעות מהן ולשמור על שלומן של חיות הבר.
