חוקרים פענחו כתובת בארמית מלפני כ-2,000 שנה, שנכתבה בדיו על גבי חרס ונמצאה בחפירות במבצר אלכסנדריון (סרטבה) שבבקעת הירדן. על החרס (אוסטרקון) נכתב: "אלעזר בר גר... מן בית עקימן". פענוח הכתובות נעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והוא מתבסס על תוצרי שיטת צילום מתקדמת, שפותחה בחודשים האחרונים בידי צוות חוקרים מהמעבדה לארכיאולוגיה מדעית בבית הספר להנדסת תוכנה, חשמל ואלקטרוניקה של המכללה האקדמית להנדסה - עזריאלי, ירושלים.
ממצאי החפירות שנחקרים כעת, נתגלו בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת על ידי משלחת מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' יורם צפריר ז"ל ויצחק מגן. הממצאים טרם זכו לפרסום מדעי מלא. בין הממצאים תריסר אוסטרקונים, הכתובים עברית, ארמית ויוונית על גבי חרסים, שעל פענוחם שוקדים בימים אלה פרופ' אסתר אשל מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' חגי משגב מהאוניברסיטה העברית.
5 צפייה בגלריה
תצלום האוסטרקון בשיטת צילום היפרספקטרלי והיתוך תמונה בשילוב בינה מלאכותית
(צילום: המעבדה לארכיאולוגיה מדעית במכללת עזריאלי, בירושלים)
מבצר אלכסנדריון שבהר סרטבה, המתנשא כקן נשרים מעל בקעת הירדן, נושא את שמו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי והיה מהחשובים שבמבצרי יהודה בתקופת בית המקדש השני. עיקר הפעילות באתר התרחשה במהלך המאה הראשונה לפני הספירה, אז הוקם באתר ארמון מבוצר, ששימש את המלכים החשמונאים ואת המלך הורדוס.
האתר נזכר בין השאר כמקום קבורה של שושלת החשמונאים האחרונים, כמקום שבו כלא הורדוס את מרים החשמונאית ואת אמה אלכסנדרה וכאחד משלושת המבצרים שבהם אירח הורדוס את מרקוס אגריפה חתנו של קיסר רומא אוגוסטוס בעת ביקורו ביהודה.
בחפירה מצומצמת, שנערכה בידי משלחת האוניברסיטה העברית לפני כ-40 שנה, נחשפו שרידי מבנה עמודים מפואר מהתקופות החשמונאית וההרודיאנית הפונה לנוף המרהיב של בקעת הירדן. לחפירה זו מתווספים סקרים שבהם תועדו מערכת אספקת מים משוכללת וכן מערכת מצור רומית.
פרופ' אשל ופרופ' משגב התייחסו לכתובת ואמרו כי השם "אלעזר" הנזכר בכתובת, כמו גם יתר שמות המשפחה החשמונאית (יהודה, יהונתן, שמעון ויוחנן), היה מהשמות הנפוצים בקרב יהודי ארץ ישראל בשלהי ימי בית המקדש השני. משמעות "בן הגר" אולי כוונתו שאביו של אלעזר היה גר, בדומה לשם "בר גירא" שנמצא על גבי גלוסקמא מאזור ירושלים, ואולי זו תחילתו של שם דוגמת "גריון".
בתלמוד נזכר אדם בשם "יהודה בן גרים", שהלשין על רבי שמעון בר יוחאי לרומאים, ואולי שמו הנכון הוא "בן גריס", כשמו של הלל בן גריס, הנזכר בתעודות מימי מרד בר כוכבא שנמצאו במדבר יהודה.
לדברי ד"ר דורון שר-אבי מהמכללה האקדמית הרצוג, השותף למחקר הכתובות, "בית עקימן", הנזכר כמקום מוצאו של אלעזר, לא היה מוכר עד כה. ייתכן כי שם זה השתמר קילומטרים ספורים ממערב לסרטבה, בוואדי כמוניה, שם תועדו מספר אתרים כפריים מימי בית המקדש השני.
הכתובת שפוענחה מתווספת לשתי כתובות ארמיות שנתגלו בחפירות סרטבה ופוענחו בעבר: 'פנחס בר[...]', כלומר 'פנחס בן [...] ' ו-'לוי בר[...]' – 'לוי בן [..] (שמות אבותיהם של פנחס ושל לוי לא שרדו). כתובות אלה שימשו כפי הנראה תגיות לסימון תכולת כלי אגירה ובעליהם.
5 צפייה בגלריה
אתר החפירה בסרטבה שבו נתגלו האוסטרקונים
(צילום: משלחת חפירות סרטבה בר אילן-קמ"ט ארכיאולוגיה)
צוות המעבדה, בהובלת ד"ר אריאל שורץ, ד"ר אמיר שמר, ד"ר יוסף דנן ומנהל המעבדה אורי גלייזנר יחד עם הסטודנטים אור-אל שלזינגר ווואאל עבד אלחק, פיתחו שיטת צילום מתקדמת המבוססת על צילום היפר-ספקטרלי ושיטות היתוך תמונה, בשילוב עיבוד תמונה ובינה מלאכותית.
בשיטה זו ניתן לקבל מקסימום מידע אפיגרפי בממצא ארכיאולוגי, כזה שאינו נראה בעין או בצילום רגיל ואף לא בצילום אינפרא-אדום. החוקרים הסבירו כי מדובר בטכניקה שאינה פולשנית המאפשרת לקרוא מידע אפיגרפי שנכתב על גבי יריעות עור, פפירוסים ואוסטרקונים גם כאשר כתב זה לא שרד או אינו נראה על פני השטח בממצא, כתוצאה מבלייה או שכבות הפרעה שנוצרו עם הזמן.
מחקר זה נערך במסגרת פרויקט ארכיאולוגי חדש, שיחל בימים הקרובים במבצר סרטבה-אלכסנדריון, בידי משלחת משותפת של אוניברסיטת בר-אילן ויחידת קצין מטה לארכיאולוגיה במינהל האזרחי, בראשות ד"ר דביר רביב מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, חיים כהן וקמ"ט ארכיאולוגיה בני הר-אבן, בתמיכה של משרד מורשת ובשיתוף חוקרים מובילים בתחומם. החפירה תיערך בהשתתפות סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומתנדבים.
ד"ר רביב, שמוביל את מחקר ממצאי החפירות בסרטבה ועומד בראש משלחת החפירות המחודשות, אמר כי גילוין של כתובות אלה, שהן כבנות 2,000 שנה, שופך אור על תולדות האתר ששימש כמבצר מלכותי עבור בית חשמונאי והמלך הורדוס.
צפריר ומגן, חופרי האתר בשנות ה-80, סברו שזמן מה לאחר ימי הורדוס נתפס המקום בידי הצבא הרומי. עם זאת, גילוים של האוסטרקונים הנידונים בהם נזכרים שמות יהודים, וכן גילוים של אוסטרקונים דומים שיוחסו למורדים במרד הגדול במצדה, בהרודיון ובמכוור, כל אלה תומכים באפשרות שגם האוסטרקונים בסרטבה מייצגים פעילות מורדים, ככל הנראה בימי המרד הגדול. במחקר המחודש של ממצאי חפירות סרטבה זוהה מטבע נדיר הנושא את דיוקנו של טיבריוס ושנטבע כנראה באזור סוריה בשנים 20-19 לספירה, ושעשוי לרמז על נוכחות של צבא רומי באתר במהלך המאה הראשונה לספירה.
בעבר הוצע שמטבעות אלה היו בשימוש הצבא הרומי ואולי אף הגיעו לאזור עם חיילים ששלח אנטיוכוס מלך קומגני (דרום-מזרח טורקיה) לעזרתו של אספסיאנוס כנזכר אצל יוסף בן מתתיהו. גילוים של האוסטרקונים והמטבע מסוריה מייצגים ככל הנראה פעילות של מורדים וצבא רומי במבצר שאיננה מתועדת בכתבי יוספוס.
קמ"ט ארכיאולוגיה, בני הר-אבן: "חידוש העבודות הארכיאולוגיות בסרטבה-אלכסנדריון לאחר כ-40 שנה הוא רגע היסטורי משמעותי. הפענוח המרגש של הכתובת העתיקה מדגים את הפוטנציאל העצום שטמון באתר זה. אני מצפה שהחפירות המחודשות יחשפו ממצאים נוספים שישפכו אור על תולדות המבצר החשמונאי-הרודיאני ועל ההתיישבות היהודית העתיקה באזור".
מנכ"ל משרד המורשת, איתי גרנק, הוסיף: "הממצא המרגש הזה הוא עדות נוספת לקשר העמוק והבלתי ניתן לערעור של העם היהודי לארץ ישראל. פענוח שמו של אלעזר על החרס, באתר מרכזי מתקופת החשמונאים, מצטרף לשרשרת הממצאים המעידים על הנוכחות היהודית הרציפה בכל רחבי הארץ, מבקעת הירדן ועד ירושלים".
