בשבוע שעבר התעוררה סערה בעקבות תמונה שבה הופיעה השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן, כשהיא חובקת גור מיני מלטז קטן. התמונה, שבה נראית השרה מהליכוד מחזיקה את הכלב כשלצידה גבר וברקע מוצרים לבעלי חיים, פורסמה ברשתות החברתיות עם הכיתוב: "גם מאי גולן, חברת הכנסת הימנית, התחדשה במיני מלטז".
בעל העסק שפרסם את התמונה הכחיש מאוחר יותר שגולן רכשה ממנו את הכלבלב, וטען שהיא אימצה אותו. כך או אחרת, בארגוני בעלי החיים זעמו על כך שהשרה הופיעה בתמונה עם כלב שנמכר באלפי שקלים, בזמן שבעמותות ברחבי הארץ ממתינים כלבים מעורבים רבים לבית חם. כעס דומה הופנה כלפי סלבס שבחרו לקנות כלבים גזעיים, ובכך לתרום לתעשייה שנויה במחלוקת שמואשמת בפגיעה מתמשכת בבעלי החיים.
9 צפייה בגלריה
כלבים שהוחרמו ממחסן שבו גודלו דמויי גזעיים שנמכרו במושב רווחה
(צילום: באדיבות עמותת "תנו לחיות לחיות")
מנתוני משרד החקלאות עולה כי נכון לשנת 2024, רשומים במאגר בישראל 312,171 כלבים זכרים (כ-51%) ו-298,302 כלבות נקבות (כ-49%). ישראלים רבים מעדיפים משום מה כלבים גזעיים. מהנתונים עולה כי 215,057 מהכלבים הם מעורבים, כלומר כ-35% מסך כל הכלבים הרשומים בארץ, בעוד כ-65% מהכלבים – 395,416 – הם גזעיים. מבין הכלבים הגזעיים, הגזע הפופולרי ביותר בקרב בעלי הכלבים הוא השיצו, עם 45,065 כלבים הרשומים במאגר. כלבים מגזע הפומרניאן שניים בפופולריות עם 25,295 כלבים רשומים, ובמקום השלישי הרועה הבלגי עם 21,483 כלבים רשומים. במקומות הרביעי והחמישי ממוקמים מלטז (20,147 כלבים) ורועה גרמני (19,260 כלבים).
ד"ר שרון מעוז נבון: "הכלבות נכנסות להיריון פעם אחר פעם, מה שגורם להן לפגיעות פיזיות קשות. במקרים רבים מתבצעת הרבעה פנים-משפחתית, שגורמת למומים ועיוותים גנטיים. מעבר לכך, ישנם גזעים שהתכונות שלהם גורמות סבל לכלבים באופן מובנה, כמו אף פחוס שגורם לבעיות נשימה, ומבנה גוף שמלווה בבעיות באגן ובגפיים"
עוד עולה מהנתונים כי גם ב-2024 הייתה עדיפות לרכוש כלב גזעי מאשר לאמץ כלב מעורב מהעמותות ברחבי הארץ. מנתוני משרד החקלאות עולה כי בשנה האחרונה נוספו למאגר 29,160 גורי כלבים שנולדו השנה. רק 21% מהם – 6,151 – הם מעורבים. הגזע הנפוץ ביותר לגורים חדשים בשנה שעברה היה השיצו עם 3,247 גורים שנרשמו; במקום השני פודל ננסי עם 2,620 גורי כלבים חדשים; ובהמשך הרשימה נמצאים 1,318 גורי פודל שנולדו השנה ו-1,245 גורים חדשים מגזע הרועה הבלגי.
חלק מאותם כלבים גזעיים מגיעים מחוות הרבעה, שעליהם פושט משרד החקלאות מדי פעם. הם נמכרים במחירים של אלפי שקלים – והתעריפים משתנים לפי גזע הכלב. "תעשיית ההרבעות נסמכת בעיקר על נקבות. יש בתי גידול שיש בהם זכר בודד להרבעות, או שמביאים זכרים ששייכים לאחרים למטרת זיווג", אומרת ד"ר שרון מעוז נבון, מנהלת בית המחסה של עמותת תנו לחיות לחיות.
היא ממשיכה לתאר את החיים הקשים של הנקבות בחוות ההרבעה. "הכלבות נכנסות להיריון פעם אחר פעם, מה שגורם להן לפגיעות פיזיות קשות כמו בעיות הורמונליות או בעיות בעטינים", היא אמרה. "במקרים רבים מתבצעת הרבעה פנים-משפחתית, שגורמת למומים ועיוותים גנטיים, שמסבים סבל לכלבים שנולדים. מעבר לכך, ישנם גזעים שהתכונות שלהם גורמות סבל לכלבים באופן מובנה, כמו אף פחוס שגורם לבעיות נשימה, ומבנה גוף שמלווה בבעיות באגן ובגפיים".
ד"ר מעוז נבון מציינת כי יש מדינות שהוציאו סחר בגזעים מסוימים מחוץ לחוק. בהולנד, למשל, יש איסור על הרבעה וסחר בכלבים פחוסי אף החל משנת 2019. "למעשה, הרבעה של כלבים ללא בדיקה רפואית מקדימה יכולה להנציח פגמים גנטיים ומחלות תורשתיות", היא אומרת.
שוק פרוץ
עו"ד רוני בן דוד מהמחלקה המשפטית של עמותת תנו לחיות לחיות אמרה כי אין פיקוח וטרינרי על זיווגים והרבעות, חוץ מפיקוח וולונטרי של מי שמעוניין בכך. תקנות צער בעלי חיים – הגנה על בעלי חיים (החזקה שלא לצרכים חקלאיים) תשס"ט-2009, סעיף 3(ד) – קובעות שאסור להפריד בין גורים לאימם לפני שהגיעו לגיל גמילה.
9 צפייה בגלריה
כלב שהוחרם ממחסן שבו גודלו דמויי גזעיים למכירה במושב רווחה. "הפער בין החקיקה לאכיפה גדול"
(צילום: באדיבות עמותת "תנו לחיות לחיות")
כמעט שאין פיקוח על בתי הגידול בארץ. רבים מהם מחתרתיים ולא נרשמים כעסק. בשנת 2022 לא נערכו כלל ביקורות של משרד החקלאות בבתי גידול, ובשנת 2023 נערכו שלוש ביקורות בבתי גידול. "חוק צער בעלי חיים קובע איסורים כלליים על התעללות וגרימת סבל, ומסדיר את תנאי המחיה של בעלי חיים למטרות לא-חקלאיות, ובכלל זה תנאי מחיה בסיסיים, מרחב מחיה ועוד, אבל לא מתייחס לזיווג ולסחר בבעלי חיים", מסבירה עו"ד בן דוד.
לצד רשימה ארוכה של מפורסמים שרכשו כלבים גזעיים – כמו שיצו, פודל טוי ופומרניאן – ישנם עוד רבים שעושים זאת, מתוך רצון "להתקשט" בסמל סטטוס. מעטים מודעים לממדי הסבל שחווים הכלבים בתעשייה. "באחד מבתי הגידול היו הרבה תביעות בעבר על כלבים שמתו זמן קצר לאחר מסירתם", אומרת עו"ד בן דוד. "אותו מוכר לא מאפשר לקונים להיכנס למקום שבו מוחזקים הכלבים שמצולמים לאינסטגרם, אלא מוציא לחצר גורים בודדים שהקונה מעוניין בהם. יש כאלה שעושים את זה בהיקף מצומצם בחדר בתוך הבית, ויש כאלה שיש להם חווה".
ד"ר חיליק מרום מהארגון הישראלי לרפואה וטרינרית של חיות המחמד מוסיף כי "הפער בין החקיקה לאכיפה גדול". לדבריו, "אנשים שמעוניינים ברכישת כלב גזעי עושים זאת, בין השאר, כדי לנצל את יכולותיו ואת דפוסי ההתנהגות של הכלב או כדי להתהדר בסמל סטטוס יוקרתי. שוק הסחר בכלבים עובד לפי היצע וביקוש. בתי הגידול המוסדרים לא עומדים בקצב, מכיוון שאינם בית חרושת".
9 צפייה בגלריה
אייבי, כלבת בישון פריזה עיוורת עקב פגם גנטי, שהגיעה מבית גידול בנובמבר 2024
(צילום: באדיבות עמותת S.O.S חיות)
לדברי ד"ר מרום, בשל השוק הפרוץ שהתעצם בישראל בשנים האחרונות, עוד ועוד כלבים מגודלים בתנאים שהולכים ומחריפים, כמו שמגדלים תרנגולות בלולים. "המגדלים הלא-חוקיים רוכשים שניים-שלושה גורי כלבים מחו"ל ומתחילים לבצע הרבעה בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה. התהליך הזה מוביל ליצירת פגמים גנטיים ולתחלואה כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת (כמות גבוהה של כלבים בתוך לול), ובין המחלות מסכנות החיים אפשר למנות את מחלת הכלבלבת, מחלת הפרוו וזיהומי ריאות".
ד"ר חיליק מרום: "חשוב לזכור שכלב זו חיית מחמד ולא בעל חיים לצורכי תעשייה. ברגע שבישראל יעוגנו בחוק זכויות של בעלי חיים שאינם יצרניים (בשונה מתרנגולות או פרות למשל), יתאפשר לתבוע את מי שיגדל אותם בתת-תנאים בשם בעל החיים שנפגע"
אם לא די בכך, התהליך המסוכן מוביל גם להונאות. כלבים נמכרים בהבטחה שמדובר בגזע מסוים, אולם בפועל מתברר לפעמים שהם לא באמת משתייכים אליו. מקרה כזה אירע לאחרונה, כשכלב שנמכר תחת מיתוגו כפומרניאן התגלה כסמויד או שפיץ מעורב, לאחר שמי שרכשו אותו עשו זאת ללא קבלת תעודות על גזעו של הכלב. ד"ר מרום, שבדק את הכלב בעצמו, גילה שהוא הגיע למשקל של 11 ק"ג, בעוד משקלו של פומרניאן נע סביב 3-2 ק"ג בלבד. זו דוגמה אחת מני רבות לדברים שעשויים להתגלות עם התפתחותו של הכלב, מה שמוביל לא פעם לנטישת הכלב.
"במקרה הטוב, הכלבים שננטשים מגיעים לעמותות שמסייעות להם לקבל בית חם. במקרה הרע, הכלבים הללו מוצאים את דרכם לכלביות העירוניות או שלבסוף מומתים", אומר ד"ר מרום. "השוק השחור בא לידי ביטוי גם בתשלום עבור הכלב. לא פעם קורה שמחירו של כלב מסוים נאמד בסכום מסוים, אולם המגדל שמוכר אותו באופן לא חוקי מוכן לקבל תשלום במזומן של סכום נמוך בהרבה (8,000 שקלים במקום 14 אלף שקלים), ובכך מקנה לעצמו הכנסה ללא פיקוח מס. חשוב לזכור שכלב זו חיית מחמד ולא בעל חיים לצורכי תעשייה. ברגע שבישראל יעוגנו בחוק זכויות של בעלי חיים שאינם יצרניים (בשונה מתרנגולות או פרות למשל), יתאפשר לתבוע את מי שיגדל אותם בתת-תנאים בשם בעל החיים שנפגע".
9 צפייה בגלריה
כלבים שהוחרמו ממחסן שבו גודלו דמויי גזעיים למכירה בחדרה. "לא צריכים להפוך לסמל סטטוס"
(צילום: נירית ציפורי ברק)
עו"ד בן דוד מוסיפה: "נהוג להבחין בין כלבים 'טהורי גזע' ל'דמוי גזעיים'. רוב הכלבים ה'גזעיים' שאפשר לראות כיום הם למעשה דמוי גזעיים. כלבים 'טהורי גזע' הם כאלה שיש להם תעודות, אבל חשוב לזכור שהתעודות והרישום מנוהלים על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, שהיא גוף וולונטרי ולא מדינתי שיש לו כללים, תקנון ואכיפה משלו. מחיר של כלב דמוי גזעי יכול לנוע סביב 3,000 שקלים עד 8,000 שקלים, בעוד כלב גזעי עם תעודות יעלה 10,000 שקלים ומעלה".
"כלב איננו בובה"
גם בעמותת S.O.S חיות מספרים כי שוק הכלבים הגזעיים או "דמוי גזעיים", בעיקר הקטנים, פרוץ לחלוטין. בפועל, כל אחד יכול להרביע כלבים ללא פיקוח ולמכור את הגורים באלפי שקלים ברחבי הרשת. "זו תעשייה אכזרית שבה פעמים רבות כלבות מוחזקות בתת-תנאים ומשמשות מכונת הרבעה ופס ייצור לגורים במשך שנים רבות", אומרת דפנה דעואל מהעמותה. "אנחנו נתקלים בזה מקרוב בפעמים שבהן וטרינרים רשותיים מחרימים כלבות מבתי גידול לא מפוקחים. הן מגיעות לרוב עם מחלות ובעיות התנהגות עקב כך שלא טופלו כראוי, לא נחשפו לאור יום ולא קיבלו אהבה, והן מפוחדות מכל דבר. גם הגורים סובלים פעמים רבות מבעיות בריאותיות וממומים מולדים, חלקם עיוורים או חירשים, ואז הם נזרקים כחפץ כי כבר אי אפשר למכור אותם באלפי שקלים".
דעואל מוסיפה כי "מעבר לסבל הפיזי והנפשי שהם עוברים, תעשיית ההרבעות הלא-חוקיות מורידה את מספר הכלבים המאומצים מכלביות רשות או מעמותות, ומגדילה את הבעיה החמורה כל כך בישראל של עשרות אלפי כלבים משוטטים, הסגרים עירוניים מפוצצים והרדמת כלבים שלא נמצאו להם בתים מאמצים. בשנים האחרונות הבעיה החמירה וכיום כלבים קטנים גזעיים נהפכו בישראל לסמל סטטוס. רכישות כלבים גזעיים על ידי מפורסמים רק מנרמלות את התופעה ומחמירות את הבעיה. כלבים וחתולים לא צריכים להפוך ל'סחורה' או ל'סמל סטטוס'. כלבים וחתולים צריך לאמץ ולא לקנות באלפי שקלים. כאשר אתם מאמצים מעמותה, אתם מצילים בעצם שני כלבים – את הכלב שאימצתם ואת הכלב הבא שנציל. רק בדרך הזו נוכל להתמודד עם בעיית ההתרבות הרבה של כלבים וחתולים חסרי בית".
9 צפייה בגלריה
כלבים שהוחרמו ממחסן שבו גודלו דמויי גזעיים שנמכרו במושב רווחה
(צילום: באדיבות עמותת "תנו לחיות לחיות")
לדברי ד"ר דגנית בן דב, מאגף רווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות וביטחון המזון, היקף התופעה לא ידוע – היות שאיסוף הנתונים, לרבות תנאי הגידול, נמצא באחריות הרשויות המקומיות. עם זאת, אנשי המשרד פועלים למנוע את התופעה המדאיגה. התפיסה האחרונה שבוצעה בשטח התקיימה בדצמבר 2024 במושב במרכז הארץ. "עשרות כלבי צ'יוואווה ובולדוג צרפתי נתפסו בעודם מוחזקים בכלובים בפרדס נטוש, ללא כל רישיון. התפיסות הללו מתאפשרות על בסיס תלונות של וטרינרים רשותיים שמבקשים את הסיוע שלנו או על בסיס תלונות של אנשים שרוכשים כלבים ונפלו לפח שנטמן להם על ידי המגדלים הלא-חוקיים", מסבירה ד"ר בן דב.
היא מדגישה כי אם המגדל מבצע את המכירה בתחנת דלק ולא בכתובת מדויקת, לא רק צריכה להידלק נורה אדומה אצל הרוכשים, אלא ששיטת המכירה מקשה על גורמי האכיפה לתפוס אותו. "ניכר שישנה עלייה במספר המקרים מכיוון שישנם יותר ויותר אנשים שמעוניינים לרכוש כלב גזעי, כמו שראו בעמודי הרשתות החברתיות של מפורסם כזה או אחר. אם עלה פוסט עם כלב פודל טוי חום, אז תהיה עלייה בביקוש לכלב מאותו גזע ומאותו צבע", היא אומרת.
ד"ר בן דב מצביעה גם היא על הסיכונים שנשקפים לאותם כלבים. לדבריה, קורה לא פעם שתעודות החיסון שנמסרות לרוכשים הן מזויפות, כולל תעודות עם שמות של וטרינרים שאינם קיימים. בכך, הכלבים חשופים לתחלואה מדבקת שמסכנת את חייהם. "סכנה נוספת שנשקפת לכלבים היא מומים מולדים ומחלות גנטיות, לרבות תחלואה בכלבת שעלולה לסכן אוכלוסיות שלמות כפי שקרה בקיבוץ מענית. האחזקה בתנאים ירודים משפיעה גם היא על בריאות הכלבים, בעוד הכלבות נזרקות ברגע שהן מאבדות את היכולת להיכנס להיריון", היא מוסיפה. "בסופו של דבר, כלל הסיבוכים הבריאותיים הללו מובילים לנטישתו של הכלב, אם כי בהקשר זה חשוב לציין שנטישת הכלב וזריקתו לרחוב מתקיימת לא פעם כי אין מי שיטפל בו. לכן יש לזכור שכלב איננו בובה אלא יצור חי בעל צרכים שדורש השקעה. להבדיל מילדים, שהמדינה לוקחת את הטיפול עליהם במקרה של הזנחה, עיקר הטיפול בכלבים נטושים נופל על כתפיהן של העמותות והאנשים שתורמים להן".
היא מוסיפה כי "בתקופת הקורונה, הביקוש לכלבים גזעיים עלה, מה שהוביל לזינוק במחיר (בין 15 ל-20 אלף שקלים). עם זאת, בתום אותה תקופה, חלה עלייה מדאיגה במספר הכלבים שנזרקו לרחוב. בהקשר של הרבעה, יש לציין שלא מדובר בעבירה על החוק כל עוד נשמרים כל החוקים. קורה לא פעם שאנחנו מגיעים למקום מסוים שדווח עליו, והביקור מסתיים באזהרה בלבד או בהנחיות לתיקון. עם זאת, ככל שיגדלו מספר הדיווחים, כך יתאפשר לאתר מקומות שפועלים בניגוד לחוק ומסכנים את הכלבים. כיום אפשר לדווח גם באופן נוח, בלי לצאת מפתח הבית, באמצעות טופס מקוון. ברגע שיש יותר מידע, אפשר לפעול נגד המקומות שפועלים במחשכים".
ד"ר בן דב מוסיפה ואומרת כי למשרד החקלאות וביטחון המזון היה קמפיין ב-2023 שעודד אימוץ על פני קנייה. הקמפיין הזה "מותן" בעקבות דרישה של ההתאחדות הישראלית לכלבנות. לדבריה, נראה שקמפיינים אינם מספיקים, שכן נתוני הרישום במאגר נשארים יציבים בשנים האחרונות, עם שיעור גבוה של כלבים גזעיים מבין מספר הכלבים שנרשמים במאגר מדי שנה (יצוין שמדובר בנתונים חסרים, שכן ידוע שלא כל בעלי הכלבים רושמים את כלביהם במאגר).
ד"ר דגנית בן דב: "בהקשר של הרבעה, יש לציין שלא מדובר בעבירה על החוק כל עוד נשמרים כל החוקים. קורה לא פעם שאנחנו מגיעים למקום מסוים שדווח עליו, והביקור מסתיים באזהרה בלבד או בהנחיות לתיקון. עם זאת, ככל שיגדלו מספר הדיווחים, כך יתאפשר לאתר מקומות שפועלים בניגוד לחוק ומסכנים את הכלבים"
"באופן עקבי, אנחנו בעמותה דואגים להעלות את המודעות לכך שכלבים מאמצים ולא קונים באמצעות קמפיינים והתייחסויות בתקשורת, כמו למשל מפורסמים שקונים כלבים גזעיים ומעבירים מסר פסול לעוקבים שלהם. בנוסף, דוח מצב בעלי החיים שמתפרסם מזה מספר שנים כולל נתונים על המתות כלבים בהסגרים, ועל מספר הכלבים החדשים שנרשמו במאגר הכלבים עם פילוח לפי גזע. הנתונים מראים תמונה עגומה של מציאות בה מומתים אלפי כלבים בריאים מדי שנה רק משום שלא מצאו בית מאמץ, בעוד שייבוא הכלבים וקניית הכלבים נשאר על מספרים גבוהים", אומרת עו"ד רוני בן דוד.
הצעת החוק תקועה
אז מה עושים המחוקקים? בינתיים לא הרבה. הצעת החוק לאיסור זיווג ומכירה של כלבים וחתולים, שמטרתה לשים סוף לתעשייה האכזרית, עברה בפברואר 2024 בקריאה טרומית בכנסת, אבל מאז היא תקועה. את ההצעה מקדמים אנשי עמותת תנו לחיות לחיות, בשיתוף פעולה עם חברי הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד ויסמין סאקס פרידמן מיש עתיד.
9 צפייה בגלריה
כלבים שהוחרמו ממחסן שבו גודלו דמויי גזעיים שנמכרו במושב רווחה
(צילום: באדיבות עמותת "תנו לחיות לחיות")
הצעת החוק מבקשת להגביל באופן ניכר את היכולת להרביע כלבים ולמכור אותם, וגם לקבוע כללים להרבעה תוך צמצום הסבל הנגרם לכלבים. היא שואפת לשנות את המצב כיום, שבו אין שום הסדרה של התנאים להרבעה ומכירה של כלבים – כמה פעמים כלבה יכולה להיכנס להיריון ומאיזה גיל, מי רשאי להרביע כלבים, ואילו כלבים אסור להרביע זה עם זה (למשל, הרבעות פנים-משפחתיות).
הצעת החוק תאפשר גם הגבלה על גזעי הכלבים שאפשר להרביע, משום שיש כאמור גזעים שמעצם תכונותיהם הפיזיות מבטיחים לכלבים חיים של כאב וסבל. הגבלות כאלה קיימות במדינות כמו הולנד, אנגליה ואוסטרליה. "על חופש העיסוק יש הגבלות, כמו כל זכות. בעבר נדחו עתירות שהוגשו לבג"ץ בטענה לפגיעה בחופש העיסוק, כמו במקרה של ייבוא בשר חזיר ומכירה של סיגריות במכונות אוטומטיות. הערך המוגן הניצב מנגד, במקרה הזה, הוא משמעותי – הגנה על זכויותיהם של הכלבים בתעשייה, והגבלת הסחר בכלבים במצב שבו מומתים אלפי כלבים בריאים בשנה", אומרת בן דוד. "מדובר בהצעת חוק חשובה ותקדימית, והסיכוי שהיא תאושר ותיושם גבוהים. אנחנו יודעים שיש אנשים רבים שמתנגדים לסחר בכלבים ובבעלי חיים בכלל. יש הסכמה של הגורמים המעורבים, ובכלל זה משרד החקלאות, שמדובר בתופעה שממדיה גדלו באופן משמעותי בשנים האחרונות והיא מחייבת הסדרה. המאמץ שלנו, בשיתוף פעולה עם חברי הכנסת, יביא בתקווה לשינוי אמיתי בשטח".
בשורה התחתונה, קיים קשר ישיר בין העלייה במספר הכלבים שנרכשו ובין הירידה במספר הכלבים המאומצים. למשל, בעמותת תנו לחיות לחיות אומצו 1,031 כלבים בשנת 2018, ואילו בשנת 2024 אומצו 367 כלבים בלבד. זאת לצד זינוק במספר הכלבים הכללי בישראל – עלייה של 50% בעשור – מה שמעיד על העדפה לכלבים קנויים. "תעשיית ההרבעות והסחר בכלבים היא תעשייה אכזרית שאנחנו נאבקים בה בנחישות. לצערנו הרב, בשנים האחרונות מספר הכלבים הנרכשים עולה בהתמדה, ונדמה שכלבים גזעיים לכאורה נהפכו לסמל סטטוס או לאביזר אופנתי", אומרת יעל ארקין, מנכ"לית עמותת תנו לחיות לחיות. "כל מי שנותן יד לסחר בכלבים גוזר על מאות כלבים אחרים חיי סבל. בכלביות ברחבי הארץ יש אלפי כלבים נטושים שממתינים לאימוץ – וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע – אלפי כלבים מומתים בהסגרים רשותיים. מי שבאמת אוהב כלבים, מוזמן להגיע לכלביות ולאמץ כלבים – ולא לקנות אותם".
9 צפייה בגלריה
כלבת צ'יוואווה שהוחרמה מבית גידול, הגיעה מפוחדת מאוד ועברה שיקום ארוך, מכיוון שצלעה בשתי רגליה האחוריות
(צילום: באדיבות עמותת S.O.S חיות)
במדינת ישראל ממיתים כלבים כי אין מספיק מאמצים, והמקום לכלבים שנקלטים בעמותות ובארגונים השונים הולך ואוזל. חרף העובדות האלה, ישראלים רבים מעדיפים עדיין לשלם אלפי שקלים ולהמתין לגור גזעי, מאשר ללכת לאחת העמותות ברחבי הארץ ולאמץ כלב לא פחות חמוד, חכם ובריא. בארגונים מדגישים שאימוץ הוא חלופה מוסרית לקנייה ויכול להציל חיים. מעבר לכך, היתרונות הטמונים באימוץ כלב נוגעים גם בפן הכלכלי, שכן דמי האימוץ לרוב נמוכים בהרבה ממחיר רכישת כלב, ולעיתים קרובות כוללים עיקור או סירוס, חיסונים ושבב אלקטרוני.
בעמותות ובכלביות אפשר למצוא כלבים בשלל גדלים, גזעים, גילים ותכונות אופי. רוב הכלבים המיועדים לאימוץ עוברים בדיקות וטרינריות, מקבלים טיפולים נגד טפילים וחיסונים, ולעיתים אף עוברים תהליך אילוף בסיסי. למעשה, האימוץ מיטיב לא רק עם הכלב, אלא גם עם בעליו החדשים. לפני שמאמצים כלב, חשוב לקחת בחשבון שמדובר בהתחייבות ארוכת טווח, שכן כלב חי בממוצע 15-10 שנים ויותר, ואימוץ הוא התחייבות לכל החיים.
גידול כלב דורש זמן לטיולים, משחק, אילוף ותשומת לב, כמו גם הוצאות כספיות על מזון, טיפול וטרינרי וציוד. יש לוודא שהכלב שתבחרו מתאים לאורח חייכם, מבחינת רמת הפעילות, הגודל והצרכים שלו, מה שדורש גם את הסכמת כל בני המשפחה. בערוץ בעלי החיים ב-ynet מתפרסם בשנים האחרונות בכל יום שישי מדור אימוץ – שבו אפשר למצוא עשרות כלבים וחתולים שמחפשים בית חם. 99% מהם מעורבים.
