חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו מים מחופי תל אביב, מעגן מיכאל ומפרץ אילת, ומצאו בהם חיידקים ממשפחת הוויבריו (Vibrio) שעלולים לגרום למחלות בקרב בני אדם ובעלי חיים. זאת ועוד, ריצוף גנטי של אותם חיידקים וניסויים מעלים כי הם עמידים בפני אנטיביוטיקות שנמצאות היום בשימוש קליני נפוץ.
המחקר המדאיג נערך במעבדות של פרופ' דור סלומון ופרופ' מוטי גרליץ, ובהובלת הדוקטורנטית קטז'נה קנארק, מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב, ותוצאותיו פורסמו בכתב העת mSphere. המחקר מומן על ידי המרכז להתמודד עם מגפות של אוניברסיטת תל אביב.
"מדובר במשפחה ענפה של חיידקים החיים במים מלוחים, בימים ובאוקיינוסים", הסביר פרופ' סלומון, "כאשר מינים רבים מהמשפחה מחוללים מחלות בבני אדם ובבעלי חיים ימיים. יש שתי תכונות מטרידות בחיידקי וויבריו. ראשית, הם יכולים לחלוק מידע גנטי זה עם זה, כך שאם חיידק אחד הופך לפתוגני, הוא יכול לחלוק עם חבריו את המידע הגנטי שמאפשר לו, למשל, להרוג את תאי מערכת החיסון, וכך להפוך גם אותם לפתוגנים. הדאגה השנייה היא שחיידקי וויבריו הפתוגניים אוהבים מים חמימים, ובגלל התחממות כדור הארץ אנחנו רואים התפשטות משמעותית שלהם – גם גיאוגרפית וגם גידול במספר החולים כתוצאה מהדבקה בחיידקי ויבריו".
בישראל לא נרשמו התפרצויות גדולות של מחלות הקשורות בוויבריו בעשורים האחרונים, אולם דוח משרד הבריאות מצביע על עלייה מדודה אך עקבית של מספר זני הוויבריו המבודדים מחולים. החיידקים גורמים בין היתר לקלקולי קיבה, לזיהום פצעים ולדלקות אוזניים בבני אדם, וכן למחלות בבעלי חיים ימיים כגון אלמוגים וצדפות מאכל, והן עלולות להיות קטלניות. כך, למשל, ב-1996 אירעה בישראל התפרצות של החיידק ויבריו וולניפיקוס, הידוע כ"חיידק טורף".
"אנחנו רצינו לראות מה הפוטנציאל למגפות בסביבה הימית עצמה, בהתחשב בעלייה בבידודי חיידקי ויבריו מחולים בארץ", הסביר פרופ' סלומון. "בקיץ 2023 דגמנו את המים בכמה נקודות בים התיכון ובים האדום, ריצפנו את הגנום של 23 מיני ויבריו מקומיים ובדקנו את היכולת שלהם להרוג תאים של מערכת החיסון – ומצאנו שמחציתם הרגו אותם בקלות רבה. בשלב השני בדקנו את היכולת שלהם לעמוד בטיפול אנטיביוטי. אמנם לא מצאנו אף זן שהיה עמיד לכל סוגי האנטיביוטיקה שבהן משתמשים בקליניקה לטיפול בזיהומים של ויבריו, אך מצאנו עמידות רחבה לאנטיביוטיקה הנפוצה אזיתרומיצין.
"בנוסף מצאנו בים האדום חיידק אחד שמפריש רעלן שבשנים האחרונות יצא מדרום-מזרח אסיה והתפשט לאמריקה. הרעלן הזה הורג שרימפס, והוא גורם לנזקים של מיליארדי דולרים בחוות שרימפס למאכל ברחבי העולם. העובדה שהוא נמצא כאן לחופינו מדאיגה בהחלט, שכן חיידקים אחרים עלולים 'ללמוד' איך להפריש את הרעלן, והוא עלול למצוא את דרכו גם לחוות שרימפס הנמצאות בארץ".
לדברי החוקרים, אף שאין סיבה לבהלה כעת – הממצאים מצביעים על צורך בניטור יסודי יותר של חיידקי הוויבריו בישראל, בדגש על הסביבה הימית.
"גם באירופה ובארה"ב עוקבים בעיקר אחר הנעשה בבתי החולים", אומר פרופ' סלומון. "בארץ, במרכז הארצי לניטור ויבריו של משרד הבריאות, דוגמים את החיידקים מהחולים, ואחר כך בודקים את העמידות של החיידקים הספציפיים האלה לאנטיביוטיקה. אבל זנים שאינם מסוכנים היום עלולים להפוך למסוכנים מאוד מחר, לבני אדם או לחקלאות ימית, והפוטנציאל הפתוגני בהחלט קיים בחופים שלנו. בשילוב עם ההתחממות הגלובלית, אנו טוענים שצריך לערוך מעקב מסודר אחר חיידקי הוויבריו – עוד לפני שמתגלים מקרי הדבקה. בנוסף, על כל אחד מאיתנו להיות מודע לחיידקים הללו: למשל לא להיכנס למים עם פצעים פתוחים, ולהיזהר מאכילת דגים נאים – ובעיקר מפירות ים כמו צדפות, המשמשים כמסננות של חיידקים בים".
