חוקרים במצפי הכוכבים האסטרונומיים הלאומיים בסין ניתחו את "מדריך הכוכבים של מאסטר שי" (על שם האסטרונום והאסטרולוג הסיני שי שן), קטלוג הכוכבים העתיק ביותר ששרד בסין, באמצעות טכניקת עיבוד תמונה דיגיטלית חדשנית. השיטה, הנקראת התמרת האף מוכללת (Generalized Hough Transform), משתמשת בסוג של בינה מלאכותית המכונה ראייה ממוחשבת כדי למצוא ולמתן שגיאות משמעותיות בין תמונות דומות.
החוקרים גילו כי מפת הכוכבים העתיקה מתוארכת למעשה לשנת 355 לפנה"ס - 250 שנה מוקדם יותר ממה שחשבו בעבר - וכי היא עודכנה מאוחר יותר, בסביבות שנת 125 לספירה. דבר זה הופך אותה לקטלוג הכוכבים העתיק ביותר הידוע מסוגו בעולם, שקדם למפת כוכבים של האסטרונום היווני היפרכוס ביותר מ-200 שנה.
"אני חושב שזה די חד משמעי", אמר פרופ' דיוויד פנקנייר מאוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה, שלא היה מעורב במחקר, אך הוא בעל התמחות באסטרונומיה סינית. פנקנייר אמר ל-Live Science שהמחקר מאשר מחקרים קודמים - בעיקר את עבודתו של ד"ר ג'וזף נידהאם, ביוכימאי בריטי אשר זכה להכרה עולמית בשל מחקריו בתחום ההיסטוריה של המדע והטכנולוגיה בסין.
היסטוריונים ואסטרונומים נדהמו זה מכבר מהפערים לכאורה בתאריכים בקטלוג הכוכבים של שי, שבו נראה כי חלק מהמידות קדומות יותר מאחרות במאות שנים. מדענים יכולים לתארך תרשימי כוכבים מכיוון שמנקודת מבטו של כדור הארץ, נראה כי קבוצות כוכבים נעות במשך מאות שנים בגלל התנודות בציר כדור הארץ.
לכוכבים יש גם תנועה משלהם, מה שאומר שלמאות שונות יהיו מפות שונות של שמי הלילה. המחקר החדש, שעתיד להתפרסם בכתב העת Research in Astronomy and Astrophysics, מייחס את הפער הזה לשגיאות העתקה ועדכונים חלקיים, וטוען כי כתב היד נוצר לראשונה במאה ה-4 לפנה"ס ולאחר מכן תוקן - לעיתים באופן לא מדויק - מאות שנים מאוחר יותר. עם זאת, כמה מומחים שלא היו מעורבים במחקר מציעים במקום זאת כי הפערים קיימים משום שהכלי המקורי ששימש ליצירת המדריך היה שונה במעלה אחת.
יישום פרשנות זו ממקם את מקור כתב היד בסביבות שנת 103 לפנה"ס, אמר דניאל מורגן, היסטוריון המתמחה באסטרונומיה, מתמטיקה ומטרולוגיה סינית קדומה במרכז הצרפתי לחקר ציוויליזציות מזרח אסיה, ל-Live Science. נימוק זה גם מסייע להסביר מדוע הקטלוג משתמש במערכת קואורדינטות כדורית, שאותה אימצו אסטרונומים סינים לאחר שפיתחו את אחד מדגמי הספירה הארמילרית - מכשיר המורכב מטבעות משולבות המייצגות בין היתר מסלולי קבוצות כוכבים וקווי רוחב ואורך - במאה ה-1 לפנה"ס.
לדברי מורגן, הקביעה מי המציא את מפת הכוכבים העתיקה ביותר (או כל כלי מדעי אחר) הפכה למקור להתפארות לאומית ב-300 השנים האחרונות. ניתוחים של מפות כוכבים סיניות מתחילת המאה ה-20 על ידי בני יבשת אירופה הובילו לזלזול במה שהם ראו כטכנולוגיה נחותה, למרות שרבים מהרישומים הללו הוכחו כמדויקים ביותר. יש לציין כי למרות העיסוק במי קדם למי - הסינים או היוונים - רישומים בבליים המזכירים מיקומי כוכבים עולים בהרבה עליהם, שכן הם מתוארכים למאה ה-8 לפנה"ס. עם זאת, רישומים אלה הם תיאורים כתובים ואינם קטלוגים הממספרים את הכוכבים ומתארים את שמי הלילה בפירוט.
