קרן קימת לישראל (קק"ל) מפרסמת קריאה דחופה לשינוי התכנית להרחבת כביש 443, בשל חשש לפגיעה חמורה ביער בן שמן, אחד מאזורי הטבע והבילוי המרכזיים בישראל. על-פי התוכנית שהגישה חברת נתיבי ישראל, הכביש צפוי להתרחב ולכלול מחלפים ומפרידנים חדשים. בקק"ל מזהירים כי יישום המהלך עלול להביא לכריתת עצים נרחבת, לפגיעה ברצף האקולוגי של היער ולהקטנת שטחי הפנאי הפתוחים – המשמשים כיום לפיקניקים, טיולים רגליים ורכיבה על אופניים. בנוסף הם מזהירים כי המהלך יפגע בצבי הארץ-ישראלי, הנמצא בסכנת הכחדה.
יער בן שמן משתרע על פני כ-30 אלף דונם, ומאופיין לא רק בעצי מחט אלא גם במגוון עשיר של עצי כליל חורש, אלות ופריחה מרהיבה של רקפות ופרגים, ההופכים אותו לאחד מריאות הטבע החשובות והאהובות במרכז הארץ.
בקק"ל מבקשים כי התכנון יהיה מוטה תחבורה ציבורית, כדי לצמצם את הנזק הסביבתי. מנהלת מחלקת התכנון בקק"ל, אדריכלית הנוף עדי נוי, אמרה כי מדובר בהזדמנות חד-פעמית להפוך את פרויקט התשתית ליתרון סביבתי, תוך תיקון נזקי העבר שנגרמו מחציית היער לשניים.
בארגון מציעים לשלב בתוכנית מרכיבי "פיצוי סביבתי", הכוללים השבת שטחי יער לציבור בתמורה לשטחים שיילקחו, שיפור הנגישות ברגל וגם לרוכבי האופניים בין חלקי היער, ותוספת מעברים אקולוגיים. בין ההצעות: צמצום רוחב הכביש ביחס לתכנון הנוכחי, ביטול חלק מהמחלפים, והחזרת כביש ישן שלא ימומש ליער.
בהיבט המעשי, קק"ל מציעה הקמת ארבעה חיבורים עיליים חדשים בין צפון היער לדרומו, חלקם לשימוש הציבור וחלקם עבור בעלי החיים כמעבר אקולוגי. עוד דורשים את הרחבת המעברים המתוכננים לרוחב של 200 מטר, במקום 50 מטר בלבד. לטענתם, מהלך זה יחזק את הרציפות האקולוגית, ימנע את קיטוע המערכות הטבעיות משני צידי הכביש, וישיב דה פקטו שטחים לציבור ולטבע.
"אנחנו לא נגד פיתוח", מבהירה נוי, "אבל חייבים לוודא שהוא נעשה בצורה שמאזנת בין צורכי התחבורה לצורכי הטבע והציבור. יער בן שמן הוא הפארק של המדינה, ואסור שיישארו ממנו איים מנותקים בתוך ים של אספלט. אנחנו מציעים פתרון שמשרת גם את הנהגים וגם את המטיילים ובעלי החיים ומחזיר שטחים ירוקים שאבדו".
גם רשות הטבע והגנים מבקשת לבצע שינויים בתוכנית. בחוות דעת של ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות, נכתב כי מעברים אקולוגיים הם אחד הדרכים לגשר על תשתיות. "ככל שהתשתית רחבה יותר וסואנת יותר היא מהווה מכשול מהותי יותר (עבור אוכלוסיית בעלי החיים). בתחום השטחים המיוערים, החקלאיים והטבעיים, מצפון ומדרום לכביש 433, יש אוכלוסיות של צבי ארץ-ישראלי, מין בסכנת הכחדה". בנוסף, קיימים מינים כמו ארבנת מצויה, חזיר בר ומיני זוחלים רבים בשטח, שעלולים למצוא את מותם בכביש הצפוי להתרחב.
בחברה להגנת הטבע ביקשו מחברת נתיבי ישראל לתכנן מחדש את כביש 433. "הכביש המתוכנן נמצא בלב אזור בעל רגישות נופית ואקולוגית גבוהה", נכתב בחוות דעת משותפת שלהם ושל המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורשות הטבע והגנים. "מדינת ישראל בכלל, ואזור המרכז בפרט, הם מהאזורים המאוכלסים ביותר בעולם. כיום, תנועת בעלי החיים מתקיימת במעביר מים מתחת לכביש 433, שמתפקד חלקית גם כמעבר אקולוגי. מעבר זה בעייתי בעיקר מפני שאינו מתאים למעבר של כל מיני בעלי החיים הנמצאים משני עברי התשתית, ובראשם הצבי הארץ-ישראלי".
בארגוני הסביבה טוענים כי אימוץ ההצעה שלהם יפחית משמעותית את הפגיעה ביער, ישפר את חוויית הביקור של הציבור, וישמר את "העורק הירוק" בלב המדינה. במקביל, נוי קוראת לצוות התכנון הממשלתי לאמץ את העקרונות הללו ולשלבם בתכנית הסופית, כך שהרחבת כביש 443 לא תהיה מהלך חד-צדדי לטובת כלי הרכב בלבד, אלא פרויקט המשלב תשתיות תחבורה עם מחויבות עמוקה לשמירת הטבע והנוף.
מחברת נתיבי ישראל נמסר בתגובה: "נתיבי ישראל פועלת תמיד על מנת לשמור על ערכי הטבע בכל פרויקט, כך גם בפרויקט הרחבת כביש 433, שם נבחנו בקפידה התחזיות התחבורתיות לשנת 2050, לאור התרחבות העיר מודיעין ויישובי חבל מודיעין. מתוך רגישות לסביבה צומצם החתך המתוכנן מכביש רחב יותר ל-2+1 נתיבים בלבד, כדי למזער את הפגיעה בשטחי היער.
"במהלך התכנון מלווה את הפרויקט צוות יועצים מקצועי בתחומי הסביבה, האגרונומיה והאקולוגיה. התוכנית כוללת שני מעברים אקולוגיים חדשים והרחבת מעברים קיימים, במטרה לאפשר מעבר בטוח לבעלי החיים. בנוסף, לאור קידום יוזמה של רשות הטבע והגנים להקמת שני מעברים נוספים, נתיבי ישראל לא מתנגדת לכך, אף כי התקצוב למהלכים אלה אינו בסמכותה. הרחבת הדרך תבוצע מתוך הקפדה על צמצום הפגיעה בנוף ובסביבה, לצד שיפור השירות למשתמשי הדרך ובטיחות הנסיעה".
