בתוכנית הטלוויזיה האח הגדול מנסים ליצור יקום מקביל, נפרד מהעולם שלנו ושונה ממנו. אבל בתוכנית ששודרה במוצאי שבת, קיבלו המשתתפים והצופים תזכורת שאי אפשר להתנתק לגמרי מהעולם החיצון ומהשליטים האמיתיים שלו – החרקים. התזכורת הגיעה בדמות פרט בוגר של רפרף הגפן, שמצא עצמו שלא בטובתו נופל קורבן לפחד כללי מחרקים ולסטיגמות לגבי עשים ("הוא יאכל לנו את הבגדים").
הרפרפים (Sphingidae) הם אכן משפחה של עשים המאופיינים לרוב בגוף גדול, בעל מוטת כנפיים של כמה סנטימטרים. הרפרף הבוגר ניזון רק מצוף - אם הוא בכלל ניזון בחייו הקצרים - והוא מסוגל לעופף במקום מעל הפרח, או לרפרף - ומכאן שמם העברי.
הרפרף שנכנס לחצר של בית האח, הוא רפרף הגפן, שהגיע לשם בטעות כנראה מכרמי הענבים בהרי ירושלים. כמו רבים מהרפרפים, הוא מתקיים על מין אחד של צמחים, או מגוון מצומצם של מינים. זהו רפרף גדול, שמוטת כנפיו מגיעה לכ-10 סנטימטרים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לחשוב מהר, לחשוב לאט
סיפורי אהבה רובוטיים
אוויר פסגות בכמוסות
הנקבה מטילה את ביציה בעיקר על עלי גפנים, והזחלים אוכלים מהעלים. לרפרפים יש זחלים גדולים במיוחד, והזחלים של רפרף הגפן מגיעים לאורך כמה סנטימטרים ולעובי של נקניקיה קטנה. למרות זאת, הם אינם מזיק משמעותי של גפנים. הזחלים יפים מאוד, בעלי מבנה דמוי קרן קטנה ב"זנב" ומעין ציורים של עיניים על גופם, שנועדו להרתיע ולהטעות טורפים. מחזור החיים של הרפרף, מביצה עד בוגר נמשך בין חודש לחודשיים בערך, תלוי בעונה – כשחם הם גדלים מהר יותר. הזחלים שהופכים לגלמים בסתיו ממתינים כמה חודשים, והבוגרים מגיחים באביב, להתחיל מחזור רבייה חדש.
כאמור, רפרף הגפן כמעט אינו מזיק. כמו ברוב הרפרפים והעשים בכלל, הבוגרים חיים רק ימים אחדים, תקופה קצרה שמיועדת להזדווגות ולהטלת ביצים. את מעט הפעילות שלהם הבוגרים עושים בלילה, ולא נדיר לראותם מבלים שעות ארוכות באותו מקום בלי לזוז, כמו שאירע גם לרפרף האומלל שנקלע לבית האח, עד שהדיירים החליטו להטרידו ממנוחתו.
כשאנו נתקלים בבעל חיים לא מוכר הנטייה הטבעית שלנו היא לחשוש מפניו (ולפעמים זו גם התגובה כלפי בני אדם לא מוכרים, בעיקר אם הם נראים שונים מאיתנו). אבל רק לעיתים רחוקות מאוד אלה בעלי חיים שאכן עלולים לגרום לנו נזק ישיר, וברוב המקרים אנו יכולים ללמוד מהם, או סתם להתפעם מהיופי שיצרה האבולוציה. אז לפני שמגיבים באלימות מתוך פחד, כדאי ללמוד ולהכיר – ברוב המקרים רק נצא נשכרים מכך.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
