הלילה (ב', 11 באוגוסט) יחל שיאו של אחד ממטרות המטאורים המפורסמים בעולם – הפרסאידים, שיימשך עד ליל רביעי. השנה הצפייה תהיה מאתגרת יותר בשל הירח הכמעט מלא שיפחית את הבהירות, אך תופעה אסטרונומית נוספת עשויה לעניין לא פחות – התקרבות קרובה במיוחד של כוכבי הלכת נוגה וצדק.
התקבצות נוגה וצדק, יום שלישי 12 באוגוסט
מי שמביט לאופק המזרחי בשעות הקטנות של הלילה, לא יכול שלא לראות את העצם הבולט ביותר בשמי הלילה אחר הירח – זהו כוכב הלכת נוגה. נוגה זורח בימים אלה בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר ומיד לאחריו, העצם הבא בבהירותו – הוא כוכב הלכת הענק – צדק.
נוגה נע בימים אלה מזרחה, לכיוון השמש ולפנות בוקר ביום שלישי, הוא יחלוף פחות ממעלה (כשני קוטרי ירח מלא) דרומית לצדק. את ההתקבצות אפשר כמובן לראות בעין. במבט בטלסקופ ניתן להבחין בנוגה, המצוי בצד המרוחק של מסלולו, ואילו צדק ייראה במלא הדרו על חגורות העננים שלו וארבעת ירחיו הגדולים.
שיא ההתקבצות יתרחש ב-10 בבוקר יום שלישי, אולם נוגה ייראה לחדי העין די בקלות גם באור יום, כאשר צדק ייראה ככוכב חמקמק בעין מעליו. מי שיצפה בצדק מבעד לטלסקופ בשעה 9:00 בבוקר ביום שני, יוכל לראות גם נקודה שחורה על פני כוכב הלכת הגדול במערכת השמש. זהו צל שמטיל עליו הירח איו. מדובר למעשה בליקוי חמה על פני צדק.
הפרסאידים של חודש אוגוסט
בלילות שבין ה-11 ל-13 באוגוסט (בין יום שני ליום רביעי) יתרחש שיאו של מטר המטאורים המשמעותי ביותר של הקיץ ובכלל - הפרסאידים. מטר זה הינו אחד המטרות הפופולריים ביותר, בעיקר בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים יותר מ-100 מטאורים בשעה בעת השיא). השנה, יחול שיאו של המטר ביום שלישי, בשעה 16:00 אחר הצהריים (שעון ישראל), כך שהמועד הטוב ביותר לצפות במטר הוא מחצות הלילה שבין שני לשלישי וכן בלילה שבין שלישי לרביעי.
בשנה זו, הירח יהיה ממש לאחר המילוא ומיקומו בקבוצת דגים, הסמוכה לרדיאנט, יקשו מאוד על הצפייה במטר. אולם, מטר הפרסאידים הוא מטר רחב. הוא החל בשלהי חודש יולי ויימשך עד השבוע האחרון של אוגוסט. לכן, גם אלה שיגיעו למקומות חשוכים כמה ימים אחרי השיא, כאשר הירח יחל להתמעט ולזרוח בשעות מאוחרות יותר, יוכלו לראות הרבה מטאורים בשמיים בזכות היעדרו של הירח. במקביל חל מטר נוסף, מטר האקווארידים (הנובעים מקבוצת דלי – אקווריוס) המוסיף עוד כמה מטאורים לחוויה.
מתי ואיך לצפות במטר?
רצוי לצפות במטר ממקומות חשוכים, הרחק ככל האפשר ממקומות יישוב מוארים. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב יגברו סיכויינו באופן דרמטי לראות מטאורים רבים יותר. כיוון שביום שבו מתרחש שיא המטר, הירח יהיה מעט לאחר המילוא ובנוסף הוא נראה במרבית שעות הלילה, אורו יפריע לצפייה במטר.
כאמור, השיא חל בשעות אחר הצהריים של יום שלישי לפי שעון ישראל, אך השעה הטובה ביותר לצפות במטר היא לאחר חצות. נקודת הרדיאנט, שממנה נובעים המטאורים בשמיים זורחת בשעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ולנו נדמה שהוא נופל מהשמים. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ שמשקלם פחות מגרם אחד.
כאשר גופים נלכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספרה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה. לרוב המטאורים מהירות שבין 20 ל-70 ק"מ לשנייה, כאשר מהירותם של הפרסאידים היא 59 ק"מ לשנייה. בגלל המהירות העצומה שבה חלקיק האבק מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספרה, הוא מתלהט ויחד עמו הגזים המצויים באטמוספרה והאור הנפלט כתוצאה מההתלהטות הוא ההבזק אותו אנו רואים ככוכב נופל. במקרים רבים, השובל שמותיר אחריו המטאור נראה שניות רבות לאחר המעבר כענן מוארך וקלוש בשמים.
ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. רק חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספרה ומגיעים אל פני האדמה - אלה קרויים מטאוריטים.
רק במקרים נדירים מאוד המטאוריטים עלולים להיות גדולים מאוד - עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם עלולה לגרום לאסון: בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר אסטרואיד שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בחודש פברואר בשנת 2013, התפוצץ אסטרואיד שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר.
אך אין כלל לחשוש ממטר המטאורים בימים הקרובים - כאמור, מדובר בחלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
ומהו מקור מטרות המטאורים?
מגוון הגופים המצוי בסביבתו של כדור הארץ רחב - החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד אסטרואידים שגודלם כמה ק"מ. מקורם של גופים אלה מימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים.
בכל לילה נראים מטאורים בודדים, הצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. לעומת זאת, מטרות המטאורים חלים במספר לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
מקורם של מטרות המטאורים הוא בעיקר שביטים – גופים העשויים תערובת של קרח ואבק שגודלם נע בין כמה ק"מ לעשרות ק"מ - אך יש גם מטרות שמקורם באסטרואידים. השביטים מגיעים אלינו משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש.
כאשר שביט מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז הקרח מתנדף מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה למסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
מקור המטאורים במטר הפרסאידים הוא השביט המחזורי 109P/Swift-Tuttle, שחלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 2000-1991 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה).
ומהו הרדיאנט?
בגלל חוקי הפרספקטיבה ייראו כל המטאורים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בחלל. נקודה זו קרויה - הרדיאנט, ממש כפי שקווי מסילת הברזל יוצאים מנקודה אחת באופק. בשנה יש מטרות מטאורים רבים כאשר כל מטר מטאורים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט.
הפרסאידים קרויים כך כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס, הוא הגיבור מהמיתולוגיה היוונית שנושא את ראשה של המדוזה. קבוצת פרסאוס מצויה בשמיים הצפוניים דרומית לקבוצת הקסיופיאה. קל מאוד למצוא את מיקום הקבוצה באמצעות אחת מהאפליקציות השמיים למכשירים סלולאריים. במקרה של מטר הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא, אם כי השנה עדיפים הימים אחרי השיא בשל מצב הירח.
הקצב של המטאורים ותיאום ציפיות
הקצב המצוטט של מספר המטאורים בשיא מטרות מטאורים הוא קצב תיאורטי חזוי. הוא נקרא קז"ש – קצב זניטי לשעה. זהו הקצב התיאורטי שהיה נצפה לו מקור המטאורים היה נובע מנקודה בדיוק מעל הראש בשעת השיא, הזניט, בלילה אופטימלי. כאשר נקודת הרדיאנט נמוכה מעל האופק ואנו מניחים שהמטאורים נעים באופן שווה לכל כיוון, הרי חצי מהם ינועו אל מתחת לאופק ולכן הקצב הנצפה יהיה קטן יותר מהקצב החזוי. כלל נוסף נגזר מחוקי מרפי ולפיו המטאורים היפים ביותר הם אלה שבדיוק נעו בכיוון ההפוך אליו אנו מביטים....
לכן, גם אם הקצב החזוי הוא של מאה מטאורים, בפועל אנו נראה רק כמה עשרות וזאת בשעת השיא, אבל - גם כמה מטאורים בהירים החוצים את השמים הוא מראה מרהיב. גם אורו של הירח הכמעט מלא מפחית בצורה משמעותית את מספר המטאורים שאותם ניתן לראות, אם כי הבהירים בהם וכדורי האש ייראו גם מאזור עירוני.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לצפייה במטאורים. גופים שונים מארגנים תצפיות לצפייה במטר במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב.
לאלה שאינם יכולים להגיע לאחר מאתרי התצפית, יוכלו לצפות במטר מכל מקום חשוך. המטאורים הבהירים יכולים להיראות גם מתוך עיר.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2025 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים
