זיהום אוויר מתחנות כוח פחמיות נחשב אחד הסיכונים הגדולים ביותר לבריאות הציבור ולסביבה בישראל. תחנת הכוח "אורות רבין" שבחדרה, שפועלת מאז שנות ה-80, מדורגת כאחת מהתחנות המזהמות ביותר בארץ. ארבע מתוך שש היחידות הפחמיות שלה ממשיכות לפעול ללא מערכות להפחתת פליטות של המזהמים, ושתי היחידות הנוספות מאובזרות בטכנולוגיות מתקדמות לסינון הפליטות. מחקר חדש, שיוצג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה, שתיערך ב-8–9 ביולי באוניברסיטת תל אביב, גילה שטכנולוגיות אלה הצליחו להפחית באופן משמעותי את זיהום האוויר בסביבה. האם מדובר בצעד ראשון בדרך לאוויר נקי או בפתרון זמני בים של בעיות?
ניקוי ארובות
"לפי משרד הבריאות, היחידות (הפחמיות ב'אורות רבין') אחראיות למותם של כ-50 איש מדי שנה", מוסר ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל. כמה מהחומרים שנפלטים מהארובות הם תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית – אלה משפיעים ישירות על הסיכון למחלות נשימה, לב וכלי דם, ופוגעים באיכות החיים של אלפי תושבים. כדי לבדוק האם אפשר להפחית את הזיהום, בחנו חוקרים מהמרכז האקדמי רופין, יחד עם איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל, את השפעת מערכות הסינון שהותקנו בתחנת הכוח. הם רצו לבדוק כיצד משפיעה התחנה על תושבי האזור ומה אפשר לעשות כדי לשפר את איכות האוויר.
צוות המחקר אסף נתונים משמונה תחנות ניטור אוויר והשווה בין רמות הזיהום לפני ואחרי התקנת מערכות הסינון. אחת המערכות נקראת מערכת סולקנים רטובים והיא מפחיתה את רמות הגופרית הדו-חמצנית על ידי שטיפת הגזים בתמיסה מיוחדת. מערכת אחרת נקראת מערכת קטליטית סלקטיבית והיא מפרקת תחמוצות חנקן לגזים שאינם מסוכנים בעזרת תגובה כימית. במילים פשוטות:
"אפשר לחשוב על המערכות כעל סוג של פילטר", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש מרכז המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין ובוגר תוכנית ממשק, שעמד בראש המחקר. "במחקר זה הוכחנו בשיטות מדעיות שהתקנת הסולקנים משפרת משמעותית את איכות האוויר ביישובים הסמוכים לתחנה", הוא מסביר.
הנתונים מדברים בעד עצמם
הממצאים לא השאירו מקום לספק: התקנת המערכות החדשות הפחיתה באופן משמעותי את רמות הזיהום באזור חדרה. מבדיקות שנערכו במשך כמה שנים, נמצא שרמות תחמוצות החנקן ירדו ב-41 אחוז בקיץ וב-24 אחוז בחורף. רמות הגופרית הדו-חמצנית, שתחנת הכוח היא המקור העיקרי לפליטות שלה, צנחו בכ-51 אחוז בקיץ וב-19 אחוז בחורף. "אנחנו רואים ירידה מובהקת ומשמעותית מאוד של מזהמי האוויר המרכזיים כמעט בכל הישובים מסביב", אומר ברנט-יצחקי.
למרות הנתונים המעודדים, הסיפור של תחנת הכוח "אורות רבין" רחוק מלהסתיים. "התחנה ממשיכה להיות תחנת הכוח המזהמת ביותר בישראל", מסביר סהר. הסולקנים והמערכות המתקדמות הותקנו, כאמור, רק בשתי יחידות מתוך שש. ארבע היחידות הנוספות ממשיכות לפעול ללא שום אמצעים להפחתת פליטות, והן פולטות מדי יום כמויות עצומות של מזהמים לאוויר שמסכנים את בריאות תושבי האזור. נוסף על כך, תחזוקת מערכות הסינון דורשת השקעה כלכלית מתמשכת. לטענת צוות המחקר, התועלת הבריאותית והחיסכון למשק ובמיוחד למערכת הבריאות – מצדיקים את ההוצאה.
התקנת סולקנים באחת היחידות
"מדובר בפתרון ביניים ולא בפתרון האידיאלי כי עדיין משתמשים בפחם בשביל לייצר אנרגיה. זה אומר שבסופו של דבר, איך שלא נהפוך את זה, זה לא מקור אנרגיה מיטבי. הפתרון האופטימלי הוא להפסיק להשתמש בפחם ולעבור לאנרגיה מתחדשת", אומר ברנט-יצחקי.
אוויר נקי באופק
אז למה ישראל לא עברה כבר מזמן לאנרגיה מתחדשת? התשובה כנראה מורכבת: בירוקרטיה, בעיות טכנולוגיות באגירת אנרגיה, שיקולים ביטחוניים ואפילו אינטרסים כלכליים עולמיים. כל אלה מעכבים את המעבר לניצול אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח ומקורות ירוקים אחרים. "ישראל עדיין מפגרת מאחור בכל הנוגע לשימוש באנרגיות מתחדשות - חלק משמעותי מהאנרגיה בישראל מיוצר ממקורות פוסיליים ומזהמים", אומר ברנט-יצחקי. "אנחנו מדינה שופעת שמש, זה כמעט פשע שאנחנו לא מנצלים אותה כמו שצריך. בסופו של דבר השימוש באנרגיה מתחדשת חוסך כסף. השמש תמשיך לזרוח פה עוד מיליוני שנים, צריך רק לקטוף את זה ולקחת".
"אני חושב שיש מקום לאופטימיות כי במשרד האנרגיה וברשות החשמל מבינים שאנרגיה ממקורות פוסיליים היא מזהמת וקיימים מהלכים להחלפתם", מעודד ברנט-יצחקי. לדברי סהר, "אנו באיגוד נמשיך להוות מעבדת ניטור האוויר הציבורית היחידה בארץ לטובת הציבור ולהשתמש בטכנולוגיות מדידה וניטור חדשניות כדי לקבל תמונה אמיתית ומדויקת של נוכחות מזהמים באוויר. [אנחנו] נמשיך לשתף פעולה עם האקדמיה לצורכי מחקר ולשקיפות הנתונים, ונפעל בכל הרמות למען בריאות הציבור, איכות חייו ואיכות הסביבה במרחב כולו". המהלך להפחתת הזיהום בתחנת הכוח "אורות רבין" הוא דוגמה לכך שכשפועלים נכון – אפשר לשנות. אבל אם השאיפה היא באמת לנשום אוויר נקי – לא די בפתרונות חלקיים.
בואו לגלות עוד מחקרים פורצי דרך בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-8–9 ביולי >> להרשמה לוועידה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
