תופעת "אי החום העירוני" כבר אינה עניין לעתיד, אלא אתגר עכשווי שכולנו מרגישים. על רקע ההבנה שהפתרון להתחממות לא יבוא רק ממדיניות אקלימית עולמית, אלא דווקא מהמרחב המקומי – יוצא לדרך מסמך מקצועי חדש, ראשון מסוגו בישראל, שמציע לרשויות המקומיות כלים מעשיים לקירור המרחב הציבורי. מדובר בצעד חשוב לקראת ערים שמותאמות לאקלים ושמאפשרות חיים נוחים, בריאים וצודקים יותר – גם כשהטמפרטורות בחוץ ממשיכות לעלות.
המסמך "קירור המרחב הציבורי בערים – ארגז כלים", נכתב על ידי שלושה משתתפי תוכנית "אסכולה" של מרכז מדעני העתיד – דניאל שוימר, יואב זק ויובל זליאסניק, בהנחיית ד״ר מיכל צרפתי, יועצת לקיימות ואחריות סביבתית ובוגרת תוכנית ממשק.
שיתוף הפעולה התגבש ביוזמת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שחיברה בין עמיתי התוכנית למנחים. על פי המסמך, שיוצג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה שתיערך ב-8–9 ביולי באוניברסיטת תל אביב, תופעת "אי החום העירוני", שמחריפה ככל שהבינוי מתרחב והשטח הירוק מצטמצם, כבר מתורגמת לירידה באיכות החיים, לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות ולעלייה ניכרת בתמותה בימי קיץ קיצוניים.
אל מול המציאות הזו, הולכת ומתבהרת ההבנה שאמנם שינוי האקלים הוא תופעה עולמית, אבל ההתמודדות איתה מתרחשת קודם כול ברמה המקומית. הרחוב, הכיכר והמרחב הציבורי הם זירות המפגש היומיומיות שבהן מורגש החום באופן הישיר ביותר, ולכן גם שם צריך לפעול. אלא שכדי לתכנן שינוי אפקטיבי, הרשויות המקומיות זקוקות לכלים שיסייעו להן לדעת: למה להתייחס? איך למדוד? מה נחשב פתרון טוב? אילו פעולות מניבות תוצאות מיידיות ואילו מהן מצריכות חשיבה לטווח ארוך?
יש פתרונות לקירור
"ישראל היא מדינה חמה, עובדה שכל ישראלי וישראלית חווים על בשרם, בייחוד בחודשי יולי ואוגוסט", אומרת צרפתי. "חוסר הנוחות שנובע מעומס החום מונע מתושבי הערים להתנייד באמצעות הליכה, ברכיבה על אופניים ובתחבורה ציבורית, ולמעשה מעודד שימוש ברכב פרטי. זה פוגע קשות באיכות החיים של אנשים", היא מסבירה.
המסמך אינו תיאורטי אלא מדריך יישומי לכל דבר. הוא מאגד בתוכו ידע עדכני, מגדיר עקרונות פעולה ברורים ותוכניות עבודה עירוניות ספציפיות לכל עיר. מעבר לתכנים המקצועיים והפרקטיים, חשיבותו של המסמך נובעת גם מעצם קיומו: מדובר בניסיון ראשון מסוגו ליצור שפה משותפת וסדורה, שתאפשר לרשויות המקומיות לגבש מדיניות ולפעול במהירות וביעילות מול האתגר ההולך ומחמיר של החום העירוני.
המסמך מבקש להתוות לרשויות המקומיות בישראל מעין תבנית מקיפה ליצירת מסמך מדיניות עירונית בתחום קירור והצללת המרחב הציבורי באופן אחיד, שמאגד את הידע הקיים ומנגיש אותו באופן מעשי, מקצר את התהליך של כתיבת המדיניות ומותאם לכל עיר. "חשוב להבין שלכל רשות יש מאפיינים ייחודיים, אתגרי אקלים שונים והבדלים משמעותיים במרחב הבנוי. לכן יצרנו מסמך שהוא סוג של תבנית עבודה – מעין טמפלט – שמאפשר לכל רשות לקחת אותו, להתאים אותו לצורכיה וליישם אותו לפי ההקשר המקומי שלה", מסבירה צרפתי.
בין ההמלצות הבולטות במסמך אפשר למצוא דרכים שונות להבטחת הצללה איכותית, בין היתר באמצעות נטיעת עצים לאורך רחובות ובמרחבים פתוחים, לצד גיבוש הנחיות תכנון ובינוי שיאפשרו יצירת צל גם באזורים עירוניים בנויים. נוסף על כך, המסמך מדגיש את החשיבות בקידום התקנת גגות ירוקים על מבני ציבור ומגורים, שימוש בחומרים בעלי מקדם החזר קרינה גבוה המפחיתים את התחממות המשטחים, ושילוב של פתרונות נוספים שתורמים להפחתת עומסי החום ולשיפור תנאי המחיה של התושבים.
המלצה חשובה נוספת היא מינוי "ממונה חום" בכל רשות מקומית – תפקיד ייעודי שמטרתו לרכז את נושא הקירור העירוני, להוביל פרויקטים רלוונטיים ולוודא שהתכנון, הביצוע והתחזוקה של פתרונות הקירור יתבצעו באופן מותאם ומתמשך בטווח הארוך.
אתגר ידוע
"אנחנו מקווים שבאמצעות המסמך, רשויות מקומיות יוכלו להאיץ את תהליך הטמעת מדיניות הקירור העירונית וכך לשפר את איכות חיי התושבים ואת החוסן הלאומי כולו", מסבירה צרפתי. "אני מעורבת בכתיבת תוכניות היערכות לשינוי אקלים עם רשויות שונות ברחבי הארץ, והתחממות הערים היא ללא ספק אחד האתגרים המרכזיים שהרשויות נדרשות להתמודד איתן. כדי שרשות מקומית תוכל לפעול בצורה מיטבית, חייבת להיות לה מדיניות ברורה שתכוון אותה כיצד להתמודד עם האתגר הזה באופן שיטתי וארוך טווח״, היא אומרת.
אין ספק שבשנים האחרונות ניכרת מגמת שינוי בהתייחסות של רשויות מקומיות בארץ לצורך בהתמודדות עם בעיית החום העירוני. יותר ויותר רשויות מבינות שהתחממות המרחב הבנוי מחייבת פתרונות מיידים וארוכי טווח. "אנחנו נמצאים היום בשלב הראשוני – שלב ההבנה וההיערכות, אבל עוד לפני שלב המימוש של כל התוכניות והמהלכים האלה בפועל", אומרת צרפתי. "חשוב להבין שמדובר בתהליכים איטיים מטבעם שדורשים זמן, תכנון, תקציבים ושיתוף פעולה בין גורמים שונים. יחד עם זאת, יש כבר שינוי. המודעות לנושא הולכת וגדלה, ויש התקדמות מבחינת החשיבה והתכנון ברשויות. בפועל, כשמסתכלים על מה שקורה בשטח, ברור שיש עוד הרבה עבודה לעשות כדי להפוך את התוכניות למציאות יומיומית עבור התושבים", היא מסכמת.
בואו לגלות מחקרים פורצי דרך בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה, שתתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-8–9 ביולי >> להרשמה לוועידה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
