מכתש חדש על הירח

באירוע נדיר למדי נוצר השבוע מכתש חדש על הירח עקב פגיעה של עצם מעשה ידי אדם. חלק מטיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס (SpaceX) פגע בירח במהירות של כמעט 9,000 קמ”ש, סמוך למכתש איינשטיין, בשוליים המערביים של הצד שנראה מכדור הארץ. על פי התחזיות, ההתנגשות אמורה ליצור מכתש בקוטר 20 מטרים לפחות ובעומק ארבעה מטרים.
פני הירח ב-1 באוקטובר 2015 (משמאל) ואחרי התרסקות השלב השני של טיל פלקון 9 של SpaceX (מימין)
פני הירח ב-1 באוקטובר 2015 (משמאל) ואחרי התרסקות השלב השני של טיל פלקון 9 של SpaceX (מימין)
פני הירח ב-1 באוקטובר 2015 (משמאל) ואחרי התרסקות השלב השני של טיל פלקון 9 של SpaceX (מימין)
(צילום: KARI/KASA/Handout/Reuters)
מקום הפגיעה של חלק מטיל פלקון 9 בירח
מקום הפגיעה של חלק מטיל פלקון 9 בירח
מקום הפגיעה של חלק מטיל פלקון 9 בירח, כפי שצולם על ידי סוכנות החלל של דרום קוריאה
(צילום: KARI/KASA/Handout/Reuters)
פני הירח לפני ואחרי התרסקות השלב השני של טיל פלקון 9 של SpaceX
פני הירח לפני ואחרי התרסקות השלב השני של טיל פלקון 9 של SpaceX
פני הירח לפני ואחרי התרסקות השלב השני של טיל פלקון 9 של SpaceX
(צילום: KARI/KASA/Handout/Reuters)
הטיל שהתרסק על הירח הוא השלב השני של הפלקון 9 ששיגר שתי נחתות לירח בתחילת 2025: את בלו גוסט ואת Resilience של חברת iSpace היפנית, שהתרסקה בניסיון הנחיתה. ברוב השיגורים של פלקון 9 השלב הראשון נוחת בכדור הארץ וממוחזר למשימה נוספת, בעוד השלב השני מוכוון להישרף באטמוספרה.
ואולם, בשיגור הנחתות בתחילת 2025 המטען היה כבד יחסית, ולאחר הצבתן במסלול אל הירח, לא נותר די דלק לכוון את השלב השני לשריפה מבוקרת. ספייס אקס הציבו את הטיל במסלול שלא אמור לסכן חלליות ולוויינים, אבל פעילות עזה של השמש דחפה אותו קצת יותר רחוק מכדור הארץ. הוא נלכד בשדה הכבידה של הירח, ובסופו של דבר התרסק עליו השבוע.
שיגור פלקון 9 בינואר 2025
שיגור פלקון 9 בינואר 2025
שיגור פלקון 9 בינואר 2025
(צילום: Steve Nesius/Reuters)
אתר הפגיעה הוא באזור שקשה מאוד לראות מכדור הארץ, אבל אתמול (יום ה') דיווחה סוכנות החלל של דרום קוריאה כי לוויין הירח שלה, דנורי (Danuri), שמקיף את הירח מאז 2022, הצליח לתעד את המכתש שנוצר ופרסמה תמונות של האזור לפני ההתרסקות ואחריה.
בינתיים קשה לקבוע מהן מה גודל המכתש, אבל בימים הקרובים אמור לצלם אותו גם לוויין הירח האמריקני הוותיק LRO, וייתכן שצילומיו יניבו יותר מידע. לירח עצמו אין מה לדאוג: אף על פי שמדובר בעצם בעל מסה של ארבע טונות, הירח סופג באופן תדיר פגיעות קשות יותר של מטאוריטים. עם זאת, ככל שפעילות האדם על הירח תגבר, יהיה צורך לקחת בחשבון תרחישים כאלה. פעילות על הירח אוצרת בחובה מספיק סכנות טבעיות, ולא כדאי להוסיף עליהן סכנות מעשה ידי אדם כמו פגיעת טיל במבנה מגורים.

להנחית סטארשיפ

חברת ספייס אקס אישרה השבוע את הדיווחים הלא רשמיים, לפיהם בניסוי הקרוב של סטארשיפ היא מתכוונת לשגר את החללית למסלול סביב כדור הארץ, לנסות להנחית אותה באתר השיגור בטקסס ולתפוס אותה בזרועות מגדל השיגור. לדברי מנכ”ל ספייס אקס, אילון מאסק (Musk), בכוונת החברה לעשות את השיגור כבר בשבועות הקרובים. "בהנחה שנקבל אישור מגופי הבקרה, ננסה לתפוס את השיפ עם המגדל כבר בטיסה הקרובה, שמתוכננת בינתיים לסוף החודש", אמר מאסק, והוסיף כי בכוונת החברה להגדיל במהירות את תדירות השיגורים של סטארשיפ. "בעוד כשנה קרוב לוודאי שנבצע לפחות טיסה אחת (של סטארשיפ) כל יום, אולי יותר".
שיגור סטארשיפ, הלילה
שיגור סטארשיפ, הלילה
שיגור סטארשיפ 13
(צילום: Eric Gay/AP)
טיסת הניסוי הבאה תהיה ה-14 של מערכת סטארשיפ, והשלישית של הדור השלישי שלה. לאחר שבניסוי ה-13 בסוף יולי החללית ביצעה בהצלחה מלאה את החזרה לאטמוספרה ואת תמרון הנחיתה מעל הים, החליטו בספייס אקס להתקדם שלב נוסף קדימה, ולנסות נחיתה של החללית ביבשה, עם תפיסה במגדל השיגור. זהו צעד חשוב בדרך לפיתוח מערכת שיגור רב פעמית, עם זמן מיחזור קצר ככל האפשר בין טיסות. ספייס אקס כבר הנחיתה על מגדל השיגור כמה פעמים את טיל השיגור עצמו, סופר-הבי, אבל טרם עשתה זאת בדור השלישי של סטארשיפ. בניסוי הראשון של דור זה, טיסה 12, החללית התפוצצה לפני ניסיון הנחיתה, ובניסוי הקודם הצליחה לבצע את תמרון הנחיתה מעל הים, אבל נחתה במהירות גבוהה מדי, לאחר שחלק מהמנועים לא נדלקו כמתוכנן לבלימה. ספייס אקס תנסה ככל הנראה לבצע תמרון נחיתה מוצלח מעל הים לפני שתנסה שוב לתפוס אותה במגדל.
מי שיעקבו בעניין רב אחרי הניסוי של סטארשיפ הם אנשי נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית. סטארשיפ מיועדת להנחית בני אדם על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, וספייס אקס מתמודדת כעת מול חברת בלו אוריגwין על הנחיתה המאוישת הראשונה. נאס"א מתכננת כבר בשנה הבאה – אם כי בהחלט תיתכן דחייה – משימה שבה חללית אוריון מאוישת תחבור זו אחר זו גם לסטארשיפ של ספייס אקס וגם לבלו מון של בלו אוריג'ין, במסלול סביב כדור הארץ. המשימה נועדה לבחון את המוכנות של שתי החלליות להטסת בני אדם. במקביל החברות גם נדרשות להדגים נחיתה לא מאוישת של החללית שלהם על הירח, לפני משימת ארטמיס 4, שכרגע מתוכננת רשמית ל-2028, ובה ינחתו על הירח האסטרונאוטים הראשונים של תכנית ארטמיס. הדגמת נחיתה בכדור הארץ תהיה צעד חשוב בדרך לשם.
המשגר בדרך חזרה לים
המשגר בדרך חזרה לים
המשגר בניסוי ה-13 בדרך חזרה לים
(צילום: Eric Gay/AP)
אילון מאסק
אילון מאסק
אילון מאסק
(צילום: Adrees Latif/Reuters)
לא פחות חשוב, טיסת הניסוי הבאה של סטארשיפ תהיה כנראה גם הניסיון הראשון להציב בחלל את הדור הבא של לווייני התקשורת של רשת סטארלינק של ספייס אקס. בטיסת הניסוי הקודמת החללית הציבה כ-20 לוויינים כאלה, אך רק לבדיקה ראשונית של שילובם ברשת, והם נשרפו באטמוספרה כמתוכנן תוך זמן קצר. הפעם יוצבו בחלל לוויינים ראשונים מהדור השלישי. סטארשיפ אמורה בראש ובראשונה לאפשר לספייס אקס להגדיל את רשת התקשורת, וגם להניח את היסודות לפרויקט הגדול הבא שמאסק מכוון אליו, הקמת מרכזי נתונים בחלל. כשמאסק מדבר על טיסה של סטארשיפ כל יום, הוא מתכוון הרבה יותר לביסוס השליטה של ספייס אקס בתחום הלוויינים, התקשורת בחלל והשיגורים, ופחות לחלקה במשימות לירח ואפילו למאדים.
אחרי הנחיתה המוצלחת בים בטיסת הניסוי ה-13, המשיכה חללית סטארשיפ לצוף במי האוקיינוס ההודי, והשבוע פורסמו תמונות לוויין של ספינות של ספייס אקס גוררת אותה. ספייס אקס מעוניינים לחקור אותה בעיקר לצורך שיפור מגן החום, שהוא נקודת התורפה בדרך למיחזור מהיר של החלליות. במסיבת עיתונאים השבוע להצגת התוצאות העסקיות של ספייס אקס, אמר מאסק "אני לא רוצה לנחס, אבל אני חושב שאפשר לומר שבעיית מגן החום פתורה בשלב הזה. כל הממצאים מנתוני המשימה וממבט על החללית מראים שפתרנו אותה. זה לא אומר שלא נכניס שיפורים בעתיד, אבל אנו לא רואים כרגע מכשול בדרך להשגת מיחזור מהיר (של החלליות)".

בחזרה לבסיס

סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, פרסמה השבוע את העדכון החודשי על ההתקדמות לקראת הקמת בסיס הירח שלה. בהעדר חדשות של ממש, העדכון עסק בעיקר בהתקדמות של החברות הפרטיות שבונות נחתות ירח. בשלב הראשון של הקמת הבסיס, עד 2029, מתכננת נאס"א לא פחות מעשרים נחיתות של חלליות לא מאוישות על הירח, שלוש מהן מתוכננות רשמית כבר השנה.
הסוכנות דיווחה על התקדמות בבדיקות של נחתת בלו מון מרק-1 (MK-1) של בלו אוריג'ין – חללית לא מאוישת שאמורה להנחית ציוד כבד על הירח. ה-MK-1 היא גם אבטיפוס של נחתת גדולה יותר, MK-2, שמיועדת להנחית בני אדם על הירח, ומתחרה בסטארשיפ של ספייס אקס על הנחיתה המאוישת הראשונה. בהודעת נאס"א נאמר כי MK-1 השלימה בדיקות רבות לקראת שיגור, אך הסוכנות לא התייחסה לבעיה הגדולה של בלו אוריג'ין: הנחתת מיועדת לשיגור על טיל ניו גלן של החברה, אבל כרגע אין לו כן שיגור פעיל, לאחר שמתקן השיגור שלה בפלורידה נהרס בפיצוץ בסוף מאי. החברה הבטיחה לחדש את השיגורים כבר השנה, אך לפי שעה אין עדכון בנושא.
הדמיה של בסיס על הירח
הדמיה של בסיס על הירח
הדמיה של בסיס על הירח
(איור: NASA)
דגמים של נחתות ירח וכלי רכב ירחיים שהציגה נאס"א
דגמים של נחתות ירח וכלי רכב ירחיים שהציגה נאס"א
דגמים של נחתות ירח וכלי רכב ירחיים שהציגה נאס"א
(צילום: Jonathan Ernst/Reuters)
חברת Firefly הייתה ב-2025 החברה הפרטית הראשונה שחללית שלה, הנחתת בלו גוסט, ביצעה נחיתה רכה מוצלחת על הירח. לקראת סוף השנה היא אמורה לשגר את בלו גוסט 2, שאמורה להיות החללית האמריקנית הראשונה שתנחת בצד הרחוק של הירח. זו נחתת גדולה הרבה יותר מקודמתה, והיא תשוגר כחלק ממשימה מורכבת שכוללת הצבת לוויין תקשורת במסלול סביב הירח, והפעלה של רכב שטח קטן שפיתחה סוכנות החלל של איחוד האמירויות, לצד ניסויים של נאס"א. המשימה מיועדת לשיגור בטיל פלקון 9 של ספייס אקס, וגם כאן נאס"א לא פרסמה מידע קונקרטי על מועד השיגור המתוכנן.
משימה נוספת שמיועדת לשיגור לירח כבר השנה היא IM-3 של חברת Intuitive Machines. זו אמורה להיות הנחתת השלישית על הירח של החברה, שב-2024 היתה הראשונה שהנחיתה חללית פרטית על הירח. אלא שבניגוד לבלו גוסט, הנחיתה לא היתה רכה במיוחד: אחת מרגלי הנחיתה נשברה והנחתת נטתה על צדה, אך תפקדה. גם הנחיתה השנייה של החברה על הירח, ב-2025, הסתיימה ברגשות מעורבים לאחר שהנחתת התהפכה על צדה, אם כי שמרה על תפקוד חלקי. כמו משימת בלו גוסט, משימת IM-3 אמורה להציב לוויין סביב הירח ולהנחית על הירח מכשור של סוכנות החלל, וגם לגביה לא נמסר מידע על עמידתה בלוח הזמנים.
ההתקדמות בפיתוח הנחתות לקראת הקמת בסיס הירח
(צילום: NASA)

ציפורים כחולות-לבנות

חברת התקשורת AST ספייס מובייל, שיש לה מעבדות מחקר בישראל, שיגרה בהצלחה שלושה לוויינים מהדור החדש של מערך לווייני התקשורת שלה, שאמורים לספק שירותי תקשורת מהחלל ישירות לטלפונים חכמים, בלי צורך במכשור נוסף. שלושת הלוויינים BlueBird 11-13 שוגרו בטיל פלקון 9 של ספייס אקס מקייפ קנוורל בפלורידה.
השלב השני של הטיל הציב את הלוויינים כמתוכנן במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מדובר בלוויינים ענקיים, שכל אחד מהם בעל מסה של יותר משש טונות, ומערך של אנטנות מתקפלות שנפרש בחלל על פני שטח של 223 מטרים רבועים.
החברה שיגרה את להק הלוויינים הראשון שלה לפני פחות משנתיים. את הלוויין הראשון מהדור החדש, BlueBird 6, היא שיגרה מהודו בסוף השנה שעברה. הלוויין השני בסדרה,BlueBird 7, אבד לאחר שהוצב במסלול נמוך מדי בגלל תקלה בשלב השני של טיל ניו גלן. ביוני השנה שיגרה החברה בהצלחה את לוויינים 8, 9 ו-10 בטיל פלקון 9 של ספייס אקס, והשיגור השבוע הגדיל את מספר הלוויינים הפעילים שלה מארבעה לשבעה. החברה מתכננת להגדיל את המערך לכמאה לוויינים עד 2028.
לוויינים ענקיים שנפרשים בחלל על שטח של 223 מטרים רבועים. שיגור שלושת הלוויינים החדשים של AST בטיל פלקון 9 של ספייס אקס השבוע
לוויינים ענקיים שנפרשים בחלל על שטח של 223 מטרים רבועים. שיגור שלושת הלוויינים החדשים של AST בטיל פלקון 9 של ספייס אקס השבוע
לוויינים ענקיים שנפרשים בחלל על שטח של 223 מטרים רבועים. שיגור שלושת הלוויינים החדשים של AST בטיל פלקון 9 של ספייס אקס השבוע
(צילום: SpaceX)

שבוע אסטרונומי

השבוע הקרוב מכנס שני אירועים אסטרונומיים מעניינים. בלילה שבין רביעי לחמישי (12-13 באוגוסט), יגיע לשיאו מטר המטאורים הפרסאידים. השנה צפויים תנאי תצפית מיטביים, בלי אור ירח ובלי עננות. אמנם שיאו של המטר יתרחש סמוך לזריחה אצלנו, אבל גם בשעות שלפני השיא אפשר יהיה לראות מטאורים רבים, בעיקר אם צופים ממקום חשוך ומבודד מזיהום אור.
מטאורים הם שובלי האור הזוהרים שנראים בשמיים כשעצם קטן נכנס לאטמוספרה במהירות גבוהה, מתלהט ונשרף בשל החיכוך עם האוויר. מטר הפרסאידים מתרחש כל שנה באוגוסט, כשכדור הארץ חוצה את השובל של השביט Swift-Tuttle, וחלקיקים זעירים שהתפזרו מזנבו, רובם פחות מגרם אחד, נשרפים באטמוספרה שלנו ומספקים את המופע המרהיב. הוא נקרא כך משום שנראה כאילו המטאורים בוקעים מקבוצת הכוכבים פרסאוס, אף על פי שהתופעה כולה מתרחשת רק באטמוספרה שלנו.
מטר המטאורים הפרסאידים
מטר המטאורים הפרסאידים
מטר המטאורים הפרסאידים
(צילום: Makarov Konstantin/Shutterstock)
מטר המטאורים הפרסאידים, כפי שתועד בבריטניה ב-2016
מטר המטאורים הפרסאידים, כפי שתועד בבריטניה ב-2016
מטר המטאורים הפרסאידים, כפי שתועד בבריטניה ב-2016
(צילום: Dan Kitwood/Getty Images)
עוד קודם לכן, ביום רביעי אחר הצהריים, ייראה ליקוי חמה מלא בעיקר בצפון האוקיינוס האטלנטי. ליקוי חמה מתרחש כשהירח עובר בינינו לבין השמש. מכיוון שהגודל הנראה של שניהם בשמיים דומה, ליקוי מלא מתרחש כשהוא מסתיר את כל דיסקת השמש. הפעם הליקוי המלא ייראה בצפון ספרד, באזור קטן בצפון פורטוגל, במערב איסלנד ובחלק מגרינלנד. ליקוי חלקי ייראה באזורים נרחבים במערב אירופה, כולל צרפת, בריטניה וסקנדינביה; בקנדה ובצפון מזרח ארצות הברית; בחלקים של צפון רוסיה; ובצפון מערב אפריקה. ככל שהמיקום של הצופה קרוב יותר למסלול של הליקוי המלא, כך תיראה הסתרה גדולה יותר של השמש. כך למשל בדרום צרפת יסתיר הירח כ-97 אחוזים מפני השמש, בעוד בבוסטון שבשולי המסלול ייראה ליקוי של 13 אחוז, ובאי היווני קורפו – אחד המקומות המזרחיים ביותר שבהם ייראה הליקוי הנוכחי, יסתיר הירח רק חלק זעיר, פחות מ-2.5 אחוז מפני השמש.
הליקוי הקרוב הוא הראשון בסדרה של ליקויי חמה מלאים וטבעתיים שייראו בשנים הקרובות. השיא מבחינתנו צפוי בעוד שנה, ב-2 באוגוסט 2027, אז יתרחש ליקוי מלא קרוב אלינו, וייראה היטב במצרים ובאזורים נוספים בצפון אפריקה. ברוב אזורי הארץ הירח יסתיר כ-80 אחוז מפני השמש, ויספק לנו רגע נדיר של נחת (טוב, כמעט שעה וחצי) בעת ליקוי מאורות.
ליקוי חמה שצולם בארגנטינה ב-2024
ליקוי חמה שצולם בארגנטינה ב-2024
ליקוי חמה שצולם בארגנטינה ב-2024
(צילום: Natacha Pisarenko/AP)
בקרוב אצלנו, אם כי לא נזכה לליקוי מלא כזה. ליקוי חמה מלא שצולם בטקסס, ארה"ב, ב-2024
בקרוב אצלנו, אם כי לא נזכה לליקוי מלא כזה. ליקוי חמה מלא שצולם בטקסס, ארה"ב, ב-2024
בקרוב אצלנו, אם כי לא נזכה לליקוי מלא כזה. ליקוי חמה מלא שצולם בטקסס, ארה"ב, ב-2024
(צילום: David Radzieta/Shutterstock)