עשרה חוקרים בכירים מישראל זכו במענקי ERC PoC מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר ב"מענקי היתכנות" (Proof of Concept) שנועדו לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק. המענקים, עליהם הוכרז בצהריים (יום ב'), ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענק ERC בעבר.
מכון ויצמן למדע
פרופ' ערן אלינב - המחלקה לאימונולוגיה מערכתית
במסגרת הפרויקט, שזכה במלגת ERC Proof of Concept, יפתחו במעבדתו של פרופ' ערן אלינב במחלקה לאימונלוגיה מערכתית במכון ויצמן למדע טיפול חדשני לשימוש קליני בבני-אדם, המבוסס על מתן חומרים ייחודיים שמפרישים חיידקי המעי. אותן מולקולות חיידקיות, שהתגלו במחקר במעבדה בשנים האחרונות, עשויות לסייע בירידה במשקל, בשמירה על משקל תקין אחרי דיאטה מוצלחת, ובמניעה של סיבוכי השמנה כמו סוכרת וכבד שומני.
ד"ר ליאת קרן - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
סרטן המלנומה הוא מחלה אגרסיבית וללא בדיקות עזר קליניות מאושרות המאפשרות חיזוי תגובה לטיפול חיסוני או סיכון לגרורות. כיום, הביופסיה מבלוטת הלימפה הזקיפה (sLN) משמשת כאמצעי מרכזי להערכת סיכון, אך יכולתה לחזות התקדמות מחלה מוגבלת.
במסגרת מחקר קודם, מיפו במעבדתה של ד"ר ליאת קרן במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע את המבנה החיסוני של בלוטות לימפה של חולי מלנומה באמצעות טכנולוגיות מתקדמות לדימות מרחבי ברזולוציה גבוהה. באמצעות בינה מלאכותית הצליח צוות המחקר לזהות דפוסים חיסוניים המנבאים בדיוק גבוה סיכון להתפתחות גרורות.
כעת, במסגרת מענק ERC Proof of Concept, יפעלו החוקרות והחוקרים לפיתוח ערכת דימות קלינית חדשנית שתאפשר לאפיין את הסביבה החיסונית בגידול הראשוני ובבלוטות הלימפה, במטרה לשפר את יכולת האבחון וההתאמה האישית של טיפול במלנומה. הכלי החדשני יותאם לשימוש בבתי-חולים וייבחן על מדגם עצמאי של 500 מטופלים, במטרה להוביל את הטמעתו כסטנדרט חדש בניהול חולי מלנומה.
פרופ' ירדנה סמואלס - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
במסגרת הפרויקט שזכה במענק ERC Proof of Concept, ישתמשו במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע במודלים עכבריים חדשניים לבחינת טיפולים מותאמים אישית בסרטן ריאה. המודלים מאפשרים לבדוק שילוב של חיסון נגד סרטן יחד עם טיפול בתאים מהונדסים של המערכת החיסונית וכימותרפיה מסוגים שונים. מטרת הפרויקט היא לא רק לפתח טיפולים חדשים לחולים רבים, אלא גם להקים פלטפורמה שתאפשר בדיקה של מגוון רחב של טיפולים עתידיים.
פרופ' אסף אהרוני - המחלקה למדעי הצמח והסביבה
פיגמנטים טבעיים צוברים חשיבות עולמית כחלופה בטוחה ובת-קיימא יותר לצבעים סינתטיים, אך השימוש בהם מציב גם אתגרים המעכבים את אימוצם הנרחב בשוק הצבעים, במיוחד מבחינת יכולת ההתרחבות, העלות והמקור האתי של הרכיבים. במסגרת פרויקט שזכה כעת במענק ERC Proof of Concept, יציגו במעבדתו של פרופ' אסף אהרוני במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע טכנולוגיה פורצת דרך הרותמת צמחים שהונדסו מטבולית לייצור בר-קיימא של פיגמנטים נבחרים. באמצעות גישה זו, מעריכים החוקרים שיוכלו לספק חלופה ידידותית לסביבה ובעלת עלות נמוכה יותר, שתאפשר נגישות גבוהה יותר לפיגמנטים טבעיים באיכות גבוהה לתעשיות שונות.
אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר איתי קורן מהפקולטה למדעי החיים
פירוק חלבונים ממוקד היא אסטרטגיה טיפולית פורצת דרך אשר מורה לגוף לפרק חלבונים גורמי מחלות. הפרוייקט של ד"ר איתי קורן מבקש להתגבר על מכשול מרכזי בגישה טיפולית זו. גישות קיימות מסתמכות על מולקולות קטנות בשם PROTACs, אשר תלויות באנזימים מסוימים בגוף (E3 ליגאזות) שתפקידם לתייג חלבונים לפירוק. עם זאת, הזמינות המוגבלת והספציפיות של ליגאזות E3 מגבילה את יעילות השיטה. מעבדתו של ד"ר קורן גילתה מסלול חלופי: שליחת ישירה של חלבונים לפירוק ללא צורך ב-E3 ליגאזות כלל.
עם תמיכת מענק ה- ERC POC, פרויקט פירוק חלבונים ממוקד יתמקד בהרחבת הטכנולוגיה ופיתוחה ככלי טיפולי לפירוק חלבונים הקשורים בסרטן הערמונית ובסרטן השד – חלבונים ששיטות קיימות אינן מצליחות לפרק. "לטכנולוגיה הזו יש פוטנציאל להרחיב בצורה דרמטית את גבולות הרפואה הממוקדת", אמר ד"ר קורן. "אנו שואפים להוביל אסטרטגיה חדשה, שתאפשר טיפולים מדויקים ויעילים יותר".
ד"ר קורן הוא ביולוג מולקולרי וזכה בעבר במענק ERC Starting Grant למחקר על מנגנוני פירוק חלבונים.
פרופ' יובל פלדמן - הפקולטה למשפטים
בתחום שונה לחלוטין, פרויקט BEHAVREG, בהובלת פרופ' יובל פלדמן ובייעוצו של מומחה ה-AI פרופ' יואב גולדברג ממדעי המחשב, מבקש לעשות שימוש באמצעים חישוביים על מנת לשפר את תהליך קבלת ההחלטות באשר לבחירה במנגנונים רגולטוריים המתאימים ביותר לסיטואציה ההתנהגותית והתרבותית אותה מנסים לאסדר.
למרות הסכומים העצומים שמושקעים בעיצוב רגולטורי, וההשלכות שלהם על החברה, באופן מפתיע, יש מעט מאד תהליכים של למידה של המאפיינים שאחראים להצלחה או כישלון התערבויות רגולטוריות במדינות שונות. BEHAVREG מתמודד עם הפער הזה באמצעות שימוש בלמידת מכונה ועיבוד שפה טבעית לניתוח טקסטים רגולטוריים, אסטרטגיות אכיפה ותוצאות התנהגותיות.
"אנו מיישמים שיטות חישוביות להבנת דפוסים בהצלחה וכישלון רגולטוריים," אמר פרופ' פלדמן, העומד בראש המעבדה לציות וולונטרי באוניברסיטת בר-אילן. "הבנת דפוסים אלו, יכולה לעזור לקובעי מדיניות לעצב הליכים יעילים יותר המבוססים על ראיות אמפיריות שיטתיות במקום על אינטואיציה בלבד".
הצוות עובד עם מגוון רחב של מאגרי מידע רגולטוריים ובוחן שותפויות עם גופים ורגולטורים ישראלים ובינלאומיים כדי לשפר את הרלוונטיות הגלובלית של הפרויקט.
פרופ' פלדמן עומד בראש קתדרת מורי לזרוף למחקר משפטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן באוניברסיטת בר-אילן. ומחזיק במענק ERC Advanced Grant לקבוצת המחקר שלו בנושא ציות וולונטרי והיבטים התנהגותיים של רגולציה. היועץ החישובי של הפרוייקט, פרופ' גולדברג, הוא מומחה בינלאומי בעיבוד שפה טבעית (NLP) ו-AI, עם התמקדות ביישום למידת מכונה לנתונים טקסטואליים מורכבים.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יובל אבנשטיין, מביה"ס לכימיה, בפקולטה למדעים מדויקים
פרופ' אבנשטיין הוא חוקר פורץ דרך אשר מתמקד במחקריו בסימון פלואורסצנטי של מרקרים גנטיים ואפיגנטיים הבנויים ממולקולה אחת למציאת שינויים בקוד הגנטי, פיתוח טכנולוגיות ניתוח אפיגנטי ופיתוח ביו-מרקרים למטרות אלו. מחקריו פורצי הדרך פרופ' אבנשטיין פורסמו בכתבי עת בין לאומיים מובילים ועליהם הוא אף זכה בארבעה מענקי ERC POC, שני מענקי ERC אישיים וכן ניהל שני מאגדים של האיחוד האירופי. מענק ה-ERC POC הנוכחי ניתן לפרופ' אבנשטיין על מחקרו בנושא אבחון לוקמיה לפי חתימה אפיגנטית.
פרופ' אהוד קימרון, מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי
פרופ' קימרון הוא מיקרוביולוג מוביל בתחומו אשר מתמקד במחקריו במערכות ההגנה של החיידקים ועמידותם לאנטיביוטיקה. מאמריו של פרופ' קימרון פורסמו בכתבי עת מובילים בעולם, חלקם בשיתוף פעולה עם זוכי פרסי נובל. על מחקריו זכה פרופ' קימרון בשני מענקי ERC POC, שני מענקי ERC ומענקים נוספים מקרנות יוקרתיות אחרות. מענק ה ERC POC הנוכחי ניתן לפרופ' קימרון על מחקרו בנושא מציאת גנים חדשים שמרגשים חיידקים לאנטיביוטיקה ושימוש בהם כמרקר סלקציה ייחודי.
הטכניון
פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות
פרופ' ברקוביץ' זכה במענק לטובת פיתוח טכנולוגיה חדשנית ליצירת עדשות למשקפיי ראייה. במסגרת הפרויקט תפותח מערכת אוטומטית ומהירה לייצור עדשות בהתאמה אישית, המבוססת על עיצוב של פולימרים נוזליים באמצעות מתח פנים, ללא עיבוד מכני וללא תבניות. השיטה מאפשרת ייצור של עדשות איכותיות בתוך דקות, עם חיסכון של מעל 90% בחומרי גלם וללא תלות בתשתיות ייצור מורכבות – ובכך עשויה לאפשר ייצור מקומי של משקפיים גם באזורים דלי משאבים.
פרופ' נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
פרופ' נעמה גבע-זטורסקי זכתה במענק לטובת פרויקט שבמסגרתו היא תפתח שיטה לחיזוי תגובה לתרופות ביולוגיות בחולי סרטן מלנומה ובמקביל תהנדס תרכיב חיידקי לשיפור תגובת החולים לתרופות ביולוגיות. שיטת הזיהוי וההשראה לתרכיב מבוססות על "ניצול" השינויים המתרחשים באופן טבעי בחיידקי המעי, בחולי סרטן. חיזוי הפוטנציאל לתגובה בחולי מלנומה יתבצע בשיטה מהירה ובאופן לא חודרני, והנדסת החיידקים תשפיע על פעילות החיידקים על ידי "שינוי פאזה" בחיידקי המעי (המיקרוביום) כך שחיידקים אלה יתמכו בטיפול הביולוגי (האימונותרפי) בחולי מלנומה.
פרופ' גבע-זטורסקי היא מומחית בחקר הקשר בין חיידקי המעי למערכת החיסון, ואחת מתגליותיה החשובות היא מנגנון של "היפוך פאזה" גנומי בחיידקי המעי, המסייע לחיידקים אלה לשרוד בסביבה משתנה ובנוסף משפיעה באופן משמעותי על מערכת החיסון. בפרויקט שזכה במענק היא תפתח טכנולוגיה ליצירה מכוונת של שינויי פאזה בחיידקים כך שיסייעו למערכת החיסון לתקוף את תאי המלנומה ביעילות מוגברת במהלך הטיפול האימונותרפי.
