בשיתוף קבוצת חיפה
צפו בפאנל על עתיד החקלאות
"בעוד 100 שנה אני מדמיין שלא אכנס למטע בכלל. הרובוט שלי או הרחפן יעבור בין כל העצים, ייתן לי תמונת מצב - ויעזור לי לקבל החלטות לגבי מה צריך לעשות בשטח" – כך מדמיין אבנר גולן, חקלאי מקיבוץ כנרת את עתיד מטעי התמרים שלו. האם מדובר בפנטזיה מופרכת, או אולי דווקא חלום שקרוב מדי לקרקע ואפשר להגשים כבר היום? במסגרת ועידת "שדות חדשים", בשיתוף קבוצת חיפה וקבוצת ידיעות אחרונות, כינסנו את מיטב המומחים לפאנל בנושא: עתיד החקלאות, במטרה לשרטט תמונת מצב עתידנית – כיצד יראו השדות שלנו בעוד מאה שנה ומה כבר עושים היום כדי שכל זה יקרה.
"אני לא חושב שאבנר רואה את החזון מספיק קדימה", טוען מארק פישמן, מנכ"ל Croptune, "זה לא רק שהוא יישב בחדר ולא יגיע לשדה, אלא הוא אפילו לא יגיע לחדר. יקראו לו רק אם יש בעיה. כבר היום כשאני נמצא בכנסים בחו"ל, אנחנו רואים את הרובוטים, את כלי הניטור, כמו שאנחנו ב-Croptune מפתחים, שנותנים כלי AI שמקבלים החלטות בשדה". הכלי שעליו מדבר פישמן היא אפליקציה חדשנית שמצלמת את העלים ומספקת לחקלאי מידע מדויק על מצבו התזונתי של הצמח בזמן אמת.
5 צפייה בגלריה
פאנל עתיד החקלאות בוועידת "שדות חדשים". מימין לשמאל: יואל זילברמן, גדי שיפטן, מארק פישמן, ד"ר יובל קיי ואבנר גולן
(יאיר שגיא)
"אנחנו דואגים לוויטמינים, למינרלים – לחומרי ההזנה של הצמח. זה כמו שאנחנו הולכים לרופא מדי פעם ועושים בדיקות דם. זה תהליך מאוד ארוך ויקר, וגם אי אפשר לעשות אותו כל הזמן. באמצעות ה-Croptune אנחנו מצלמים את העלה, ובזמן אמת יודעים מה כמות החנקן בצמח, כמה דשן יש בצמח, האם חסר לו, או האם יש יותר מדי – ונותנים לו מה שהוא צריך – לא יותר ולא פחות".
חקלאות מדייקת היא שם המשחק, ולצד ה- Croptune בקבוצת חיפה משקיעים בפיתוחים נוספים בתחום, שישנו את העתיד. "אנחנו מייצרים דשן שמשחרר את חומרי ההזנה במהלך עונת הגידול בסביבת בית השורשים בהדרגה, לפי טמפרטורת הקרקע, והוא מאוד יעיל", מסביר גדי שיפטן, מנהל שיווק דשנים בשחרור מבוקר בקבוצת חיפה. "כלומר, אנחנו שמים פחות דשן כדי לקבל יבול דומה או אפילו יותר יבול. בדישון קונבנציונלי הרבה מחומרי ההזנה מגיעים לסביבה, ובדשן בשחרור מבוקר אנחנו חוסכים את זה. הדשן מושפע מהטמפרטורה – כשהיא עולה, אז הדשן משחרר יותר מהר את חומרי ההזנה וכשמתקרר - יותר לאט".
התהליך הזה מצמצם גם את טביעת הרגל הפחמנית של הדשנים בשדות. "בדשנים קונבנציונליים בדרך כלל העודף מגיע לסביבה ומייצר טביעת רגל פחמנית משמעותית. בתוכנת הדישון, נוטרינט - לדשנים מסיסים, ובתוכנת MultiMatch לדשנים בשחרור מבוקר יש גם ממש הערכה מספרית פר יחידת שטח לחיסכון בטביעת רגל פחמנית".
במו"פ רמת נגב עוסקים בניסויים שמטרתם להתמודד עם משבר האקלים שצופן לחקלאות עתיד עתיר אתגרים. "ביחד עם מכון וולקני יש לנו פרויקט של חממת העתיד, שמשלב בקרת אקלים ברמה הכי גבוהה, שרואים בה 10-20 שנה קדימה, ורובוטיקה", מספר ד"ר יובל קיי, אגרונום חוקר והמנהל המדעי של מו"פ רמת הנגב. "אנחנו מכניסים את כל הרובוטים של חברות סטארט-אפ ישראליות לסנדבוקס שמבקש להתמודד עם משבר האקלים ואתגר כוח האדם".
אחד הניסויים שמבקש למצוא פתרונות למשבר האלה הוא ניסוי בעגבניות שרי: "אנחנו כבר רואים היום באזור שלנו שברגע שטמפרטורת הלילה בקיץ עולה מעל 24 מעלות, אין חנטה ואין פרי. זו גם הסיבה שבספטמבר-אוקטובר אין עגבניות והמחיר מאוד גבוה. הפתרון הוא להיכנס לתוך מבנים מבוקרים, והשאלה היא איך עושים את זה באופן יעיל וכלכלי".
אחת התחזיות היא כי הצורך לייצר גידולים באקלים מבוקר לצד צמצום השטחים יוביל לשדות בתוך בניינים. "אני זוכר שכבר לפני עשרים וחמש שנה, כשגידלנו חסה בתוך קונטיינר סגור עם תאורה, קראו לנו משוגעים. היום זה נראה דבר טריוויאלי", אומר פישמן. "אני חושב שגם דקלים בסוף ייכנסו, אז יבנו בתים יותר גבוהים".
5 צפייה בגלריה
תותים גדלים בתוך חממת הניסויים ב"חוות אהרונסון". "בסוף שדות ייכנסו גם לתוך בניינים"
(אלעד גרשגורן)
"החקלאים החדשים צמאים לפתרונות חדשניים"
יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל השומר החדש, מזכיר כי לכל החידושים העתידניים האלה לא תהיה קרקע להתפתח בעתיד, אם לצד הטכנולוגיה לא נפתח במקביל את הדור הבא של החקלאים. "אין דור המשך ויש פער גדול מי יוביל את התחום הזה", מתריע זילברמן. "אנחנו נמצאים לפני סכנה גדולה ואמיתית - יש מחסור של 600-700 חקלאים בשנה בישראל ומשנת 2000 ירדנו לפחות מ- 10,000 משקים חקלאים פעילים. במצב כזה ישראל עלולה להפסיד במלחמה על עצמאות וביטחון המזון שלה".
זילברמן מאמין כי התשובה טמונה בראייה קדימה שמשלבת הכשרה של צעירים לחקלאות והרחבת ההשקעות בתחום. "כמו שמצמיחים רופא בשבע שנות הכשרה, כך גם צריך להצמיח חקלאי כבר משלב בית הספר", הוא אומר ומוסיף: "כבר שנים שכל עולם ההשקעות בתחום הזה מוזנח. צריך לעשות איזשהו שילוב שמחבר בין משקיעים פוטנציאליים לאותו צעיר או צעירה שרוצה להקים משק, שעולה היום מיליונים, ואם אותו אחד רוצה גם לבנות בית, זה כמעט חסר סיכוי. אז אם אתה בעצם מתחיל לייצר חיבור של טכנולוגיות מאוד מתקדמות עם תמיכות ממשלתיות שמלוות את אותו חקלאי צעיר, והיכולת להביא השקעה משמעותית עם משקיע שמלווה בהקמה – זה מנוע מטורף קדימה".
5 צפייה בגלריה
אבנר גולן ונמרוד מיטב ליד מערכת המשקלים בחממת הניסויים ב"חוות אהרונסון"
(אלעד גרשגורן)
"אנחנו חקלאים מהדור החדש", אומר החקלאי אבנר גולן, "אנחנו עובדים עם הטלפונים צמוד אלינו, כמו כל אדם, ואנחנו צמאים לפתרונות חדשניים ולכלים, ובסופו של דבר ביטחון המזון של ישראל מושפע ממה שאנחנו יודעים להביא".
