ברזיל מגייסת 125 מיליארד דולר מבעלי הון מוסדיים ומגורמים פרטיים עבור קרן השקעות עולמית ראשונה מסוגה. היוזמה, שהוצגה לפני ועידת האקלים השנתית COP30 שתתקיים בעיר בלם באמזונס, נועדה לתגמל מדינות ששומרות על יערותיהן הטרופיים באמצעות תשלומים המבוססים על שימור היערות.
מכיוון שרוב יערות הגשם העיקריים בעולם שוכנים במדינות טרופיות עניות, היה זה נוח יותר להרוויח כסף מבירוא השטחים המיוערים, מאשר משימורם. ז'ואאו פאולו דה רסנדה, יועץ מיוחד לענייני אקלים במשרד האוצר הברזילאי, אמר כי עשרות שנים של הבטחות מצד מדינות עשירות לממן את המאבק בכריתת יערות לא התממשו וירדו לטמיון.
10 צפייה בגלריה
אישה צועדת לצד שלטי פרסום לקראת ועידת האקלים של האו"ם שתיערך החודש בעיר בלם שבברזיל
(צילום: Eraldo Peres/AP)
למרות כמה שיפורים ברמה הלאומית, כולל בברזיל וביערות האמזונס שבשטחה, שיעורי כריתת היערות נותרו בשיאם: שטח שווה ערך ל-18 מגרשי כדורגל של יערות ראשוניים - אזורים מיוערים בעלי מאפיינים אקולוגיים ייחודיים, שלא הושפעו ממגע יד אדם - נכרתו או נשרפו בכל דקה בשנת 2024.
מדובר בבעיה עצומה עבור כדור הארץ. יערות גשם עשירים במגוון ביולוגי ועוזרים לווסת את האקלים. ההרס שלהם משחרר כמויות עצומות של פחמן שנאגר בהם. כעת, נראה כי היוזמה הברזילאית נועדה לבלום את המגמה, וליצור בכך מקור הכנסה אמין וארוך טווח כדי לפגוע בתמריץ הכלכלי שהוענק עד כה למדינות טרופיות עבור כריתת העצים.
עם זאת, הדרך לשם לא פשוטה. על מובילי המהלך לגייס תחילה 25 מיליארד דולר מממשלות "נותנות חסות", שרוצות לשפר את כישורי השימור שלהן ומוכנות לספוג את המכה הראשונה אם הקרן תסבול מהפסדים. התקווה היא שבהמשך יתאפשר גיוס הון נוסף של 100 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים, כמו קרנות פנסיה וקרנות עושר ריבוניות שתשואותיהן יהיו מוגנות יותר.
גישה זו שונה משווקי פחמן או מ"מודל המענקים והסיוע" המסורתי, שבו תרומות ניתנות לפרויקטים ספציפיים של שימור יערות. מדובר בגישה לעשויה להיות משתלמת גם עבור מדינות היערות הטרופיים שיקבלו את התמריצים הכספיים, אך גם עבור המשקיעים.
ברזיל צופה שהקרן תייצר 4 מיליארד דולר בשנה לשימור, כשעל פי ההערכות ישנן לא פחות מ-74 מדינות שופעות ביערות שיוכלו לחלוק את השלל. במציאות, מספר הזכאים יהיה נמוך בהרבה, לפחות בשלב ההתחלתי.
רק מדינות עם שיעור כריתת יערות שנתי נמוך – מתחת ל-0.5% - יעמדו בקריטריונים. על המדינות הללו לשמור על הרף, שנה אחרי שנה, כדי להמשיך ולקבל תשלומים. "אני חושב שזה די פשוט: האם כריתת היערות מצטמצמת, או לא? אם לא – אין יותר תשלום", אמר מנכ"ל הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF) בברזיל, מאוריסיו וויבודיץ', לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP).
במקרים רבים, התגמול הפוטנציאלי כפול או פי שלושה ממה שממשלות או תורמים חיצוניים מוכנים לשלם עבור שימור היערות. ברזיל, אינדונזיה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לפחות תיאורטית, עשויות להרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה אם יעצרו לחלוטין את כריתת היערות.
10 צפייה בגלריה
קופי טרמין רעמתי זהוב (טרמין אריה מוזהב) בברזיל, שעתידם תלוי בשימור היערות הטרופיים
(צילום: Leo Correa/AP)
החדשות הטובות הן שהקרן תוכל להתחיל לפעול גם ללא מלוא ההון ההתחלתי של 25 מיליארד דולר - דבר טוב בהתחשב בכך שעד כה ברזיל היא המדינה היחידה שהתחייבה למתן סכום כספי כלשהו. "מה שאנחנו צריכים להשיג בוועידת האקלים של האו"ם שתיערך בקרוב בברזיל מהווה מסר פוליטי בדבר הדרך הנכונה להצלת היערות", אמר רסנדה ל-AFP.
כמה גורמים דיפלומטיים הביעו חששות בנוגע לשיטות הניטור של הקרן, ואף הטילו ספקנות לגבי דירוג האשראי הגבוה הנדרש כדי למשוך משקיעים חיצוניים, שלא לדבר על תשואות בשווקים מתעוררים. משקיפים אמרו שזו תקופה קשה לבקש מממשלות תרומות גדולות לשימור יערות, אך הדגישו כי הפרויקט ארוך הטווח עשוי לזכות בתמיכה לאורך זמן. "אם זה יצליח, היערות יקבלו הגנה ארוכת טווח. הרבה יותר טוב לעשות את זה מאשר להמשיך לחכות - אין פתרון קסם", אמר וויבודיץ'.
10 צפייה בגלריה
מתקני חברת "פטרובראס" שאמונה על פרויקט הנפט מעורר המחלוקת בברזיל
(צילום: Andre Penner/AP)
המאמצים הנוכחיים מתכתבים עם הדיווחים על כך שברזיל רשמה את הירידה השנתית הגדולה ביותר בפליטות גזי חממה אשתקד מאז 2009. בכך, נשיא ברזיל לואיז אינסיו "לולה" דה סילבה מקבל רוח גבית לקראת אירוח שיחות ועידת האקלים של האו"ם שייערכו בין התאריכים 21-10 בנובמבר בבלם (Belém), עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת פארה שבברזיל.
ההפחתה בפליטות יוחסה להצלחת ממשלתו של "לולה" במאבק בכריתת יערות, תוך שהוא מתחייב לאפס כריתת יערות עד שנת 2030. למרות החדשות הטובות בנושא הפליטות, תמיכתו השנויה במחלוקת של הנשיא המכהן בפרויקט נפט עצום ליד שפך נהר האמזונס מעורר דאגה. הנשיא דה סילבה מתעקש שהכנסות הנפט יסייעו במימון המעבר האקלימי של ברזיל, אך יש המאשימים אותו בנקיטת צעדים סותרים.
עבודות הנפט בברזיל לבטח לא תורמות לעובדה שפליטות גזי החממה העולמיות גדלו ב-2.3% בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023 – עלייה שהונעה על ידי הודו ואחריה סין, רוסיה ואינדונזיה.
