תיעוד היסטורי מראה שאלכוהול היה חלק בלתי נפרד מתרבויות מוקדמות רבות, החל ממסופוטמיה וממצרים הקדומות ועד יוון העתיקה, סין ואימפריות המאיה והאינקה. בשומר העתיקה (ארץ שהשתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית), לדוגמה, בירה מילאה תפקיד דתי, כלכלי ופוליטי חשוב. היא הוצגה כמנחה לאלים כדי להבטיח שגשוג, שימשה כתשלום לפועלים בפרויקטים גדולים של בנייה, וחולקה על ידי אליטות בעת משתים וחגיגות כדי לטפח ערכי לכידות חברתית ולחזק מבנים היררכיים. האפוס השומרי המפורסם של גילגמש – מלכה החמישי של העיר אורוכ (Uruk) – אף מגולל בתוכו עלילה שבה אנכידו (גיבור בעל עוצמה במיתולוגיה המסופוטמית) שהתנהג כחיה וחי בחברת החיות מקבל בירה כדי להפוך לאדם מתורבת.
3 צפייה בגלריה
אלכוהול מילא תפקיד חברתי, פוליטי ודתי חשוב בחברות רבות, כולל במסופוטמיה העתיקה, שם אנשים שתו בירה יחד ממכלים גדולים באמצעות קשיות ארוכות
(איור: MPI f. Evolutionary Anthropology)
בהתבסס על ראיות אלו ואחרות, מספר חוקרים סברו כי אלכוהול היה אחד הגורמים העיקריים להופעתן של חברות גדולות ומרובדות. הם הסתמכו בהשערתם על ספרו של אדוארד סלינגרלנד, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שבוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול לבין התפתחות הציוויליזציה, תוך שימוש במחקרים מתחומי הארכאולוגיה, ההיסטוריה, מדעי המוח, הפסיכו-פרמקולוגיה, הפסיכולוגיה החברתית, הספרות והגנטיקה.
לטענת המחבר, הרצון לשתות ולחוות שיכרות, יחד עם היתרונות האישיים והחברתיים שהיא מספקת, מילאו תפקיד מכריע בהתפתחותן של חברות גדולות, כך שהיתרונות התרבותיים גברו על ההשלכות הבריאותיות והחברתיות המזיקות.
במחקר החדש, חוקרים ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג בדקו טענות אלו באמצעות ניתוח בין-תרבותי. "השערת השיכרות מסקרנת במהותה, אך עד כה היא לא נבדקה כמותית בין תרבויות", אמר ואצלב הרנצ'יר, חוקר פוסט-דוקטורט במחלקה לאבולוציה לשונית ותרבותית של מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, שיזם ועמד בראש המחקר שפורסם בכתב העת Humanities and Social Sciences Communications.
"הסיבה לכך היא שעדויות ארכאולוגיות לאלכוהול הן חלקיות מאוד, ומקורות כתובים מגיעים רק מחברות מורכבות (חברות בעלות מבנה חברתי ותרבותי מפותח וברמה גבוהה של ארגון, הכוללות לרוב מרכזים עירוניים, התמחות בתעסוקה, היררכיה חברתית ומערכות פוליטיות ריכוזיות) קיימות", הוא אמר.
מסיבה זו, צוות המחקר השתמש בשיטות חדישות של אתנולוגיה השוואתית והסקת סיבתיות. הם אספו נתונים על צריכת משקאות מותססים מסורתיים ממדגם עולמי של 186 חברות מתועדות אתנוגרפית בעלות רמות שונות של מורכבות פוליטית. "כדי להבין את הקשר בין אלכוהול למורכבות תרבותית, השתמשנו במודלים סטטיסטיים שלוקחים בחשבון הסברים אפשריים שונים למה שקרה. שיטות סיבתיות אלו עזרו לנו למעשה להפריד בין תפקיד האלכוהול לגורמים מרכזיים אחרים שעשויים להשפיע על מבנים פוליטיים, כמו עצימות חקלאית ופריון סביבתי", אמרה אנג'לה מריה צ'ירה, עמיתת צוות המחקר מהמחלקה ממנה מגיע הרנצ'יר במכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג.
מהמחקר עולה קשר חיובי בין נוכחות משקאות מותססים לבין רמות גבוהות יותר של מורכבות פוליטית. למרות שמחברי המחקר לא בחנו מנגנונים ספציפיים, הדפוס בנתונים הבין-תרבותיים מראה כי ייתכן שלאלכוהול היה קשר למורכבות פוליטית כפי שתואר בהשערת השיכרות.
לדוגמה, אליטות פוליטיות יכלו להשתמש באלכוהול ככלי לגיוס כוח אדם, בניית בריתות, השגת וחיזוק כוח וסמכות. החוקרים ציינו כי המחקר התמקד בתפקידם של משקאות דלי אלכוהול במסגרות לא תעשייתיות. בעולם של היום, שבו אלכוהול זמין בכמויות בלתי מוגבלות, כולל משקאות מזוקקים עתירי אלכוהול, והשתייה נקשרת לעיתים לבדידות, הסכנות של צריכת אלכוהול עלולות, במקרים מסוימים, לעלות על היתרונות החברתיים הפוטנציאליים שלה.
