מהנדסי החלל של אוניברסיטת תל אביב הודיעו אתמול (יום ב') כי התקבלו אותות החיים הראשונים מלהק הלוויינים תבל 2 ששוגר לחלל ביום שבת. מדובר בלהק הלוויינים הישראלי הגדול ביותר ששוגר אי פעם לחלל.
השיגור לחלל בסופ"ש
(צילום: spaceX)
במסגרת קליטת האותות, הלוויינים שידרו נתוני "טלמטריה" המציינים את אות הקריאה של הלוויין ומידע על מצב מערכותיו. הנתונים נקלטו היטב על ידי תלמידי בתי הספר השותפים למיזם והצביעו על כך שכל תשעת הלוויינים צלחו את זעזועי השיגור ומתפקדים היטב.
תבל 2 הינו מיזם משותף של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (שמימן את הפרוייקט), הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ותשע רשויות מקומיות ברחבי הארץ - ירכא, ירוחם, שער הנגב, עין מאהל, טייבה, מעלה אדומים, גבעת שמואל, הרצליה וכפר קרע.
באוניברסיטת תל אביב אמרו כי הלוויינים יישארו במסלולם למשך כשלוש שנים, כאשר בהמשך השנה ישדרו נתונים מדעיים שייקלטו על ידי התלמידים בתחנות הקרקע וישמשו למחקר מדעי. נתונים אלה כוללים את רמות הקרינה הקוסמית במסלול ואת תוצאות המדידות והניסויים שיבצעו הלוויינים לבחינת השפעת הקרינה על מערכות חלל.
פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, הסביר כי התקשורת מול הלוויינים בוצעה על ידי התלמידים הנרגשים באמצעות רשת של תחנות קרקעיות בירוחם, בשער הנגב, בגבעת שמואל, בהרצליה ובאוניברסיטת תל אביב.
פרופ' אריאל מוסיף: "מסלול הלוויינים, כפי שנקבע על ידי חברת SpaceX, הינו מסלול פולארי (קוטבי). במסלול כזה הלוויינים מקיפים את כדור הארץ במקביל לקווי האורך העוברים דרך הקטבים. המסלול מתאפיין בכך שהוא מאפשר ללוויין לכסות את כל פני כדור הארץ בתוך מספר הקפות. בהתאם, הנתונים המדעיים יאפשרו ליצר מפה תלת-מימדית מדוייקת של עוצמת הקרינה הקוסמית מעל כל נקודה על פני הכדור. הנתונים ישודרו ארבע פעמים ביממה אל תחנות הקרקע הישראליות, בשעות קבועות בהתאם לזמני החליפה מעל ישראל, פעמיים בשעות הבוקר ופעמיים בשעות הערב".
הוא הוסיף כי בנוסף לחיישנים המדעיים המורכבים, הלוויינים מצוידים במערכת ניהול ואגירת אנרגיה הנטענת מן השמש באמצעות תאים סולאריים, במחשב מוטס המנהל את מערכות הלוויין, ובמערכת תקשורת דו-כיוונית המאפשרת מצד אחד לשלוח נתונים לכדור הארץ, אך גם לקבל פקודות והנחיות מן הקרקע.
"במקרה זה 'הגודל לא קובע' וההכרח לדחוס כל כך הרבה טכנולוגיה אל תוך נפח זעיר של פחות מליטר אחד היווה אתגר טכנולוגי ומדעי משמעותי", אמר פרופ' אריאל. "עוד מצוידים הלוויינים במערכת תוכנה מתוחכמת המסוגלת להתגבר על תקלות הנגרמות מנזקי הקרינה הקוסמית ואף 'לרפא' עצמה באמצעות טעינת קובצי תוכנה תקינים הנשלחים אליה מן הקרקע".
פרופ' אריאל הוסיף כי במטרה להוזיל את עלותם, לוויינים זעירים כדוגמת להק "תבל 2" מבוססים על רכיבי אלקטרוניקה מסחריים מהמדף (COTS), שאינם מוגנים מפני קרינה ואינם מותאמים לסביבת החלל. כתוצאה מכך, שיעורי ההצלחה של לוויינים זעירים לרוב נמוכים יותר בהשוואה ללוויינים גדולים. על רקע זה, בולטת במיוחד הצלחתם המרשימה של לווייני "תבל", כמו גם של לווייני "דוכיפת" שקדמו להם, אשר מציגים אחוזי הצלחה הקרובים ל-100%. למעשה, הרוב המוחלט מתוך 23 הלוויינים הזעירים שנבנו עד כה בהנחיית ובביצוע צוות הפקולטה להנדסה פעלו בהצלחה מלאה בחלל.
דיקן הפקולטה להנדסה, פרופ' נעם אליעז, הוסיף כי זוהי עדות נוספת לאיכות יוצאת הדופן של ההון האנושי הישראלי - מהתלמידים הצעירים והמוכשרים ועד למהנדסים והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב, שמצליחים שוב ושוב להפיק תוצרים מדעיים וטכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר.
