הרי ההימלאיה – רכס ההרים הגבוה בכדור הארץ, עם פסגות המתנשאות לגובה של יותר מ-8,000 מטר – נוצרו כתוצאה מהתנגשות הלוח ההודי עם הלוח האירו-אסייתי. לפני כ-50 מיליוני שנים, הודו הייתה תת-יבשת שנדדה באוקיינוס. כאשר היא התנגשה ביבשת אסיה, הלחץ האדיר שנוצר גרם לשכבות הסלע להתרומם, להתקמט ולהתקפל. בכך נוצר רכס ההימלאיה, אחד מרכסי ההרים הצעירים בעולם, לרבות הרמה הטיבטית שידועה בכינויה "גג העולם".
במשך 100 שנה, התיאוריה הרווחת הייתה שהכפלה זו של הקרום לבדה נושאת את משקל הרי ההימלאיה והרמה הטיבטית. ממחקרו של הגאולוג השוויצרי אמיל ארגאנד, שפורסם בשנת 1924, עולה שהלוח ההודי והלוח האסייתי נערמו זה על גבי זה, ומגיעים יחד לעומק של 70 עד 80 ק"מ מתחת לפני השטח של כדור הארץ.
אבל תיאוריה זו לא נבחנה לעומקה (תרתי משמע), לטענת מחברי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Tectonics, משום שהסלעים בקרום מותכים בעומק של כ-40 ק"מ עקב טמפרטורות קיצוניות. "אם יש 70 ק"מ של קרום, אז החלק התחתון ביותר הופך גמיש. זה הופך להיות כמו יוגורט - ואי אפשר לבנות הר על גבי הבסיס הזה", אמר ד"ר פייטרו סטרנאי, גאולוג מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת מילאנו-ביקוקה, שהוביל את צוות המחקר בו נותחה הגאולוגיה מתחת להרי ההימלאיה, ל-Live Science.
הרעיון רב השנים של שני לוחות שנערמו זה על גבי זה גרם לגאולוגים רבים לא להטיל ספק במהימנותו. עם זאת, מהמחקר החדש עולה שישנה פיסת מעטפת דחוקה בין הלוח האסייתי והלוח ההודי. זה מסביר מדוע הרי ההימלאיה התעצמו לממדים כה גבוהים, וכיצד הם נשארים כאלה גם כיום.
המעטפת היא שכבת כדור הארץ שנמצאת ישירות מתחת לקרום. היא צפופה בהרבה מהקרום, ולכן אינה הופכת נוזלית באותן טמפרטורות. הקרום כה קל שהוא מתנהג באופן דומה לקרחון – מתרומם גבוה יותר מעל פני כדור הארץ ככל שהוא נהיה עבה יותר.
3 צפייה בגלריה
תרשים שמראה כיצד נוצר החיבור בין הלוח ההודי לתחתית הליתוספירה לאחר התנגשות אסיה והודו. המעטפת העליונה צבועה בכחול, בעוד שהלוח ההודי המותך חלקית צבוע בכתום
(איור: Sternai et al. 2025, Tectonics)
סטרנאי ועמיתיו ערכו סימולציה ממוחשבת של ההתנגשות בין אסיה להודו. המודל הראה שכאשר הלוח ההודי החליק מתחת ללוח האירו-אסייתי והחל להפוך נוזלי, גושיו התחברו לא לתחתית הקרום האירו-אסייתי, אלא לבסיס הליתוספירה, שהיא השכבה החיצונית הנוקשה של כדור הארץ המורכבת מהקרום והמעטפת העליונה.
זה בסיסי, הסביר סטרנאי, משום שזה אומר שיש שכבה קשיחה של מעטפת בין החלקים שנערמו, הממצקת את כל המבנה שמתחת להרי ההימלאיה. שני הלוחות מספקים כוח ציפה כדי לשמור על האזור מורם, בעוד שחומר המעטפת מספק עמידות וחוזק מכני. "יש את כל המרכיבים שנדרשים לשם הרמת הטופוגרפיה ונשיאת משקל ההימלאיה והרמה הטיבטית", אמר סטרנאי.
החוקרים השוו את ממצאיהם לנתונים סייסמיים ומידע שנאספו ישירות מסלעים. "סנדוויץ' המעטפת" בסימולציה תאם ראיות קודמות שהתיאוריה של ארגאנד לא יכלה להסביר, כך אמר ל-Live Science, חבר צוות המחקר ד"ר סימון פיליה, גאולוג מאוניברסיטת המלך פאהד לנפט ומינרלים בערב הסעודית. "כעת, דברים מתחילים להיות הגיוניים", אמר פיליה. "תצפיות שנראו אניגמטיות מוסברות כעת ביתר קלות על ידי מודל שבו יש קרום, מעטפת וקרום".
