הקיץ הנוכחי מכה באירופה ללא רחמים. גל חום רודף גל חום, והיד עוד נטויה. טמפרטורות שיא נרשמו ברחבי היבשת. מפלס הנהרות המרכזיים ירד לשפל של שנים ואגמים התכווצו או התייבשו. שרפות ענק השתוללו ללא רחם מצפון לדרום, במזרח ובמערב. כל אלו הובילו לתמותה של אלפים, לפגיעה במגזרי החקלאות והתיירות ולהשפעה אקוטית על תשתיות ושירותים חיוניים, וגם לפגיעה בסביבה הטבעית.
משבר האקלים נמצא במרכז האג'נדה באירופה כבר שנים ארוכות. בעשורים האחרונים מנהיגי היבשת השקיעו רבות במהלכים מקיפים ומעמיקים להפחתת פליטות גזי חממה - מיטגציה. אך בתוך כך הם פחות נערכו להסתגלות לשינויי האקלים - אדפטציה. ועכשיו אירופה נדרשת לאמץ טכנולוגיות חדשות, להתאים את התכנון העירוני ואת התשתיות וגם את ההתנהגות היומיומית למציאות שבה גלי חום קיצוניים הם כבר לא אירוע חריג, אלא חלק ממציאות חדשה.
אירופה מתחממת בקצב כפול מהקצב העולמי, בשל שילוב בין התחממות והתייבשות של היבשה לבין התחממות מואצת של הקוטב הצפוני והפשרת קרחונים - לצד שינוי בדפוסי זרמי הסילון ומערכות הלחץ האטמוספריות. כל אלו מחייבים קידום של חוסן אקלימי. מדינות האיחוד האירופי מבינות שגלי החום הם לא רק מטרד מקומי, אלא סיכון עונתי שמחייב שיתוף פעולה חוצה גבולות וניהול בתנאי חירום.
ולא מדובר רק על ויכוח בנוגע להתקנת מזגנים בבתים, על המשמעויות בהקשר של צריכת אנרגיה ופליטת גזי חממה או נראות ברחובות, אלא על פתרונות להתמודדות עם מחסור במים לשתייה, להשקיה ולקירור תחנות כוח, עם משבר אנרגיה ועם הצורך להתאים את המבנים והמרחב העירוני וכן את הזנים והשיטות בחקלאות.
שריפות ליד פריז בחודש שעבר
(צילום: REUTERS/Bruna Casas)
העלייה בטמפרטורה ובכמות, במשך ובעוצמת גלי החום, לצד ההפחתה בכמות המשקעים, מציבות בפני מדינות אירופה אתגרים משמעותיים בנוגע לאספקה סדירה ובת קיימא של מים, מזון ואנרגיה. אולם האתגר הגדול יותר הוא להסתכל על המשאבים השונים בצורה מערכתית, שמדגישה את הקשרים והתלות ההדדית בין שלושת התחומים - נקסוס מים-מזון-אנרגיה (Water–Energy–Food Nexus).
הצריכה וההפקה של מים, מזון ואנרגיה משפיעות גם על המערכות הטבעיות ועל השירותים שהן מספקות, ובין היתר תומכים בחיינו. הן משפיעות גם על יחסי הגומלין בין בריאות ורווחת האדם, לבריאות בעלי החיים ובריאות הסביבה.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןבתוך כל אלו, נדמה כי מדינת ישראל יכולה לספק לאירופה חלון להציץ לתנאים הצפויים להם בעתיד, וגם לא מעט פתרונות וטכנולוגיות קליימטק. אמנם ישראל רחוקה מלהיערך כנדרש למשבר האקלים, ובטח ובטח משתרכת מאחור בהפחתת פליטות גזי חממה, אולם היא עדיין מובילה עולמית בתחומי אנרג'יטק, ווטארטק, אגרוטק וקליימטק. למדינת ישראל יש גם ניסיון רב בניהול מצבי חירום, מהפעלת מערכות התרעה, עבור בתיאום בין רשויות ועד להגעה מהירה לאוכלוסיות פגיעות, מודל שניתן להתאים גם לגלי חום ובפרט באירופה.
משבר האקלים על מופעיו השונים מכה בעולם כולו. שיתוף פעולה בין מדינות, לרבות החלפת מידע, ידע, מודלים וכלים והטמעה והתאמה של טכנולוגיות מתקדמות הם צעדים הכרחיים כדי להיערך לסיכונים ולהסתגל לשינויי האקלים. קיץ 2026 מציב בפני אירופה ובפני העולם כולו תמרור אזהרה. משבר האקלים כאן ועכשיו, ואין לנו ברירה אלא להיערך.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
