עם סדרה של התפרצויות געשיות בארבע השנים האחרונות, עתידה של איסלנד תלוי גם באיתני הטבע. נראה שלכמעט 400 אלף תושביה לא צפוי שקט עתידי בגזרה הזו, שכן על פי התרחישים הגרועים ביותר צפויות עוד מיליוני שנים נוספות של פעילות געשית עצימה. מהן הסיבות לפעילות הגעשית הערה, מהן ההשלכות על אזורים מיושבים שנותרו שוממים כיום ועל אתרי תיירות פופולריים – והאם, למרות הסכנות והאיומים, יש לפעילות הערה גם יתרונות?
14 צפייה בגלריה
פרץ לבה בהתפרצות הגעשית שהתרחשה לאחרונה באיסלנד. "נקודה חמה" געשית
(צילום: Marco Di Marco / AP)
תיעוד התפרצויות געשיות באיסלנד
(צילום: Caters News Agency / Reuters)
איסלנד ידועה בפעילות הגעשית הענפה שלה, והיא למעשה אחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה געשית בעולם, עם כ-33 מערכות געשיות פעילות – יותר מכל מדינה אחרת ביבשת אירופה. מיקומה על הרכס המרכז-אטלנטי, שם שני לוחות טקטוניים נפרדים זה מזה, גורם לעלייה מתמדת של מאגמה (סלע מותך) – מעומק האדמה אל פני השטח – ותורם להתפרצויות תכופות.
על הנייר נראה שהתושבים מורגלים למצב, אבל ההתפרצויות האחרונות הובילו לשיבושים ולנזקים חמורים למקומות מיושבים, לתשתיות ולאתרי תיירות. גם הלגונה הכחולה, אחת האטרקציות הידועות באיסלנד, נסגרה ופונתה ממבקריה מספר פעמים
למעשה איסלנד ממוקמת בדיוק על הגבול שבין הלוח הטקטוני האירו-אסייתי ממזרח והלוח הצפון-אמריקאי ממערב. הלוחות האלה אינם נייחים, אלא מתרחקים זה מזה בקצב של כשלושה סנטימטרים בשנה. "התנועה הזו יוצרת סדקים וקרעים בקרום כדור הארץ. כאשר הלוחות מתרחקים, המאגמה שנוצרת בטמפרטורות של כ-1,300 מעלות צלזיוס עולה מעומק כדור הארץ וממלאת את הסדקים שנוצרים", מסביר פרופ' עודד נבון מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. "ברוב המקומות בעולם התופעה הזו מתרחשת מתחת לפני הים ויוצרת את הרכסים התת-ימיים במרכזי האוקיינוסים. באזור איסלנד, קצב יצירת המאגמה גדול יותר מהרגיל, מה שהוביל ליצירת אי געשי שעלה מעל פני הים".
לדבריו, הסיבה לכך היא שמעבר למיקומה על גבול הלוחות, איסלנד יושבת גם על מה שמכונה "נקודה חמה" געשית: "זוהי נקודה קבועה יחסית במעטפת כדור הארץ שבה תימרה של סלעים חמים במיוחד עולה ויוצרת כמות גדולה של מאגמה שעולה ומתפרצת אל פני השטח. השילוב של גבול בין לוחות מתרחקים ונקודה חמה יוצר פעילות געשית אינטנסיבית במיוחד, מה שהופך את איסלנד לאחד האזורים הפעילים ביותר מבחינה געשית בעולם".
היסטוריה של התפרצויות
מאז 2021, חצי האי רייקאנס (Reykjanes) שבדרום-מערב איסלנד חווה סדרה של לא פחות מ-12 התפרצויות געשיות מתועדות. ההתפרצויות האלה מתאפיינות בשדות לבה עצומים ופעילות גאותרמית ערה, מה שהסב נזק רב לרכוש ו"צבע" אזורים נרחבים בשחור. וולקנולוגים הזהירו בשנים האחרונות כי הפעילות הגעשית באזור נכנסה לעידן חדש שבתרחישים החמורים ביותר עלול להימשך מיליוני שנים.
14 צפייה בגלריה
התפרצות מסוג "סדק געשי" באיסלנד, יולי 2025
(צילום: Police Iceland / Anadolu / Reuters)
ההתפרצות שהתרחשה לאחרונה (16 ביולי) הייתה התשיעית שפקדה את חצי האי רייקאנס מסוף 2023. ההתפרצות הזו הייתה מסוג "סדק געשי" (Fissure eruption), שבה לבה נפלטת מסדק באדמה. על פי השירות המטאורולוגי האיסלנדי, ההתפרצות החלה ב-16 ביולי בשעה ארבע לפנות בוקר. שידורים חיים מהשטח הראו כיצד הלבה מתפרצת מתוך הסדקים שנוצרו באדמה. הסדק העיקרי נמשך לאורך 2.4 קילומטרים, בעוד סדק אחר, קטן יותר, הוערך באורך של כ-500 מטרים.
על הנייר נראה שהתושבים מורגלים למצב, אבל ההתפרצויות האחרונות הובילו לשיבושים ולנזקים חמורים למקומות מיושבים, לתשתיות ולאתרי תיירות. תושבי עיירת הדייגים הקטנה גרינדאוויק (Grindavík), הממוקמת בחלק הדרומי של חצי האי רייקאנס, פונו מבתיהם (כמעט כל הבתים שם נמכרו למדינה). גם הלגונה הכחולה, אחת האטרקציות הידועות באיסלנד הממוקמת במרחק 4 ק"מ ממרכז גרינדאוויק, נסגרה ופונתה ממבקריה מספר פעמים. כמו כן, נגרמו נזקים לתשתיות כמו כבישים וצינורות מים חמים באזור.
באירוע האחרון, נציבת המשטרה מרגרט קריסטין פאלסדוטיר דיווחה שפינוי כ-100 אנשים ששהו בעיירה באותה העת עבר בשלום (עם ההתפרצות הראשונה שאירעה מסוף שנת 2023, פונה הרוב המכריע מ-4,000 תושבי העיירה). עם זאת, הגאופיזיקאי וראש מחלקת ניטור דפורמציה בשירות המטאורולוגי האיסלנדי, בנדיקט אופייגסון, אמר ל-RÚV (תאגיד השידור הציבורי של איסלנד) שההתפרצות האחרונה לא נראתה גדולה כמו ההתפרצויות הקודמות, והמיקום שלה לא איים על תשתיות כלשהן.
14 צפייה בגלריה
התפרצות געשית שאירעה באיסלנד לאחרונה, סמוך לעיירה גרינדאוויק
(צילום: Marco Di Marco / AP)
"הסכנה העיקרית בהתפרצות הנוכחית הייתה מפליטה של תחמוצת גופרית שעלולה לגרום לקשיי נשימה באזור נרחב מסביב לאתר ההתפרצות", אומר פרופ' נבון, ומציין כי ההתפרצות הקודמת שפקדה את האזור הייתה בתחילת חודש אפריל: "היא התרחשה צפונית-מזרחית לגרינדאוויק, כאשר חלק מהסדק הגעשי חצה את חומת ההגנה של העיירה".
פרופ' עודד נבון: "ההתפרצויות הגעשיות באיסלנד הן חלק מהמוני התפרצויות לכל אורך הרכסים המרכז-אוקיאניים, עם עוצמה גדולה יותר בגלל הנקודה החמה, אבל זה קורה כל הזמן. יש הרי געש מסוכנים יותר, מה שאנו מכנים 'התפרצות-על' (Supervolcano), והם בהחלט משקפים סכנה לציוויליזציה האנושית"
כאמור, למדינת האי בצפון האוקיינוס האטלנטי יש היסטוריה של התפרצויות געשיות בולטות. "יש שני אירועים מוכרים של התפרצויות געשיות גדולות וקטלניות מאוד באיסלנד. התפרצות הר געש אלדג'ה (Eldgjá) בשנים 934–940 והתפרצות לאקי (Laki) שאירעה בשנים 1783–1784", אומר הגאולוג פרופ' ניקולס וולדמן, מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. "שתי ההתפרצויות הללו יצרו כ-19.7 ו-14.7 קמ"ק של בזלות (בהתאמה), עם פליטה לאטמוספרה של כ-232 ו-122 מגה-טון של גופרית דו-חמצנית וחומצה הידרופלואורית (בהתאמה). ההשפעה על אירופה הייתה מוחלטת, כולל השפעה ישירה על החקלאות והתבואה, מה שהוביל להתפשטות רעב ביבשת".
14 צפייה בגלריה
בתים בגרינדאוויק, לצד הכתם השחור שנותר מהלבה שהגיעה עד לקו הבתים
(צילום: Marco Di Marco / AP)
הוא מוסיף כי "למעשה, לאחר התפרצות אלדג'ה, אירופה חוותה תמורות משמעותיות במהלך המחצית השנייה של המאה ה-10, שאופיינו באיחוד מדינות חזקות, דעיכת השפעת הוויקינגים והתפשטות הפיאודליזם. תקופת הוויקינגים, שראתה פשיטות והתיישבות נרחבות ברחבי אירופה, החלה לדעוך, בעוד ממלכות חדשות כמו פולין והונגריה צצו. במקביל, האימפריה הרומית הקדושה ביססה את כוחה, והשפעת העולם האסלאמי המשיכה לגדול במזרח אירופה. לאחר התפרצות לאקי, אירופה חוותה שינויים עמוקים נוספים, שבאו לידי ביטוי במהפכה הצרפתית, בתקופת נפוליאון ובקונגרס וינה שלאחר מכן. האירועים הללו עיצבו מחדש את הנוף הפוליטי של היבשת והניחו את היסודות למהפכה התעשייתית. האירועים האלה הציתו שינוי חברתי, כלכלי ופוליטי נרחב – החל מזהויות לאומיות ועד ליחסים בינלאומיים". נוסף על ההשפעות האלה, פרופ' נבון מוסיף ואומר כי שינוי בגשמי המונסון באפריקה הוביל לפגיעה בזרימת הנילוס ובהצפת השדות במצרים, מה שגרם למוות של כשישית מאוכלוסייתה מרעב.
התפרצות זכורה אחרת אירעה לפני 15 שנים, באפריל 2010, אז העלה הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל (Eyjafjallajökull) לאטמוספרה ענן אפר געשי גדול, שגרם לשיבושים חמורים בתנועה האווירית מעל צפון-מערב אירופה למשך ימים ארוכים. כמות האפר הגעשי הנפלט פחתה בהדרגה, אך העובדה ששמי אירופה היו סגורים ברובם לטיסות לפרק זמן ממושך שיתקה את תעבורת הנוסעים, כמו גם את העברת הסחורות והמוצרים, שיבשה את חייהם של מיליונים ופגעה בצורה ניכרת בכלכלה. "ההתפרצות הזו וסגירת שמי אירופה גרמה לתעופה האזרחית העולמית הפסד של כ-1.7 ביליון דולר, לאחר שכ-95 אלף טיסות התבטלו במהלך השבוע הראשון של האירוע", אומר פרופ' וולדמן.
14 צפייה בגלריה
הרס כבישים ותשתיות באיסלנד, בהתפרצות געשית שאירעה בנובמבר 2024
(צילום: Marco Di Marco / AP)
14 צפייה בגלריה
התפרצות הר הגעש פאגרדארספיאטל בשנת 2021. מראה מרהיב שמשך תיירים
(צילום: Saul Loeb / Pool Photo / AP)
גם בגזרת הר הגעש פאגרדארספיאטל (Fagradalsfjall) לא היה שקט בשנים האחרונות. הר הגעש הזה, שהיה רדום במשך כ-6,000 שנים, התפרץ במרץ 2021, באוגוסט 2022 וביולי 2023. ההתפרצויות הללו משכו אליהן אלפי סקרנים ותיירים, מכיוון שהן היו נגישות יחסית וסיפקו מראה מרהיב של קילוחי לבה.
"ההתפרצויות הגעשיות באיסלנד הן חלק מהמוני התפרצויות לכל אורך הרכסים המרכז-אוקיאניים, עם עוצמה גדולה יותר בגלל הנקודה החמה, אבל זה קורה כל הזמן", מסביר פרופ' נבון. "יש הרי געש מסוכנים יותר, מה שאנו מכנים 'התפרצות-על' (Supervolcano), והם בהחלט משקפים סכנה לציוויליזציה האנושית. הדוגמה הידועה מכולן היא ילוסטון בארצות הברית, אבל יש גדולים וקרובים יותר למרכזי אוכלוסייה כמו הקמפי פלגריי (Campi Flegrei) בנאפולי שבאיטליה. התפרצות שלהם יכולה להיות אדירה, לגרום לשינוי של ממש במזג האוויר למשך שנה ומעלה, ולהתחיל מפולת של הציוויליזציה שלנו".
14 צפייה בגלריה
ביטולי הטיסות בעקבות התפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל בשנת 2010
(צילום: Scott Heppell / AP)
השטח של איסלנד הולך וגדל
הפעילות הגעשית עיצבה את נופיה היפהפיים של איסלנד, ויצרה שדות לבה עצומים, מעיינות חמים, גייזרים, מערות לבה, חופים שחורים ותצורות סלע ייחודיות – כל אלה מושכים אליהם מיליוני תיירים בכל שנה. לצד היופי הייחודי, ההתפרצויות מציבות סיכונים, כאמור. פינויים תכופים, נזקים לרכוש ושיבושים בתעופה יישארו כנראה נחלתה של המדינה. עם זאת, יש מי שמוצא בפעילות הגעשית גם יתרון, היות שהיא מאפשרת לאיסלנד להוביל בתחום האנרגיה הירוקה.
פרופ' ניקולס וולדמן: "למעשה, כחמישה סנטימטרים מתווספים לשטחה של איסלנד בשנה בגלל התפרצויות הרי הגעש, מאז שהאי צץ מעל פני האוקיינוס רק לפני כ-20 מיליון שנים – זמן מועט במונחים גאולוגיים"
איסלנד היא מובילה עולמית בניצול אנרגיה גאותרמית לייצור חשמל. קיטור ומים חמים שנשאבים מהאדמה מפעילים טורבינות המייצרות חשמל. זהו מקור אנרגיה אמין, זמין תמיד (בניגוד לשמש או רוח) ובעל טביעת רגל פחמנית נמוכה מאוד, מה שתורם רבות ליעדי הקיימות של איסלנד. כ-70% מכלל האנרגיה הנצרכת במדינה מגיעה ממקורות מתחדשים. כ-90% מהבתים באיסלנד מחוממים באמצעות אנרגיה גאותרמית.
14 צפייה בגלריה
התפרצות געשית ליד גרינדאוויק באיסלנד. יש הרי געש מסוכנים יותר
(צילום: Marco Di Marco / AP)
14 צפייה בגלריה
עבודות להקמת חומות הגנה באיסלנד, בניסיון למנוע מהלבה להגיע לאזורים מיושבים
(צילום: Marco Di Marco / AP)
מים חמים וקיטור מוזרמים בצינורות ישירות מהאדמה לבתי מגורים, לעסקים, לחממות ואפילו לחימום מדרכות בעיר הבירה רייקיאוויק כדי למנוע הצטברות קרח ושלג. גם ענף התיירות מנצל את היתרונות הללו כדי למקסם רווחים, כפי שמסביר פרופ' וולדמן: "הלגונה הכחולה היא למעשה בריכה שצמודה למפעל של אנרגיה גאותרמית. למעשה, המים שממלאים את הלגונה הם לא 'טבעיים' אלא תוצאה נלווית לאנרגיה גאותרמית, שהפכה במרוצת השנים לאתר תיירות מהפופולריים בעולם, שמושך אליו גם נוסעים של טיסות חברת אייסלנדאייר (Icelandair) שעוצרות לקונקשן בין אירופה לארה"ב".
למרות כל היתרונות, לא פעם עולה השאלה מה צופן העתיד למדינת האי. פרופ' וולדמן מסביר שאיסלנד גדלה בהדרגה, שכן ככל שהפעילות הגעשית מתקיימת, האי גדל ומוסיף שטח – וכך שטח המדינה גדל באופן טבעי.
"למעשה, כ-5 ס"מ מתווספים לשטחה של איסלנד בשנה בגלל התפרצויות הרי הגעש, מאז שהאי צץ מעל פני האוקיינוס רק לפני כ-20 מיליון שנים – זמן מועט במונחים גאולוגיים", הוא מסביר. "אני מניח שתושבי איסלנד לא נרגשים יותר מדי מההתפרצויות האחרונות. השלכה חשובה עיקרית היא האם נמל התעופה האזרחי העיקרי של המדינה, שממוקם בחצי האי רייקאנס, ייפגע באופן ישיר בגלל ההתפרצויות. מדובר בעורק התחבורתי התעופתי העיקרי במדינה. אני מניח שבמצב כזה יש לאיסלנד אופציות אחרות (בסיסים של חיל האוויר או פשוט נמל תעופה חלופי באזורים אחרים), אך בסופו של דבר זה נמל התעופה העיקרי כיום".
לדברי פרופ' וולדמן, התפרצויות געשיות נוספות באזורים אחרים של האי, שבהם קיימים קרחונים, יגרמו להמסה מהירה מאוד של הקרחונים, ולהצפות משמעותיות שעלולות לגרום להרס של האזורים החקלאיים הנמוכים והיישובים הסמוכים – כמו גם לקריסה של מערכות התחבורה היבשתיות שמחברות בין היישובים הקטנים. להערכתו, זה לא תרחיש שיהרוס את כלכלת איסלנד, אך הוא בהחלט עלול לפגוע בה במידה מסוימת.
14 צפייה בגלריה
תחנת כוח גאותרמית איסלנדית, מהגדולות באירופה. ניצול אנרגיה גאותרמית לייצור חשמל
(צילום: By Makwel / Shutterstock)
"מבחינת האקלים העולמי, ההשלכה העיקרית מהתפרצויות גדולות, בעיקר כמו אלו מהעבר, היא על אירופה ופחות על העולם – זאת בגלל מיקומה של איסלנד על כדור הארץ ומערכות הרוחות הגלובליות השונות", אומר פרופ' וולדמן. "להרי געש גדולים ומשמעותיים שנמצאים בין קווי רוחב 30 בערך, צפון ודרום, יש השפעה נרחבת על אקלים כדור הארץ, ויש המון עדויות לכך בהיסטוריה הגאולוגית והכתובה. הדוגמה הטרייה ביותר היא התפרצות הר הגעש הונגה טונגה (Hunga Tonga) בינואר 2022, שהשפיעה על האקלים העולמי. זו הייתה התפרצות שוברת שיאים בהיבטים רבים, לרבות גובה ההתפרצות וסופות הברקים הנלוות. ההתפרצות הזו השפיעה בעיקר על כלכלת מדינת האיים של טונגה – בשיעור של 19% מהתוצר המקומי גולמי שלה – שזה משמעותי באופן קיצוני לכל מדינה, אך בפרט למדינה קטנה כמו טונגה".
