רגע לפני יום הכיפורים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את בקשת בזן להקים תחנת כוח חדשה מונעת גז מחצבים במקום התחנה הישנה שנפגעה במערכה עם איראן, בלב המתחם המזוהם ביותר בישראל. כדי להוסיף חטא על פשע, האישור להקמת התחנה ניתן תחת צו מיוחד המאפשר פטור מהיתר בנייה ומהליכי תכנון ורישוי רגילים, שמטרתם, בין היתר, לשמור על בריאות הציבור.
יתרה מכך, החלטה זו, שמתעלמת מההשפעות הסביבתיות והאקלימיות של התחנה החדשה, ומהחלופות הירוקות יותר שהוצגו בדיון, משרתת את הנרטיב של בזן ושל משרד האנרגיה, על פיו יש לשמור על מערך הייצור המקומי של תזקיקים כדי לשמור על הביטחון האנרגטי והחוסן הלאומי. בתוך כך, היא למעשה מאיימת לפגוע בהחלטת הממשלה לסגור את המתחם הפטרוכימי המזהם עד סוף העשור.
התחנה החדשה אושרה למרות שבזן כבר קיבלו אישור מיוחד להקמת דוודים לייצור קיטור ולמרות שפעילות החברה ממשיכה תוך שימוש בחשמל מהרשת. יתרה מכך, בשל הטענה של בזן, שנתמכה על ידי משרד האנרגיה, שיש צורך בתחנת הכוח לגיבוי במקרה של תרחיש עלטה קיצוני, שלמזלנו לא התממש עד כה, התחנה החדשה צפויה להיות עם הספק גבוה יותר מזו הישנה, כך שפוטנציאל הזיהום רק יגדל. בד בבד ההחלטה התעלמה מהעובדה שאספקת הגז לרוב מצטמצמת או נפסקת כשיש איום ביטחוני או מלחמה.
למעשה, המלחמה עם איראן הוכיחה את הסכנה בהפעלת מתקנים תעשייתיים נפיצים, תרתי משמע, בסמוך לריכוזי אוכלוסייה. אולם הפעילות של תשלובת בזן, גורמת לפליטות של מזהמי אוויר רבים גם בשיגרה, וביניהם חלקיקים נשימים, חומרים אורגניים נדיפים ומסרטנים ותחמוצות חנקן וגופרית, וכל אלו מובילים לתמותה ותחלואה עודפת. על פי דוח מרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה, לא רק שבית הזיקוק לנפט חיפה, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן הן מהחברות עם הפליטות לאוויר הגבהות ביותר במשק, הרי שפליטות המזהמים במפרץ חיפה הולכות וגדלות בשנים האחרונות.
זאת ועוד, שלוש החברות מקבוצת בזן מככבות שנה אחר שנה בעשירייה הפותחת של רשימת חברות התעשייה הציבוריות בישראל עם ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר, שמפרסם המשרד, וזאת בשל הפליטות הרבות לצד חריגות בפליטות לאוויר, הפרות תפעוליות, אי עמידה בהיתר הפליטה, אי דיווח על תקלות ועוד.
הקמת התחנה החדשה גם תמשיך לקבע את השימוש בגז טבעי במערך ייצור החשמל בישראל, במקום לעבור למקורות אנרגיה מתחדשים, ובכך תוסיף פליטות גזי חממה ותרחיק אותנו מהיעדים הלאומיים להפחתת פליטות. בספרו "אסון אקלימי", כותב ביל גייטס: "אם להפחית (פליטות פחמן-ע.ו.) עד 2030 הוא המדד היחיד להצלחה, אז יהיה מפתה מאוד להחליף תחנות כוח שפועלות על בעירת פחמן (על פחם-ע.ו.) בתחנות כוח שפועלות על גז. זה יפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני. אבל כל תחנת כוח על גז שתיבנה מעכשיו עד 2030 עדיין תהיה פעילה ב-2050. תחנות כוח צריכות לעבוד עשרות שנים כדי להחזיר את ההשקעה ועדיין תשחרר גזי חממה. אנחנו נעמוד ביעד של "להפחית עד 2030" אבל רק נתרחק מהאפס".
הבקשה של בזן להקים תחנת כוח חדשה לא באה בידיים נקיות. בקשות להרחבת יכולת ייצור החשמל של החברה עלו שוב ושוב בשנים האחרונות במוסדות התכנון, הרבה לפני המלחמה, ונבלמו. לאחרונה בזן גם ביקשה להקים מתקן חדש למיצוק גופרית, שצפוי להוסיף פליטות מזהמים לאוויר. כל אלו במטרה להמשיך ולקבע את פעילות החברה, וכשמנהליה מאיימים השכם וערב שסגירתה תוביל לפגיעה אנושה במשק.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןלפני כשנתיים, כשהדיון בדבר הרחבת ייצור החשמל במתחם בזן הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, פסק השופט יוסף אלרון, שנוכח הנחיות תוכנית המתאר הארצית לפיתוח מפרץ חיפה (תמ"א 75) אין לקדם בניית טורבינת גז נוספת במתחם בזן. אלרון ציין כי "יש להפנות את סדר העדיפות והמשאבים הממשלתיים לטובת קידומה של תמונת העתיד ולאו דווקא לטובת קיבוע המצב כיום". עכשיו נותר לקוות שבג"ץ ימשיך לעמוד בפרץ גם נגד הקונספציות השגויות והישנות שבבסיס ההחלטה של המועצה הארצית לתכנון ובניה לאשר את הקמת תחנת הכוח החדשה של בז"ן ויספק לתושבי מפרץ חיפה סעד ותקווה לנשום אוויר נקי יותר.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
