עצם השאלה כבר מראה על התפקיד החשוב ששני המינים האלו ממלאים בחיינו. ישנן עשרות חיות מבויתות - יונקים, עופות, דגים ואפילו חרקים, כמו דבורת הדבש או העש טוואי המשי. בני האדם מגדלים אותן עבור בשר ועבור משאבים כמו חלב וצמר, משתמשים בהן לנשיאת משאות, אנשים וגם מכתבים, ועוד שלל שימושים. אבל החתולים והכלבים הם מקרה מיוחד. שניהם היו בעבר חיות עבודה: כלבים התחילו את הקריירה שלהם כנראה כעוזרים לציידים, ולאחר מכן גם שימשו ככלבי שמירה, ככלבי רועים ועוד, וחתולים הועסקו בעיקר בהדברת מזיקים. אך כיום, תפקידם של רוב הכלבים והחתולים הוא להיות חיות מחמד: לספק לנו חברה ושעשוע, או במילים אחרות, להיות חמודים.
במהלך האבולוציה, בעלי חיים שממלאים את אותו תפקיד אקולוגי, או את אותה נישה אקולוגית, לעתים קרובות מפתחים תכונות דומות ומראה דומה. כך למשל, הזאב הטסמני דומה במובנים רבים לזאב האפור, אף שהוא חיית כיס, ורחוק מאוד מהזאב "האמיתי" במונחים אבולוציוניים. שניהם חיים בערבות פתוחות וצדים טרף גדול, והדרישות שאורח החיים הזה הציב בפניהם הובילו להתפתחות של אנטומיה דומה.
5 צפייה בגלריה
כיום, תפקידם של רוב הכלבים והחתולים הוא לספק לנו חברה ושעשוע, או במילים אחרות, להיות חמודים. פקינז חמוד
(צילום: Kanyshev Andrey/Shutterstock)
התופעה הזו, שבה מבנים או תכונות דומות מתפתחים אצל מינים רחוקים זה מזה בשל לחצים אבולוציוניים דומים, נקראת "אבולוציה מתכנסת". במאמר שפורסם לאחרונה מציעים החוקרים שגזעים מסוימים של חתולים ושל כלבים, במיוחד הגזעים קצרי הפנים, כמו כלב הפאג או החתול הפרסי, עברו גם הם אבולוציה מתכנסת.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
תאי גזע לשיקום הראייה
ואם כבר לשתות אז שיהיה בתנועה
בינה מלאכותית משחקת מיינקראפט בהצלחה
כך, הגולגולת של הפאג דומה יותר לזו של החתול הפרסי מאשר לגולגולות של גזעי כלבים אחרים. הלחצים שהובילו לכך אינם לחצים של הברירה הטבעית, אלא של ברירה מלאכותית. בני אדם יצרו את הגזעים הללו כדי שימלאו בצורה טובה יותר את תפקידם של חיות מחמד, או במילים אחרות, כדי שיהיו חמודים יותר.
מוצא שונה, גולגולת דומה
הכלבים והחתולים מלווים אותנו כבר זמן רב. המועד של ביות הכלבים עדיין נתון במחלוקת, והערכות נעות בין 15 ל-40 אלף שנים לפני זמננו. החתול בוית מאוחר יותר, אבל גם מוקדם למדי בהשוואה לחיות אחרות – אולי כבר לפני כ-12 אלף שנים. במשך רוב הזמן הזה, עם זאת, רוב גזעי הכלבים היו דומים למדי במראם לזאב האפור (Canis lupus), ממנו התפתחו, וגם רוב החתולים נראו פחות או יותר כמו בני המין שממנו הגיעו, חתול הבר (Felis silvestris). רק במאתיים השנים האחרונות החלו בני האדם ליצור עשרות גזעים שונים של כלבים, וקצת פחות מזה של חתולים, בעלי מראה שונה באופן משמעותי זה מזה.
הגזעים קצרי הפנים פותחו כמה פעמים, גם אצל כלבים וגם אצל חתולים. יש שתי שושלות עיקריות של גזעי כלבים כאלו, השושלת האסיאתית שכוללת את הפקינז והפאג, והשושלת האירופאית שכוללת את הבולדוג האנגלי. אצל החתולים אנחנו מוצאים את החתול הפרסי ואת החתול הבורמזי, שהפנים השטוחות שלהם פותחו באופן נפרד.
5 צפייה בגלריה
רק במאתיים השנים האחרונות החלו בני האדם ליצור עשרות גזעים שונים של כלבים, בעלי מראה שונה באופן משמעותי זה מזה, ומהזאב ממנו התפתחו. כלב פאג לצד זאב אפור
(צילום: Martin Mecnarowski/Shutterstock)
החוקרים בחנו סריקות תלת-ממדיות של 1,810 גולגולות, של כלבים וחתולים מגזעים שונים, וגם של מיני בר של כלביים וחתוליים. אף על פי שהשושלות של הכלבים והחתולים נפרדו זו מזו כבר לפני כ-50 מיליון שנים, החוקרים מצאו דמיון ברור בין הגולגולות של הכלבים והחתולים קצרי הפנים – הם דמו אחד לשני יותר מאשר לבני המין שלהם בעלי הפנים הארוכות יותר.
"חתולים פרסיים וכלבי פאג ופקינז, חולקים כולם צורת גולגולת דומה מאוד, עם פנים קצרות ושטוחות, והחרטום והחך שלהם נטויים כלפי מעלה באותה אופן", אמרה אבּי גרייס דרייק (Drake), שהובילה את המחקר, בהודעה לעיתונות.
5 צפייה בגלריה
החוקרים בחנו סריקות תלת-ממדיות של 1,810 גולגולות, של כלבים וחתולים מגזעים שונים, וגם של מיני בר של כלביים וחתוליים. גולגולת של כלב פאג
(צילום: ויקימדיה, Danny S)
זה המקרה הראשון של אבולוציה מתכנסת שהתגלה בחיות מבויתות. חתול הבר והזאב האפור הם חיות שונות מאוד, שצדות טרף שונה בצורה שונה. כתוצאה מכך, הגולגולות שלהן התפתחו בצורה שונה מאוד. ואז הגיע האדם.
"הם התחילו במקומות שונים", אמרה דרייק, "אבל היות שבני האדם הפעילו עליהם את אותו לחצי ברירה, הם התפתחו להיראות כמעט זהים זה לזה".
חמוד ולא בריא
אמרנו שלחצי הברירה שגרמו לגזעים האלו לפתח את התכונות הדומות נבעו מברירה מלאכותית – להיות חמודים יותר. אך מדוע בני האדם רואים גזעים בעלי פנים קצרות ושטוחות כחמודים יותר?
לפי התיאוריה המקובלת, התשובה היא: כי הם מזכירים לנו תינוקות. קונרד לורנץ, מחלוצי המחקר בהתנהגות בעלי חיים, טבע את הביטוי "סכימת התינוק" (Kindchenschema) לתיאור המאפיינים של תינוקות ופעוטות, שגורמים לנו לאהוב אותם, ולרצות לטפל בהם ולהגן עליהם. המאפיינים האלו כוללים ראש גדול, אף קטן, ועיניים גדולות שנמצאות נמוך יחסית בפנים – מאפיינים שאפשר למצוא גם אצל חתולים פרסיים וכלבי פקינז. לפי ההשערה, תכונות שמזכירות לנו "תינוֹקיוּת" נראות לנו חמודות, ולכן עיצבנו את הכלבים והחתולים שלנו בדמות תינוקות.
וזה… לא בהכרח טוב. כלבים וחתולים גזעיים נוטים לסבול ממחלות תורשתיות שונות. חלקן נובעות פשוט מהעובדה שבמהלך יצירת הגזע הוכלאו לעתים קרובות כלבים או חתולים מאותה משפחה, ואחרים קשורים לאנטומיה של הגזע. גזעים קצרי פנים מועדים במיוחד לבעיות קשות בדרכי הנשימה. בשנים האחרונות נשמעות קריאות לווטרינרים ולארגונים של מגדלי כלבים להפחית את ההרבעה של כלבים בעלי פנים קצרות במיוחד, ולשנות את ההגדרות של הגזע כך שהוא לא ידרוש מאפיינים אנטומיים שמזיקים לכלב. החוקרים מסיימים את מאמרם בתקווה שמאמצים אלו יזכו להצלחה, "גם אם כתוצאה מכך ייעלם המקרה המיוחד הזה של אבולוציה מתכנסת".
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
