כמעט לכל ילד בישראל הייתה אפיזודה כזו. רצון עז לעצמאות, להקים מרחב אוטונומי משלו, מקום מפלט בלי הכללים של ההורים. כל הצרכים הללו מצאו מענה במבנה מאולתר מקרשים שנהגנו לבנות בחצר הבית או בחורשה: בית עץ. לא במקרה הפך בית העץ לאחד מסמלי הילדות המוכרים ביותר בעולם המערבי, כזה שמככב באינספור סרטי וספרי ילדים.
עבור קובי בכר (50), נגר ואמן עץ, חלום בית העץ נותר שריר גם בגיל שבו כבר נהוג לשכור או לרכוש בית אמיתי משלך ולהיאנח על יוקר מחירי הדיור. בלב כפר סבא, בין הכבישים ובתי הבטון, בגובה של 12 מטרים, הוא בנה לעצמו בית עץ בן שלוש קומות מחומרים ממוחזרים.
קובי בכר מסביר על בית העץ שבנה ברחוב אז"ר 1 בכפר סבא
(קרדיט: אלי דסה)
את בית העץ בכר בנה בשתי ידיו על עץ סיסם הודי. הוא דאג לקומת מגורים, קומת אירוח ומרפסת לתצפית. מזה שש שנים שהוא ממש מתגורר בבית שהקים. היו לו עוד תוכניות שאפתניות להמשך: הוספת ג'קוזי וחדר מוזיקה, אבל אלו נגדעו בעקבות צו הריסה למקום שהוצא על ידי עיריית כפר סבא ויאלץ אותו לפרקו. "זה היה חלום שליווה אותי עוד מהילדות", מספר בכר על החלום שנקטע, "רציתי לבנות לעצמי מקום מיוחד בעבודת יד, ממש כמו פעם - וזה מה שעשיתי. תמיד הסתכלתי על חומרי גלם וחשבתי ביני לבין עצמי מה ניתן לעשות איתם מעבר לשימוש שלו הם נועדו במקור".
לבכר תמיד הייתה חיבה לעצים וליצירה. הוא מספר כי בחטיבת הביניים התאהב בשיעורי המלאכה והאמנות. אחרי שהשתחרר מהצבא, הוא טס לארה"ב כדי להתמקצע בבנייה בעץ. את שירותיו הוא העניק שם בין השאר לכנסיות. לפני כ-25 שנים הוא חזר ארצה ומאז עבד עם מוזיאונים כמו מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות, וגם עם המגזר הפרטי בבניית רחבות דק ופרגולות עץ. החלום להקים בית עץ תמיד היה שם.
הטריגר שהביא בסופו של דבר להקמת בית העץ היה מגפת הקורונה והזמן הרב שנאלצנו לשהות בבתינו או בסמוך אליהם. בכר הקים את בית העץ ממש בסמוך לבית ילדותו. "בניתי את הבית הזה בשתי ידיים ללא עזרה ממכרים או מפועלים. העובדה שהוא נבנה בחצר שבה גדלתי סייעה לי לחבר אותו לתשתיות מים וחשמל, אך את כל היתר השגתי בעצמי כך שכולו מכיל פריטים ממוחזרים, עץ, מתכת, דלתות, חלקים ישנים, בית עם אמירה. במרכז המטבח מותקן גוף תאורה שבתוכו קולט אדים - פריט ייחודי שהרכבתי בעצמי. הכול נעשה מתוך כוונה לייצר מקום אסתטי, נעים ושונה".
פריטים נוספים שמושכים את העין בביתו של קובי הם הרצפה שהייתה במקור דק בנמל תל אביב, מוטות ששימשו לתליית וילונות ענקיים במוזיאון פתח תקווה וכיום משמשים לתליית הווילונות בבית העץ בכפר סבא, שאריות עצים שמצא ברחוב והפכו לחיפוי מעוצב דמוי כוורת על קיר בביתו, חלונות בלגיים מטירה ששופצו ונצבעו ואף חיפוי מעץ טיק בורמזי על קירות חדר המקלחת והשירותים שבו. "אפילו את השולחן בסלון בניתי מגזע של עץ", אומר בכר. "מעניין אם האנשים הרבים שדרכו על רצפת העץ בנמל תל אביב יודעים שהיום היא רצפת הבית שבניתי".
בכר ממש יצר בית לכל דבר הכולל קמין, מקום לישון בו ומטבח מאובזר. הוא מוגן מפגעי מזג האוויר, הרוח לא חודרת אליו, הגשם לא דולף, העץ מספק צל ובכל מקרה ניתן להפעיל מזגן. הכוונה המקורית הייתה לנצל את הבית כדי להמשיך מסורת משפחתית של אהבה למוזיקה. אביו היה המורה הראשון למוזיקה של הראל סקעת, ובכר קיווה להשתמש בבידוד ובסאונד המצוין במקום כדי להקים חדר מוזיקה. הוא אפילו רצה להוסיף לבית המדוגם גם חמאם. ומה לגבי השכנים? לצד בכר חיים בעיקר עופות פולשים מיונים ודררה ועד לנקרים שמרעישים מאוד כשהם מנקרים את גזעי העצים.
"טיפסתי על עץ גבוה מדי"
צו ההריסה שהוצא למקום על ידי עיריית כפר סבא לא נחת על בכר משום מקום. בכר בנה את בית העץ ללא היתרי בניה ולא אחת הוזהר על ידי פקחי העירייה שהבהירו לו כי הוא עושה דבר אסור. הוא אפילו זומן לבית המשפט שהקציב שלו פרק זמן לפרק את בית חלומותיו. אבל למרות ההוראות הברורות שקיבל, בכר לא מצליח להביא את עצמו לפרק את הבית שהוא כל כך אוהב. "אני לא יכול לקחת פטיש ולפרק את הבית, זה חזק ממני", הוא מודה.
כעת הוא מנסה לייצר פשרה שתמנע את הריסת בית חלומותיו. "אני מודה שהלכתי רחוק מדי, אולי אפילו טיפסתי על עץ גבוה מדי", הוא אומר, "חשוב לי לומר שאני יודע שהאשמה היא עליי. הבית הוא מפעל חיי וההוראה לפרקו מצערת אותי, אבל אם לא תהיה ברירה, אעשה זאת".
בכר תולה את יהבו בפגישה שאמורה להתקיים עם ראש העיר רפי סער. "אני מקווה שאצליח לשכנע אותו להעתיק את הבית לפארק העירוני, כך שאפילו יוכל לשרת את תושבי העיר ולהוות מבנה בעל ערך חינוכי-סביבתי. אני מסכים לתרום אותו, רק שלא ייחרב מהיסוד".
במהלך מבצע "עם כלביא" וירי הטילים מאיראן, בכר הקפיד לעזוב את הבית בזמן אזעקות ולהיכנס למקלט הקרוב. "אני לא מתעלם מהמציאות,ברור שהבית לא ממוגן, אבל זה מקום שיש בו שקט, רוגע ומרחב שמספק את כל מה שדרוש - זה לא סתם בית, זה לב פועם", אומר בכר. "לשמחתי ולמזלי, הבית לא נפגע מהמטחים. אני לוקח הכול בפרופורציה ויודע כי במציאות הנוכחית יש דברים חשובים יותר כמו החטופים שצריכים לחזור והאיומים על ישראל מהגזרות השונות".
בכר מבקש להעביר מסר שיוצא מגבולות השיח הסביבתי, שכן לדבריו במדינה השרויה במלחמה אסור להרוס בתים ובמקום זאת יש לעסוק בשיקום. "במדינות רבות בעולם ישנם אתרי ריזורט יוקרתיים על עצים. רק פה דבר כזה לא יכול לקרות. מדובר על חיים שלמים שנידונים לרדת לטמיון בגלל עניינים בירוקרטיים", הוא טוען.
"הבית הזה מספק לי בריחה מהמציאות, כשאני יוצא ממנו יש פקקים ורעש נוראי", ממשיך בכר ומסכם, "אני מסתכן בקנסות כי הדד-ליין שהוקצב לי חלף כבר, אבל אני לא מסוגל לקחת פטיש ולשבור את כל מה שבניתי בשש השנים האחרונות. אני עובד כמו חמור ומשלם את הקנסות, אבל אני מאמין שאחרי הפגישה עם ראש העיר וה ייחתך לכאן או לכאן. אם ההצעה שלי לא תתקבל והבית ייהרס, כנראה אחפש מקום חדש לגור בו, אפילו אוטו קרוואן. אנשים אוהבים את מה שבניתי, אני מקבל הרבה אהבה ברשתות החברתיות ומעוברי אורח. אנשים חושבים שכדאי לשמר את המבנה ולא להרוס אותו. כולי תקווה שכך אכן יקרה".
מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה: "מאז תחילת הקמת המבנה על העץ ברחוב אז"ר 1, פועלת העירייה מול קובי בכר לנוכח העובדה שהבנייה מתבצעת ללא כל היתר כדין. נשלחו אליו מספר התראות במהלך הזמן, אך לצערנו הן לא נענו - ולכן העניין הועבר להליך משפטי".
