עצמותיהם של 46 מיני בעלי חיים – כולל יונקים, דגים ועופות – התגלו במערת ארנה קוואמגרוטה (Arne Qvamgrotta), על חופיה הצפוניים של נורבגיה. הממצאים מהווים את העדות הקדומה ביותר לקהילת בעלי חיים באזור הארקטי בתקופה החמה יותר של עידן הקרח.
צוות המחקר מאמין שהעצמות יסייעו בהבנת האופן בו חיות בר הגיבו בעבר לשינויים קיצוניים באקלים, תובנות שיסייעו במאמצי השימור כיום, נוכח שינויי האקלים המחמירים. "תגליות אלו מספקות תמונה נדירה של עולם ארקטי נעלם", אמר ד"ר סם ווקר מאוניברסיטת בורנמות' ומאוניברסיטת אוסלו, שנמנה על צוות המחקר. "הן גם מדגישות עד כמה מינים המותאמים לקור יכולים להיות פגיעים תחת תנאי אקלים משתנים, מה שיכול לעזור לנו להבין את עמידותם ואת סיכון ההכחדה שלהם בהווה".
בין בעלי החיים שזוהו במחקר, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, היו דוב קוטב (Ursus maritimus), ניבתן (Odobenus rosmarus), לוויתן ממין בלנה גרינלנדית (Balaena mysticetus), תוכי ים אטלנטי (Fratercula arctica), אדרית שחורת-כיפה (Somateria mollissima), שכווי הצפון (Lagopus muta) ובקלה אטלנטית (Gadus morhua).
הצוות מצא גם את שרידיו המכרסם למינג צווארוני (Dicrostonyx groenlandicus), מין שנכחד כיום באירופה ומעולם לא נמצא בסקנדינביה עד כה. "יש לנו מעט מאוד ראיות לאופן שבו נראו החיים בקוטב הצפוני בתקופה זו, בשל היעדר שרידים משומרים בני יותר מ-10,000 שנה", אמרה פרופ' סאנה בוסנקול מאוניברסיטת אוסלו, שהובילה את צוות המחקר. "הממצאים במערה שפכו אור על מגוון רחב של בעלי חיים במערכת אקולוגית חופית, המייצגת הן את הסביבה הימית והן את הסביבה היבשתית".
מערת ארנה קוואמגרוטה התגלתה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר תעשיית כרייה מקומית חצבה מנהרה דרך ההר הסמוך. היא לא נחקרה ברובה נותרה במשך כמעט 30 שנה, עד שצוות המחקר ביצע בה סדרת חפירות בשנים 2022-2021 וחשף את סודותיה.
מגוון בעלי החיים מרמז שבית הגידול באותה תקופה היה ברובו נקי מקרח לאורך החוף לאחר שהקרחונים נמסו. זה היה אמור לספק בית גידול מתאים לאיילי הצפון (Rangifer tarandus) הנודדים שאת שרידיהם גילו החוקרים.
נוכחותם של דגי מים מתוקים פירושה שהיו אגמים ונהרות בתוך הטונדרה, בעוד שלווייתני הבלנה הגרינלנדית והניבתנים הסתמכו על קרח הים. סביר להניח שקרח הים היה עונתי מכיוון שפוקנה מצויה (Phocoena Phocoena), מין יונק ימי ששרידיו נמצאו גם הם בין שרידי בעלי החיים, ידוע כמי שחי במים קרים בחצי הכדור הצפוני, אך נמנע מקרח.
למרות שבעלי חיים אלה התיישבו באזור לאחר שהקרחונים נמסו בתקופה זו, נראה שאוכלוסיות שלמות מתו מכיוון שלא יכלו לנדוד למערכות אקולוגיות חלופיות כאשר הקרח חזר וכיסה את הנוף.
"זה מדגיש כיצד מינים המותאמים לקור מתקשים להסתגל לאירועי אקלים משמעותיים. יש לכך קשר ישיר לאתגרים העומדים בפניהם באזור הארקטי כיום, כאשר האקלים מתחמם בקצב מהמהירים בעולם", אמר ד"ר ווקר. "בתי הגידול שבהם בעלי החיים הללו חיים באזור כיום, נפגעו הרבה יותר מאשר לפני 75 אלף שנה, כך שקשה עוד יותר לאוכלוסיות הללו לנוע ולהסתגל לשינויים עם אקלים מתחמם".
