מי היו אבות אבותינו? מי היה אותו אב קדמון ממנו התפתחו בני הסוג שלנו, הומו, ולבסוף גם המין שלנו – הומו ספיינס?
לשאלה הזו עדיין אין תשובה ברורה, ולמרבה הצער, הכתבה הזו לא הולכת לשנות זאת. אבל חוקרי מאובנים חושפים בכל פעם ממצאים חדשים, שעוזרים לנו להשלים לאט לאט את הפאזל שהוא האבולוציה האנושית.
4 צפייה בגלריה
האוצרות של חוקרי המאובנים. 13 שיניים של מינים שונים של אדם שנמצאו באתיופיה
האוצרות של חוקרי המאובנים. 13 שיניים של מינים שונים של אדם שנמצאו באתיופיה
האוצרות של חוקרי המאובנים. 13 שיניים של מינים שונים של אדם שנמצאו באתיופיה
(צילום: Brian Villmoare, University of Nevada Las Vegas)
הממצאים שמתפרסמים כעת, במאמר בכתב העת Nature, הם 13 שיניים שנמצאו באתיופיה. שיניים הן האוצרות של חוקרי המאובנים: האמייל שמכסה אותן הוא החומר הקשה ביותר בגוף, ובזכותו הן נשמרות בתנאים שבהם גם עצמות מתפוררות. בנוסף, השיניים מכילות הרבה מידע: המבנה שלהן והחריצים שעליהן השתנו רבות במהלך האבולוציה, וניתן להבדיל באמצעותם בין מיני אדם שונים.
13 השיניים תוארכו ל-2.6 עד 2.8 מיליון שנים לפני זמננו, פרק זמן שממנו יש לנו מעט מאוד מאובנים: אנחנו יכולים לתאר בצורה טובה למדי את המינים שהיו במזרח אפריקה לפני התקופה הזו ואחריה, אך לא במהלכה.
לפני שלושה מיליון שנים ויותר הסתובבו באזור זה בני המין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס (Australopithecus afarensis), שפירוש שמם הוא “קוף אדם דרומי מאפאר”, האזור באתיופיה בו התגלו המאובנים הראשונים שלהם. אפרנסיס היו בעלי חיים קטנים למדי, מוחם לא גדול משמעותית מזה של שימפנזה, אך הם הלכו הליכה זקופה, דומה לזו שלנו.
4 צפייה בגלריה
מחפשים ממצאים שישפכו אור חדש על מיני האדם הקדמון שחיו במזרח אפריקה. חוקרים מחפשים מאובנים באתיופיה
מחפשים ממצאים שישפכו אור חדש על מיני האדם הקדמון שחיו במזרח אפריקה. חוקרים מחפשים מאובנים באתיופיה
מחפשים ממצאים שישפכו אור חדש על מיני האדם הקדמון שחיו במזרח אפריקה. חוקרים מחפשים מאובנים באתיופיה
(צילום: Kaye Reed, Arizona State University)
המאובנים המאוחרים ביותר של אפרנסיס הם מלפני כ-2.9 מיליוני שנים. לפני 2.3 מיליון שנים כבר היו במזרח אפריקה אנשים מהמין הומו הביליס (Homo habilis). זהו המין המוקדם ביותר בסוג הומו, שאליו גם אנחנו משתייכים. להביליס כבר היה מוח גדול יותר, אם כי עדיין קטן בהשוואה לזה שלנו, ועם המאובנים שלהם נמצאו כלי אבן רבים שהם ייצרו.
בערך באותו זמן, ובערך באותו מקום, חיו גם בני המין פרנתרופוס בויזאי (Paranthropus boisei). פירוש השם “פרנתרופוס” הוא “ליד האדם”, כדי לציין את המקום המשוער של הסוג הזה בשושלת שלנו – לא מין שהוביל ישירות אל האדם המודרני, אלא משהו בצד. הפרנתרופוסים דומים למדי לאוסטרלופיתקוס, אבל יש להם כמה מאפיינים מיוחדים: גולגולת כבדה עם עצמות שמעידות על שרירי לעיסה חזקים, שיניים גדולות ואמייל עבה במיוחד.
4 צפייה בגלריה
מסבך עוד יותר את התמונה של אבולוציית האדם. איור גולגולת וראש של אוסטרלופיתקוס גרהי
מסבך עוד יותר את התמונה של אבולוציית האדם. איור גולגולת וראש של אוסטרלופיתקוס גרהי
מסבך עוד יותר את התמונה של אבולוציית האדם. איור גולגולת וראש של אוסטרלופיתקוס גרהי
(צילום: Mauricio Anton / Science Photo Library)
אחת ההשערות היא שגם הומו הביליס וגם פרנתרופוס בויזאי התפתחו מאוכלוסיות שונות של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, או אולי ממין אחר של אוסטרלופיתקוס. מאובן שנמצא ב-1990, ותוארך לכ-2.5 מיליון שנים לפני זמננו, מסבך עוד יותר את התמונה. הוא כלל רק לסת עליונה ושברי גולגולת, שדומה לזו של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס אבל שונה מספיק בשביל לקבל שם חדש: אוסטרלופיתקוס גרהי (A. garhi). האם הוא התפתח מאפרנסיס? או אולי שניהם התפתחו מאותו מין קדום יותר? מה הקשר שלו להומו הביליס, שהופיע זמן קצר מאוד לאחר מכן? עדיין איננו יודעים.
“יש פער של פחות או יותר 500 אלף שנים בתיעוד המאובנים”, אמרה חוקרת המאובנים האמריקאית ג’סיקה תומפסון (Thompson), שלא הייתה מעורבת במחקר החדש, לאתר של כתב העת המדעי Science. “כל מה שאנחנו יודעים זה שבסוף אותה תקופה, יש לנו מאובנים של הומו, ואוסטרלופיתקוס כבר כמעט לא נמצא שם. משהו מעניין התרחש בחלון הזמן הזה”.

עוד חתיכה לפאזל

13 השיניים שתוארו במאמר החדש נמצאות ממש בתוך אותו חלון זמן. החוקרים בחנו היטב את המבנה שלהן, והשוו אותן ליותר מ-700 שיניים מאובנות שנמצאו בעבר, מ-11 מינים שונים – בהם הומו הביליס, אוסטרלופיתקוס ופרנתרופוס. “השווינו את השיניים האלו לכל דבר שאפשר היה להשיג”, הסבירה קיי ריד (Reed), החוקרת הבכירה החתומה על המאמר.
שלוש מהשיניים היו דומות מאוד לשיניים שנמצאו בלסתות של מאובנים מהסוג הומו. עשר השיניים האחרות הציבו אתגר קשה יותר. “לא הצלחתי למצוא התאמה ביניהן לבין השיניים של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס. לא הצלחתי למצוא התאמה עם הומו. לא הצלחתי למצוא התאמה עם פרנתרופוס”, אמר לוקס דלזין (Delezene), חוקר נוסף החתום על המאמר. גם ההשוואה לאוסטרלופיתקוס גרהי לא העלתה התאמה.
המסקנה של החוקרים היא שהשיניים שייכות למין כלשהו של אוסטרלופיתקוס, ככל הנראה מין שלא נמצאו מאובנים שלו בעבר. עם זאת, ייתכן גם שהשיניים משתייכות בכל זאת לאוכלוסייה מאוחרת של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס: הן שונות במקצת מאלו שנמצאו במאובני אפרנסיס מלפני 2.9 מיליוני שנים ויותר, אבל עברו 300 אלף שנים בהן המין יכול היה לצבור מוטציות ולהשתנות.
4 צפייה בגלריה
השיניים הראו ששלושה מינים שונים בשושלת האדם חיו זה לצד זה. חוקרים מציגים את השיניים המאובנות שגילו
השיניים הראו ששלושה מינים שונים בשושלת האדם חיו זה לצד זה. חוקרים מציגים את השיניים המאובנות שגילו
השיניים הראו ששלושה מינים שונים בשושלת האדם חיו זה לצד זה. חוקרים מציגים את השיניים המאובנות שגילו
(צילום: Amy Rector, Virginia Commonwealth University)
שלוש השיניים ששייכות למין מהסוג הומו הן הראייה הקדומה ביותר שיש בידינו לסוג זה, והן מראות שהוא התפתח מוקדם משחשבנו. נוסף על השיניים של אוסטרלופיתקוס שמתוארות במאמר הנוכחי והמאובן של אוסטרלופיתקוס גרהי, נראה ששלושה מינים שונים בשושלת האדם – הומו ושני אוסטרלופיתקוס – חיו זה לצד זה באותה תקופה, כשפרנתרופוס הצטרף אליהם כעבור זמן קצר.
“אחד מהם יכול להיות המין שממנו התפתח בסופו של דבר המין שלנו… או במקום אחר, מאובן אחר שנמצא עשוי להשתייך למין הזה”, אמרה ריד. “זה פאזל שאנחנו מנסים להרכיב, וכל חלק חשוב”.

עץ סבוך במקום קו ישר

“המחקר החדש מראה שהתמונה שרבים מאיתנו מדמיינים, שבה קוף אדם מוביל לניאנדרטל ואז לאדם מודרני, היא לא נכונה – אבולוציה לא עובדת ככה”, הוסיפה ריד בהודעה לעיתונות. “אבולוציה היא לא קו ישר, היא עץ סבוך”.
כיום חי בעולם מין אחד ויחיד של אדם, הומו ספיינס; כל האחרים נכחדו. המינים הקרובים אלינו ביותר הם הבונובו והשימפנזה, שהשושלת שלהם נפרדה משלנו כבר לפני כשישה מיליון שנים. במשך רוב האבולוציה שלנו, עם זאת, המצב היה אחר: מינים שונים אך קרובים, מענפים שונים של העץ האבולוציוני האנושי, חיו באותה תקופה ולעתים גם באותו אזור.
החוקרים מתכוונים להמשיך ולחפור באזורים באתיופיה שבהם נמצאו השיניים, בתקווה למצוא מאובנים נוספים, שאולי ישפכו אור חדש על היחסים בין המינים השונים שחיו במזרח אפריקה לפני זמן כה רב.
“יש עוד הרבה דברים מעניינים למצוא שם”, טענה תומפסון בראיון ל-Science. “לא רק בנוגע לסיפור של הומו, אלא גם לסיפור של איך אוסטרלופיתקוס נעלם”.
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע