חזירי הבר בחיפה הפכו כמעט לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. מחקר חדש של רשות הטבע והגנים חושף כי רבים מהם נושאים זיהומים, חיידקים ומחלות. אולם עיון מעמיק בממצאי המחקר מעלה כי ייתכן שאנחנו דווקא אלה שמסכנים את חזירי הבר - ולא להפך.
המחקר פורסם בכתב העת "האדם והטבע – כתב עת לשמירת טבע בישראל" של רשות הטבע והגנים. עורכי המחקר, וטרינר הרשות ד"ר תומר ניסימיאן ומנהל תוכנית הניטור למחלות בחיות בר, ד"ר רועי לפיד, אמרו כי הממצאים מדגימים "מעגל הדבקה הפוך".
במחקר אפידמיולוגי מקיף, שנערך בין השנים 2022 ל-2024, דגמו החוקרים 214 חזירי בר. מהדגימות עולה כי 24.7% מהחזירים שנבדקו נשאו את חיידק הלפטוספירה (מחולל מחלת העכברת) בכליותיהם, 20.5% נשאו את חיידק Brucella melitensis, מחולל מחלת דבר הצאן, ו-14.3% נשאו נוגדנים לנגיף מחלת הפה והטלפיים. אולם הממצא המטריד ביותר היה שלמעלה מ-50% מהחזירים נשאו חיידקי ESBL – חיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.
חזיר בר בין פחים
(צילום: עדו גל, רשות הטבע והגנים)
ומהו אותו "מעגל הדבקה הפוך"? החוקרים מסבירים כי חזירי הבר אינם מביאים איתם חיידקים עמידים מהיערות בכרמל, אלא נחשפים אליהם דווקא בסביבה העירונית. הניטור המרחבי הראה בבירור כי ריכוז החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה היה גבוה במיוחד בקרב חזירים שמסתובבים בסמוך למרכזים רפואיים בעיר. חזירים אלה ניזונים מהאשפה שאנחנו מייצרים, מהביוב האנושי הזורם לוואדיות ומפסולת שמקורה בבתי החולים. במילים אחרות, אנחנו מזהמים את הסביבה שבה חיים חזירי הבר - ובמקביל חוששים מפניהם.
ד"ר לפיד הסביר כי "תזונת חזירי הבר מפסולת עירונית ומביוב חושפת אותם לחיידקים אנושיים עמידים. החזירים הופכים ל'מאגר טבעי נייד' המחזיר את החיידקים הללו אל המרחב האנושי ואל מיני חיות בר נוספים, כמו דורבנים ותנים שנצפו באתרי הלכידה".
דו"ח מבקר המדינה: איך מתמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי הבר והתנים
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
החוקרים קוראים לפתרון המבוסס על שיפור הסניטציה: סגירת פחי אשפה, צמצום מקורות המזון הזמינים לחזירים וניהול סביבתי נכון יותר. לדבריהם, זו הדרך ההומנית והיעילה להתמודד עם התופעה. עם זאת, חובבי טבע וארגונים להגנת בעלי חיים חוששים כי הגדרת חזיר הבר כ"סכנה בריאותית זואונוטית" תהפוך במהרה להצדקה להמשך מדיניות הדילול, הכוללת ירי נרחב בחזירי הבר.
"המקרה של חיפה משמש תמרור אזהרה ארצי", מסכם ד"ר ניסימיאן. "הנתונים מראים כי הקרבה הפיזית בין חיות הבר לאדם בסביבה העירונית אינה רק מטרד של רעש או נזק לרכוש, אלא סוגיה רפואית מורכבת המחייבת שיתוף פעולה ותקצוב של משרדי הבריאות, החקלאות והגנת הסביבה במסגרת תפיסת 'בריאות אחת'. רק ניהול מערכתי של המרחב העירוני יבטיח את בריאות הציבור אל מול האיומים המגיחים מהטבע העירוני".
