חתשפסות, שליטת מצרים העתיקה, נחשבת כיום לדמות איקונית ולאחת המנהיגות הבולטות בתולדות הממלכה (שלטה בין 1473 לפנה"ס ל-1458 לפנה"ס בקירוב). עם זאת, לאחר מותה היא סבלה מרדיפה פוליטית וניסיון למחוק את זכרה.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, התגלו בחפירות באתר דיר אל-בחרי — מתחם מקדשי קבורה וקברים בנקרופוליס של תבאי, בגדה המערבית של הנילוס מול לוקסור — פסלים רבים של המלכה חתשפסות מהשושלת ה-18. הפסלים נמצאו מנופצים לקְרָעים ונקברו בבורות.
נזק זה נתפס כמעשה גמול אלים שבוצע על ידי אחיינה ויורשה, תחותמס השלישי (Thutmose III). עם זאת, רבים מהפסלים שרדו והם במצב טוב יחסית. עובדה זו מעוררת ספק ברעיון שההרס נבע מעוינותו של אחד ממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה, שבימיו השתרעו גבולות הממלכה מסודן של ימינו ועד לנהר הפרת, כלפי חתשפסות - שמשמעות שמה הוא "הבכירה שבנשות האצולה".
כדי לקבוע את המניע האמיתי מאחורי הנזק שהוסב לחלק מהפסלים, בחן ג'ון יי וונג, דוקטורנט לאגיפטולוגיה מהמחלקה לציוויליזציות המזרח הקרוב והתיכון באוניברסיטת טורונטו, רישומי שטח, שרטוטים, תצלומים והתכתבויות שלא פורסמו מהחפירות שנערכו בין 1922 ל-1928.
הראיות הארכאולוגיות גרמו לו להבין שרבים מהפסלים ספגו נזק שלא נגרם על ידי תחותמס השלישי. מהמחקר שפורסם בכתב העת Antiquity עולה שהפסלים שניזוקו במהלך שלטונו של תחותמס השלישי נשברו בנקודות מסוימות (הצוואר, המותניים והברכיים).
תופעה זו ידועה באגיפטולוגיה ולעתים קרובות מכונה "השבתה" של פסלים. נוהג זה נועד לנטרל את הכוח הטבוע בהם לפי המסורת, כוח שניתן לפסלים של מלכים שונים לאורך ההיסטוריה הפרעונית. "במילים אחרות, יחס זה אינו בהכרח מצביע על עוינות כלפי חתשפסות", הסביר וונג.
על כן, נראה שחתשפסות זכתה ליחס דומה במותה לקודמיה. "במשך זמן רב, ההנחה הייתה שפסליה של חתשפסות נשברו כצעד של נקמה מצד תחותמס השלישי", אמר וונג. "עם זאת, ניתוח מחודש של הארכיונים הצביע על כך שזה לא המקרה. למעשה, אין קשר למינה או אפילו למחיקת קיומה, אלא לרצון 'לנטרל' את הכוח העל-טבעי לכאורה שיוחס לפסליה".
5 צפייה בגלריה
אחד מפסליה של חתשפסות מדיר אל-בחרי, שהתגלה בחפירות בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. הוא היה שבור לכמה חלקים כאשר התגלה ומאז הורכב מחדש לפני שהוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק
(צילום: The Metropolitan Museum of Art)
5 צפייה בגלריה
מיקום האתר דיר אל-בחרי, בו אותרו שברי הפסלים של חתשפסות
(איור: מתוך כתב העת Antiquity)
חתשפסות נותרה דמות מרתקת בהיסטוריה המצרית העתיקה, המעידה על כוחן ועוצמתן של נשים במעמד העליון באותה תקופה. לדברי וונג, אין זה אומר באופן חד משמעי שחתשפסות לא הייתה מטרה לרדיפה פוליטית לאחר מותה. "אין ספק שחתשפסות אכן סבלה ממסע רדיפה - מאנדרטאות רבות ברחבי מצרים תמונותיה ושמותיה נמחקו באופן שיטתי", אמר וונג. "את מסע הרדיפה הזה יזם תחותמס השלישי, אך הסיבה האמיתית לכך טרם התגלתה. העובדה שפסליה בדיר אל-בחרי נשברו על פי המסורת, בעוד שפסלים, תמונות וכתובות שלה באתרים אחרים הושחתו באלימות, מרמזת כי הרדיפה שחוותה לא נבעה רק מסיבות אישיות, אלא פוליטיות - כמו האם שלטונה של חתשפסות פגע במורשתו כפרעה".
