ממצא מרתק שהתגלה באוסטריה לאחרונה שופך אור חדש על חיי הציידים, זמן קצר לפני שיא עידן הקרח האחרון. צוות של ארכאולוגים מהמכון האוסטרי לארכאולוגיה באקדמיה האוסטרית למדעים, גילה כמויות גדולות של עצמות וחטי ממותה צמרית (Mammuthus primigenius) וכלי אבן. הממצאים הם מלפני כ-25 אלף שנים, כאשר בני האדם הקדומים וממותות נפגשו באזור שבו שוכנת כיום אוסטריה תחתית.
החוקרים גילו את שרידי הממותות הצמריות וכלי האבן באתר לנגמאנרסדורף (Langmannersdorf), כ-65 ק"מ מערבית לווינה. העצמות הונחו בכמה שכבות זו על גבי זו, וביניהן נמצאו כלי אבן, בשני מוקדים שונים שהיו מרוחקים זה מזה מטרים ספורים.
החוקרים האוסטרים שחזרו את דפוס הפעילויות עבור שני המוקדים: באחד, ניתן לזהות את שרידיהן של שתי ממותות לפחות, אשר ניצודו ונטבחו. במוקד השני נתגלו שרידיהן של לפחות שלוש ממותות, כולל חטים שלמים וחלקיים. להערכת החוקרים, מדובר בעדות לכך שאותה חברה אנושית קדומה ייצרה ראשי חצים או חניתות משנהב שמקורו בחטי הממותה הצמרית.
"העובדה שאנחנו לא רק מוצאים כאן עצמות בודדות, אלא עדות לשימוש אינטנסיבי בהן, עלתה על הציפיות שלנו", הסביר מארק הנדל מהמכון האוסטרי לארכאולוגיה של האקדמיה האוסטרית למדעים. לדבריו, התגליות החדשות מספקות תובנות חשובות לגבי הרגלי הציד ואורח החיים של בני האדם באותה תקופה.
הממותות הצמריות היו יונקים גדולים דמויי פיל, שגובהם היה כ-3.5 מטרים. לממותות הללו היו חטים ענקיים ומעוקלים, והן שוטטו ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואסיה במהלך עידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני כ-11,700 שנים. בעלי החיים העצומים הללו היו משאב מכריע עבור ציידים-לקטים מהתקופה הפלאוליתית. בשרם שימש למזון, עצמותיהם לייצור כלים מסוגים שונים ופרוותם להגנה מפני הקור. רובם נכחדו לפני כ-10,000 שנים, כנראה בגלל שינויי האקלים וצייד אנושי, אם כי אוכלוסיות קטנות שרדו באזורים מבודדים עד לפני כ-4,000 שנים.
הממצאים האחרונים מצביעים על כך שאנשי התקופה הזו הכירו היטב את הרגלי הנדידה והרעייה של יונקי הענק, והשתמשו בידע זה לטובת ייעול מסעות הצייד שלהם. כאמור, עדות להצלחתם של הציידים הללו ניתן לראות בכמות עצמות הממותות שהתגלו ובכלי האבן שנמצאו בקרבתן.
האתר שבו התגלו העצמות, חטי השנהב וכלי האבן, הוא לא רק מהאתרים הפלאוליתיים המוכרים ביותר באוסטריה, אלא גם זה שמתוארך לתקופה המאוחרת ביותר עם כמויות גדולות של עצמות ממותות במרכז אירופה. יותר מ-100 שנים חלפו מאז החלו חפירות ארכאולוגיות בלנגמאנרסדורף, אולם בפברואר האחרון החל סבב החפירות בהובלת המכון האוסטרי לארכאולוגיה, תוך שימוש בשיטות בינתחומיות מודרניות.
בנוסף לניתוח של כלי האבן והשימוש שנעשה בהם, נערכו בדיקות מעמיקות של דנ"א עתיק ואיזוטופים יציבים מהחטים ועצמות הממותות, אך גם תיארוך רדיומטרי ושימוש במודלים פלאו-דמוגרפיים. כל אלו יחד מסייעים בקבלת התמונה המלאה ובהבנה טובה יותר של האינטראקציה בין ממותות צמריות לבני האדם הקדומים באזור זה.
החפירות בלנגמאנרסדורף הן חלק מפרויקט המחקר האירופי MAMBA (חקירת הצטברות עצמות ממותה במרכז אירופה). מדובר בפרויקט שנועד לחקור הצטברויות של עצמות ממותה באתרים בפולין, צ'כיה ואוסטריה. מטרת הפרויקט היא להרחיב את הידע על צייד וניצול ממותות על ידי בני האדם, ולעקוב אחר התפתחות אוכלוסיות הממותות, זאת בנוסף לניתוח שינויים אקלימיים ואקולוגיים שהתרחשו לפני 35-25 אלף שנים. לאחר שיעברו בדיקות וניתוחים נוספים, עתידים הממצאים רבי הערך לעבור למוזיאון הטבע בווינה.
