חוקרים מהטכניון הצליחו לחשוף את מקורם של כמה מהכוכבים המהירים ביותר שנצפו אי פעם: ננסים לבנים היפר-מהירים - שרידי כוכבים הנעים במהירות מדהימה של מעל 2,000 ק"מ בשנייה (7.2 מיליון קמ"ש - 0.67% ממהירות האור). המחקר פורסם בכתב העת Nature Astronomy.
3 צפייה בגלריה
אילוסרטרציה הממחישה את שארית הכוכב הנזרק במהירות אדירה לחלל מתוך זירת פיצוץ הסופרנובה שנגרם אינטרקציה בין זוג הננסים הלבנים.
(איור: דוברות הטכניון)
את המחקר הובילו ד"ר הילה גלנץ ופרופ' חגי פרץ מהפקולטה לפיזיקה בטכניון יחד עם צוות חוקרים בינלאומי. התוצאות חשפו תסריט דרמטי: הננס הקל יותר מתפרק בחלקו, בעוד שבן-הזוג עובר פיצוץ כפול ועצום. כתוצאה מכך, שרידי הננס הקל נזרקים החוצה במהירות מסחררת של יותר מ-2,000 ק"מ בשנייה - מהירות שמספיקה כדי לברוח מכבידת גלקסיית שביל החלב.
"זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים מסלול ברור שבו מיזוג של ננסים לבנים יכול לייצר שריד הנזרק החוצה במהירות עצומה, עם תכונות שתואמות לננסים הלבנים החמים והעמומים שאנו מזהים בהילה הגלקטית", מסבירה ד"ר גלנץ. "ממצא זה פותר את התעלומה על מקורם של הכוכבים הבורחים האלה - וגם חושף ערוץ חדש לסוג מסוים וחריג של סופרנובות תרמו-גרעיניות מסוג Ia".
בניגוד לתרחישים שהוצעו בעבר, המודל החדש מסביר לא רק את המהירויות הקיצוניות, אלא גם את הטמפרטורה והבהירות הבלתי רגילות של ננסים לבנים מוכרים כמו J0546 ו-J0927. בנוסף, הוא מספק רמזים חדשים על פיצוצים תרמו-גרעיניים חלשים ויוצאי דופן - פיצוצים חשובים שמאפשרים למדוד את התפשטות היקום ולהבין כיצד נוצרים היסודות בגלקסיות.
"הגילוי הזה לא רק עוזר לנו להבין כוכבים היפר-מהירים – הוא פותח חלון לסוגים חדשים של פיצוצים כוכביים," אומר פרופ' פרץ.
המחקר נערך על ידי חוקרי הטכניון עם אקאש בהאט (אוניברסיטת פוטסדם) וד"ר רודיגר פאקמור (מכון מקס פלאנק לאסטרופיזיקה) ושילב סימולציות עתירות ביצועים עם מודלים תיאורטיים חדשים. החוקרים השתמשו בסימולציות תלת ממדיות מתקדמות של מיזוג נדיר בין שני ננסים לבנים מיוחדים המכילים גם הליום וגם פחמן וחמצן.
לדברי החוקרים, לממצאים יש חשיבות רבה עבור סקרי שמיים עתידיים ונתונים מסקר השמים גאיה שצפויים להתפרסם בשנים הקרובות, שעשויים לגלות עוד "כדורי תותח כוכביים" חמקמקים הטסים ברחבי הגלקסיה.
