ממערכת ססגונית של אלפי שוניות ומאות איים, לשטח ללא חיים: שונית המחסום הגדולה, ששוכנת בים האלמוגים שבאוקיינוס השקט, לחופיה הצפון-מזרחיים של אוסטרליה, חווה הידרדרות שרק הולכת ומחמירה נוכח שינויי האקלים.
במחקר שפורסם בכתב העת Limnology and Oceanography Letters, שאותו הובילה פרופ' מריה ביירן מבית הספר למדעי החיים והסביבה של אוניברסיטת סידני, הודגשה ההשפעה המדאיגה של גלי חום ימיים חסרי תקדים על מערכות אקולוגיות של האלמוגים. מדובר באתר שמורכב מכ-2,900 שוניות נפרדות ומ-900 איים המשתרעים לאורך 2,300 ק"מ על פני שטח של כ-344 אלף קמ"ר. המצב מעורר דאגה למגוון הביולוגי הימי ולקהילות התלויות במערכות אקולוגיות חיוניות אלו.
5 צפייה בגלריה
הלבנת אלמוגי שיטית וחרירן בשונית המחסום הגדולה, כפי שתועדה באפריל 2024
(צילום: Maria Byrne/The University of Sydney)
5 צפייה בגלריה
תחנת המחקר של אוניברסיטת סידני בדרום שונית המחסום הגדולה
(צילום: University of Sydney)
פרופ' ביירן ועמיתיה סיפקו במסגרת המחקר תובנות קריטיות לגבי היקף הלבנת ותמותת האלמוגים במהלך גל החום הימי העולמי שחל בין השנים 2024-2023. צוות המחקר עקב בקפדנות אחר מצבן הבריאותי של 462 מושבות אלמוגים בתחנת מחקר, ששוכנת בדרום שונית המחסום הגדולה, למשך פרק זמן ממושך בן 161 ימים.
הממצאים הצביעו על קטסטרופה בקנה מידה שטרם נראה כמותו, שכן 66% מהמושבות הפכו ללבנות עד פברואר 2024, כשבחלוף חודשיים בלבד זינק הנתון ל-80%. עד יולי, 44% מהמושבות שהלבינו מתו, כאשר כמה סוגים של אלמוגים, כמו למשל אלמוגי שיטית (Acropora) - אלמוגים מסדרת אלמוגי האבן, שמשקיעים גיר בתהליך גדילתם ובניית השלד שלהם, ובכך הם תורמים לבניית השונית ומשפיעים על צורתה - חוו שיעור תמותה בלתי נתפס של 95%.
5 צפייה בגלריה
אלמוגים בשונית המחסום הגדולה, שלא נפגעו כתוצאה מאירוע ההלבנה ההרסני
(צילום: Alexandre Rosa, Shutterstock)
"הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף בפעולה להגנה על שוניות האלמוגים, שהן לא רק נקודות חמות של מגוון ביולוגי, אלא גם חיוניות לביטחון תזונתי והגנה על החופים. שונית המחסום הגדולה, למרות מעמדה כשטח מוגן, איננה חסינה מפני גלי חום קיצוניים שגרמו לאירוע ההלבנה הקטסטרופלי הזה", אמרה פרופ' ביירן.
למעשה, קיים קשר ישיר בין גלי חום קיצוניים, תחלואת אלמוגים ותמותתם. אלמוגי זרוען (Goniopora) - שמאופיינים בזרועותיהם ובהתיישבות על מצע סלעי - פיתחו את מחלת הפס השחור, שהייתה בין הגורמים לשיעורי התמותה הגבוהים שנצפו.
המחקר מדגיש שההתפרצות המהירה של הלבנה ומחלות באלמוגים שנחשבו בעבר עמידים, מציבה אתגרים משמעותיים לניבוי ההרכב העתידי של מערכות אקולוגיות של שוניות האלמוגים בעולם מתחמם. "מדובר בקריאת השכמה לקובעי מדיניות ואנשי שימור. החוסן של שוניות האלמוגים נבדק באופן חסר תקדים, כשהמטרה לקדם אסטרטגיות פעולה שיסייעו להן לשרוד את ההשפעות של שינויי האקלים. הממצאים מדגישים את הצורך בהתערבויות ניהוליות מיידיות ויעילות כדי להגן על המערכות האקולוגיות הללו", אמרה פרופ' אנה וילה קונצ'יו, מבית הספר למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת סידני.
חשוב להדגיש כי ההשלכות של מחקר זה חורגות מעבר לאקולוגיה ימית ולשימור השוניות החיוניות. שוניות האלמוגים מספקות שירותים חיוניים לקהילות אנושיות, כולל דיג, תיירות והגנה על חופים. בעוד ששונית המחסום הגדולה מתמודדת עם איומים הולכים וגדלים כתוצאה משינויי אקלים (על אחת כמה וכמה נוכח העלייה, או השמירה על ערכים גבוהים, של פליטת גזי חממה), מחברי המחקר קוראים לשיתוף פעולה בין קהילות מקומיות, חוקרים וקובעי מדיניות.
5 צפייה בגלריה
פרופ' מריה ביירן, מובילת המחקר על הלבנת ותמותת האלמוגים בשונית המחסום הגדולה
(צילום: University of Sydney)
"שיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים, במיוחד באזור כה מרוחק ובתולי, מדגישים את חומרת המצב שנגרמה כתוצאה מגלי החום הקיצוניים שפקדו את השונית שהפכה מססגונית לעקרת חיים", אמרה ד"ר שונה פו, חוקרת ימית מבית הספר למדעי החיים והסביבה של אוניברסיטת סידני, שמתמקדת במחקריה בגורמים המגבירים את העמידות של מערכות אקולוגיות ימיות לשינויי אקלים.
