שינויי האקלים, שינוי ארוך טווח ומשמעותי בדפוסי מזג האוויר, יכולים לנבוע מסיבות טבעיות כגון שינויים בפעילות השמש או התפרצויות געשיות. מאז תחילת המאה ה-19, פעילות אנושית מסתמנת כגורם העיקרי לשינויים, שישנם אזורים בעולם שסובלים קשות מהשלכותיהם.
כעת, סמוך לקאראל (Caral) – מהעתיקות שבערי יבשת אמריקה – התגלה פסל קטן של שתי קרפדות, המתוארך ל-3,800 שנה. בדומה לפסל התגלו מוקדם יותר השנה דמויות אנתרופומורפיות על קירות מלבני בוץ באתר הארכאולוגי ויצ'אמה (Vichama), כ-160 ק"מ צפונית לבירה לימה.
האתר שגשג בין השנים 1800 ל-1500 לפני הספירה והיה מרכז עירוני שאוכלוסייתו התפתחה לאחר קריסת העיר העתיקה שנבנתה ואוכלסה בידי תרבות הנורטה צ'יקו, במהלך האלף השלישי לפני הספירה.
פסל הקרפדות שגודלו כ-12 ס"מ מסמל פוריות, ואת טקסי הפולחן שבמרכזם מוטיב המים והגשם, שנערכו לאחר בצורות ממושכות, על פי הייצוג האנדי של העולם, כך לדבריה של הארכאולוגית טטיאנה אבאד, שהובילה את צוות הארכאולוגים באתר ויצ'אמה. הממצא נחשף על ידי משרד התרבות של פרו ומשך תשומת לב רבה בשל משמעותו הסמלית וחשיבותו ההיסטורית.
על שרידי הקירות באתר אותרו דמויות שאבאד ראתה בהם שרידי שלדים של פרטים במצב של תת-תזונה. אבאד אמרה כי נראה כי הדבר נגרם להם בגלל שינויי האקלים, תופעה עולמית שגרמה לדעיכתה של קאראל, אך גם של ציוויליזציות אחרות בחלקים אחרים של העולם.
קאראל, עיר המורכבת מ-32 מבנים מונומנטליים בני כ-5,000 שנה, היא בת זמנן של ציוויליזציות אחרות כמו אלו של מצרים העתיקה וארץ שומר, שהשתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית. עם זאת, קאראל התפתחה באופן ייחודי בבידוד מוחלט.
פרו היא ערש של תרבויות עתיקות ויש בה שרידים ארכאולוגיים חשובים כמו חורבות האינקה של מאצ'ו פיצ'ו וקווי הענק והדמויות המסתוריות של תרבות הנסקה, המשתרעים באזור מדברי בדרום המדינה. האתרים הללו זכו להיות מוכרזים ולהימנות על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית תרבותית, מה שמסמל את חשיבותם.
