מערכת השמש הקרובה אלינו ביותר היא מערכת אלפא קנטאורי, השוכנת רק מעט יותר מארבע שנות אור מהשמש שלנו. למעשה, זו מערכת המורכבת משלושה כוכבים: אלפא קנטאורי A (ריגיל) ואלפא קנטאורי B (טוֹלִימָן), שהם שתי שמשות הדומות לזו שלנו, ומקיפות זו את זו ומרכז כובד משותף. את המערכת משלים הננס האדום פרוקסימה קטנאורי, שקצת יותר קרוב אלינו משני האחרים.
2 צפייה בגלריה
הדמיה בעיני אמן של כוכב הלכת שהתגלה, על רקע אלפא קנטאורי A (משמאל) ו-B (מימין)
(מקור: (NASA, ESA, CSA, STScI, Robert L. Hurt (Caltech/IPAC)
בשנת 2016 התגלה כוכב לכת תאום-ארץ סביב פרוקסימה קנטאורי, ובהמשך התגלה שלכוכב יש עוד שני כוכבי לכת. כעת גילו חוקרים בעזרת מדידות בטלסקופ החלל ג’יימס ווב ראיות חזקות לקיומו של כוכב לכת שחג סביב אלפא קנטאורי A. אם הממצאים האלה יאומתו - זה יהיה כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו שחג סביב כוכב הדומה לשמש שלנו, ונמצא בטווח הישיב שלו - כלומר טווח המרחק שלפי הטמפרטורה מאפשר קיום מים נוזלים על פניו.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
חלבונים כארכיון ביולוגי של העבר
האבולוציה חיה וקיימת
תפיסת הגוף של התמנונים
“מכיוון שהמערכת הזו כה קרובה אלינו, כל כוכב לכת שנמצא שם יהיה הזדמנות מעולה לאסוף מידע על מערכות פלנטריות אחרות. אבל אלה תצפיות מאתגרות מאוד, גם עם טלסקופ החלל העוצמתי ביותר בעולם, משום שאלה כוכבים בהירים מאוד, קרובים, ונעים במהירות”, אמר אחד החוקרים, צ’רלס בייכמן (Beichman) ממעבדת JPL של סוכנות החלל האמריקנית, נאס”א ומהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. “טלסקופ ג’יימס ווב תוכנן כדי למצוא את הגלקסיות המרוחקות ביותר ביקום, אבל צוות המכון המפעיל את הטלסקופ פיתח דרכים לצפות במטרה הזו, והמאמץ הזה השתלם באופן יוצא מן הכלל".
2 צפייה בגלריה
הכוכבים אלפא קלנטאורי A ו-B נראים מרחוק ככוכב אחד (משמאל), ובצילום של טלסקופ האבל (במרכז) רואים שהם נפרדים. בצילום מימין מסומן העצם שנחשב לכוכב לכת, שצולם בתת-אדום בטלסקופ ג'יימס וב, עם הסתרת האור של הכוכב עצמו
(מקור: NASA, ESA, CSA, Aniket Sanghi (Caltech), Chas Beichman (NExScI, NASA/JPL-Caltech), Dimitri Mawet (Caltech))
מחשבים מסלול מחדש
כוכב הלכת זוהה לראשונה בתצפית שהחוקרים עשו באוגוסט 2024. הם הסתירו בעזרת דיסקית כהה את אורו של הכוכב עצמו, אלפא קנטאורי A, כדי לסרוק באור תת-אדום את סביבתו. במאמץ רב, לאחר שהפחיתו גם את האור של הכוכב הסמוך, הם זיהו עצם שבהירותו נמוכה פי 10,000 מזו של הכוכב, ונמצא בערך במרחק 300 מיליון קילומטרים ממנו – כפליים מהמרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש שלנו. תצפיות חוזרות בתחילת 2025 לא הצליחו לשחזר את מציאת כוכב הלכת. החוקרים החליטו לחשב את מסלולו מחדש, על פי כל הנתונים מהתצפית שהצליחה, מאלו שלא, ומממצא של טלסקופ אירופי מ-2019 שהעלה חשד לקיום כוכב לכת כזה, אך לא הצליח לאמתו.
על סמך כל הנתונים, החוקרים הגיעו למסקנה שכוכב הלכת הוא ענק גזי הדומה בגודלו לשבתאי, שמקיף את אלפא קנטאורי A במסלול אליפטי במרחק שנע בין פעם לפעמיים המרחק של כדור הארץ מהשמש. “אם הגילוי יאומת זו תהיה אבן דרך חדשה בצילום כוכבי לכת במערכות שמש אחרות”, אמר אחד ממובילי המחקר, אניקט סנגי (Sanghi) מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. “מכל כוכבי הלכת האלה שהצלחנו לצלם עד כה, זה הקרוב ביותר לכוכב שלו. הוא גם הכי דומה מבחינת הטמפרטורה והגיל לענקי הגז במערכת השמש שלנו, והכי קרוב לבית שלנו. עצם קיומו במערכת של שמשות כה קרובות זו לזו מאתגר את ההבנה שלנו על איך כוכבי לכת נוצרים, שורדים ומתפתחים בסביבות כאוטיות”.
כוכב לכת שמקיף שמש כה דומה לשלנו וכה קרוב אלינו מצית את הדמיון באשר לאפשרות לחפש חיים בסביבתו, מה גם שאם הוא אכן דומה לשבתאי ולצדק, יתכן שיש לו ירחים מסקרנים. אבל בינתיים היכולת שלנו לחקור אותו – ואפילו את ירחי שבתאי וצדק – מוגבלת יחסית. טלסקופ החלל הגדול הבא של נאס”א, ננסי גרייס רומן, שמיועד לשיגור בעוד כשנתיים, יהיה מותאם הרבה יותר לחקר מטרות כאלה, ואולי יסייע לנו לפענח את סודותיה של מערכת השמש השכנה.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
