השימוש בכוכבים לניווט היה נפוץ בעבר, בעיקר בקרב ימאים ונוודים. כיום, עם התקדמות הטכנולוגיה, הניווט נעשה לרוב באמצעות מכשירים מודרניים כמו GPS, אך יש מי שעושה שימוש בכוכבים למטרת מסעותיו הליליים הארוכים. עש בוגונג (Agrotis infusa) שמקורו באוסטרליה, ידוע במסעות הנדידה שלו למרחקים ארוכים, בהם הוא משלב ניווט שמיימי עם השדה המגנטי של כדור הארץ כדי לאתר יעד ספציפי שמעולם לא ביקר בו קודם לכן: מערות קרירות של רכס "הרי השלג" - אזור הררי באוסטרליה, הממוקם במדינת ניו סאות' ויילס.
3 צפייה בגלריה
עש הבוגונג האייקוני של אוסטרליה, הנודד עד אלף קילומטרים מדי שנה למספר מערות נבחרות באלפים האוסטרליים
(צילום: Ajay Narendra, Macquarie University)
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature, בהובלת צוות בינלאומי של מדענים מאוניברסיטת לונד, האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית (ANU), אוניברסיטת אוסטרליה הדרומית (UniSA) ומוסדות בינלאומיים אחרים, שופך אור חדש על אחת מתעלומות הנדידה הגדולות של הטבע, הכוללות כארבעה מיליון עשים מדי שנה.
"עד כה, ידענו שחלק מהציפורים וגם בני אדם יכולים להשתמש בכוכבים כדי לנווט למרחקים ארוכים, אבל זו הפעם הראשונה שזה הוכח אצל חרק", אמר הזואולוג פרופ' אריק ווראנט, מאוניברסיטת לונד. "עש הבוגונג מדויק בצורה יוצאת דופן. הוא משתמש בכוכבים כמצפן על פני מרחקים עצומים, ומתאים את כיוון המעוף שלו בהתאם לעונה ולשעת הלילה".
בכל אביב, מיליארדי עשי בוגונג מגיחים מאזורי רבייה ברחבי דרום-מזרח אוסטרליה ועפים למרחק של עד 1,000 ק"מ למספר קטן של מערות ומחשופי סלע באלפים האוסטרליים. העשים נכנסים לתרדמת במקומות קרירים וחשוכים לאורך כל הקיץ, ובסתיו עושים את המסע חזרה כדי להתרבות ולמות. באמצעות סימולטורים מתוחכמים של טיסה וניטור פעולות המוח בסביבות מבוקרות וניטרליות מגנטית, בדקו החוקרים כיצד מכוונים פרפרי העש האוסטרליים את עצמם בתנאי שמיים שונים.
כאשר הוצגו בפניהם שמיים זרועי כוכבים וללא שדה מגנטי, הם עפו באופן עקבי בכיוון הנדידה הנכון לעונה - דרומה באביב, צפונה בסתיו. כאשר סובבו את שמי הכוכבים ב-180 מעלות, העשים שינו כיוון בהתאם. כאשר החוקרים הקרינו מפות מוזרות ושגויות של שמי הלילה, העשים הפכו בלתי יציבים ואיבדו את הכיוון. "זה מוכיח שהם לא רק עפים לעבר האור הבהיר ביותר או עוקבים אחר רמז ויזואלי פשוט", אמר פרופ' ווראנט. "הם קוראים דפוסים ספציפיים בשמי הלילה כדי לקבוע כיוון גיאוגרפי, בדיוק כמו שעושות ציפורים נודדות".
מעניין לציין, שכאשר כוכבים הוסתרו על ידי עננים, העשים שמרו על כיוונם באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ בלבד. מערכת מצפן כפולה זו מבטיחה ניווט אמין גם בתנאים משתנים. הצוות גם התעמק בבסיס הנוירולוגי של התנהגות זו, וזיהה נוירונים מיוחדים במוחו של העש המגיבים לכיוון שמי הכוכבים. תאים אלה, הנמצאים באזורי מוח האחראים על ניווט והיגוי, פועלים בעוצמה הגבוהה ביותר כאשר העש פונה דרומה. "סוג זה של כוונון מראה שמוח עש הבוגונג מקודד מידע שמיימי בצורה מתוחכמת באופן מפתיע. זוהי דוגמה יוצאת דופן ליכולת הניווט המורכבת הנדרשת במוח של חרק זעיר", הסביר פרופ' ווראנט.
מחברי המחקר סברו שהתגלית יכולה להשפיע על טכנולוגיות בתחום הרובוטיקה, ניווט באמצעות רחפנים ואפילו אסטרטגיות שימור עבור מינים המאוימים עקב אובדן בתי גידול או שינויי אקלים. אוכלוסיות עש הבוגונג הצטמצמו בחדות בשנים האחרונות, כאשר מחברי המחקר מדגישים את החשיבות של הגנה על נתיבי הנדידה והשמיים הכהים שעליהם מסתמכים עשים אלה.
"זה לא רק עניין של עש - זה עניין של איך בעלי חיים קוראים את העולם סביבם. שמי הלילה הנחו חוקרים אנושיים במשך אלפי שנים. עכשיו אנחנו יודעים שהם מנחים גם עשים", אמר פרופ' ווראנט. "זהו הישג מרשים עבור עשי בוגונג שמסתמכים על שמי הלילה במסעותיהם הארוכים, למרות שמוחם קטן מגודל גרגר אורז", אמר ד"ר דיוויד דרייר מאוניברסיטת לונד. "זה מדהים שבעל חיים עם מוח כל כך זעיר יכול לעשות את זה".
