הכלבה זינה חולצה מפאתי עזה כשבוע לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". לוחמים שנכנסו לרצועת עזה מצאו אותה ויצרו קשר עם עמותת "תנו לחיות לחיות". משם עברה זינה תהליך שיקום, שיקמה אסיר בעצמה ועכשיו היא מצאה בית חם.
הכלבה זינה ואסיר בכלא חרמון
(צילום: תנו לחיות לחיות)
"נפגשנו בזיקים", שיחזרה יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות". "העברנו אותה מהרכב הצבאי אלינו, ונסענו משם במהירות למרפאה שלנו באשקלון". זינה סבלה משבר ישן שכבר התאחה, כך שלא היה במה לטפל, אבל אז גילו שהיא סובלת גם מסרטן. "היא עברה טיפולים כימותרפיים, ואחרי שתמכנו בה עד שהבריאה, התחלנו לחפש לה בית".
בעמותה החליטו לקרוא לזה זינה, על שם הגיבורה בסדרת הטלוויזיה "זינה הנסיכה הלוחמת", כיוון שהכלבה הגיעה אליהם עם הכוחות הלוחמים בשטח וגם כי התמודדה בגבורה עם חיים לא פשוטים.
החיפוש אחר בית לכלבה כמו זינה לקח זמן, אז בינתיים החליטו להעביר אותה לפרויקט "שיקום הדדי" בכלא חרמון. מדובר בתוכנית שבה כולם מרוויחים. במסגרת התוכנית האסירים מאמצים את הכלבים שמחפשים בית. החיים עם כלב הופכים את חיי האסירים למלאי חמלה, אמפתיה ואחריות.
גם הכלבים מרוויחים, ומתרגלים לשגרת יום רגועה המחקה את שגרת היום בסביבה ביתית, עם בעלים שדואג להם וביטחון גבוה. משפחות שמאמצות כלבים מהפרויקט מספרות על התאקלמות קלה של הכלב בבית. "היא קיבלה שם בית מוגן, ולמדה איך להתנהל עם אנשים ועם כלבים אחרים, עד שהגיעו נועה ודרור, שהתאהבו בה", סיפרה ארקין.
לפני כחודש וחצי הגיעה נועה ריינדרס-בן אדרת (29) לסיור לימודי בפרוייקט בכלא חרמון. נועה, סטודנטית במכללת אורנים, לומדת טיפול בעזרת בעלי חיים, בגישה ששמה את החיות במרכז. היא לא ממש התכוונה לאמץ כלב, אבל פשוט התאהבה.
"ראינו שם כמה כלבים, אבל בפעם הראשונה שראיתי את זינה הרגשתי שהיא שלי משום מה", היא סיפרה. "יש משהו בפרוייקט הזה שמאוד מרגש, לראות מה זה עושה לאסירים ולכלבים שמחפשים בית. האסיר התרגש בטירוף שמאמצים אותה, והתקשה לדבר מרוב התרגשות".
נועה ובעלה דרור, זוג מתל אביב, החליטו לתת לה בית. "האסיר שטיפל בה היה מאוד מחובר אליה, ואחרי שאימצנו אותה שלח לנו מכתב שבו פירט מה היא הייתה עבורו וכמה כוח נתנה לו ברגעים הקשים בכלא, ברגעים של תסכול ועצב. היא ליוותה אותו בתהליך שיקומי משמעותי והוא מאוד נקשר אליה".
"האסיר שליווה את זינה מהרגע הראשון עבר יחד איתה מסע לא פשוט", סיפרה כלאי הדס שלוש, קצינת חינוך ומנהלת תוכנית "שיקום הדדי" בבית הסוהר חרמון. "הוא השקיע באילוף, בטיפול יומיומי ובהענקת חום וביטחון. דרך האחריות שלקח עליה הוא עצמו למד להתמיד, לפתח סבלנות, ליצור קשר רגשי ולגלות אמפתיה. התהליך הדדי. בעוד שזינה התאוששה והפכה לכלבה מוכנה לבית מאמץ, האסיר התחזק בתחושת הערך העצמי שלו והבין את הכוח בנתינה. בנוסף, הוא התקדם לאגם השיקום הקבוצתי". כלאי שלוש הוסיפה כי בשב"ס פועלים להרחיב את אימוץ הכלבים ובמקביל לאפשר לאסירים מסלול שיקומי אמיתי.
כיום, זינה היא כלבה עירונית שנהנית גם מטיולים בטבע. "היא כלבה מדהימה", סיפרו בני הזוג שאימצו אותה. "עם רגל קדמית פגועה, היא לפעמים קופצת בטיולים על שלוש רגליים כדי לצמצם פערים. יש לה אופי מאוד חזק. היא כלבה עוצמתית ופייטרית. בתור מטפלת, שתיעזר בזינה בהמשך בטיפול, הרגשתי שהנוכחות שלה מאפשרת המון. עיקר הטיפול הוא בנוכחות החיה, ואנחנו לא משתמשים בה. חשוב למצוא חיה שהיא לא מושלמת, לא דף חלק, שיש לה רקע. לפעמים, כמה שהחיה יותר פצועה היא יכולה להביא יותר תוכן בטיפול", אמרה נועה.
בני הזוג דאגו לעדכן את האסיר בדבר ההתאקלמות של זינה בעיר. "שיתפנו אותו בכל הדברים שלמדנו עליה, על הביטחון שהיא צוברת ברחוב. היא הכירה המון כלבים אחרים ואוהבת לשחק איתם ומטיילת בטבע".
