הם נראים כמו אבן צבעונית או צמח משונה, אפשר למצוא אותם באוקיינוסים ברחבי העולם והחברה הכי טובה שלהם היא כנראה אצה מיקרוסקופית. אלמוגים הם לא רק בעלי חיים חשובים מאוד בטבע - הם גם מרתקים. כדי להכיר אותם לעומק - גם בלי לצלול באילת - שוחחנו עם ד"ר תום שלזינגר מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת. הוא סיפר לנו איך הם יוצרים שוניות מהפנטות ביופיין, למה הם רגישים כל כך לשינוי אקלים, איך הם מסמלים את נזקי ההתחממות הגלובלית וכיצד הילדות בעיר הדרומית הביאה אותו לעסוק במחקר על העולם התת-ימי המופלא הזה.
נתחיל בשאלה הבסיסית. מה זה אלמוג? אבן, צמח, בעל חיים?
"אלמוג הוא בעל חיים פשוט יחסית והוא מבעלי החיים הקדומים והבסיסיים ביותר שאנחנו מכירים – כאלה שחיים על פני כדור הארץ כבר מאות מיליוני שנים".
"האלמוגים חיים רק בסביבה ימית וניתן למצוא מינים שלהם בכל קצוות העולם - כולל בים התיכון ומול חופי אנטרקטיקה. יש אלפי מינים בצורות, בצבעים ובגדלים שונים. יש אלמוגים שחיים בים באזורים רדודים וכאלה שמעדיפים עומקים של אפילו אלפי מטרים. חלק מהם רגישים יותר וחלק מהם רגישים פחות לתנאי הסביבה המשתנים, ולמרות כל ההבדלים לרובם יש מאפיינים ותכונות דומים מאוד".
מה מיוחד כל כך בשוניות אלמוגים?
"שוניות אלמוגים הן מהמערכות האקולוגיות העשירות והמגוונות ביותר על פני כדור הארץ. אומנם הן מכסות רק חלק קטן מקרקעית האוקיינוסים, אבל הן מאכלסות ותומכות בכרבע עד שליש ממיני בעלי החיים הימיים. הן מספקות מקורות מזון ומחסה לאינספור יצורים כמו חסרי חוליות, דגים ועוד".
למה אלמוגי אבן חשובים כל כך?
"אלמוגי אבן הם ה'קבלנים' של שוניות האלמוגים – הם בונים את המבנים שעליהם מבוססת כל המערכת האקולוגית. האלמוגים מפרישים שלד גירני שנשאר בשונית לאחר מותם. על גבי שלדים אלה גדלים ומתיישבים אלמוגים חדשים, וכך השונית ממשיכה להתקיים ולגדול. אפשר להגיד שהשלד הזה נבנה בזכות שיתוף פעולה עם אצות מיקרוסקופיות שחיות ברקמות האלמוגים: האלמוג מספק להן בית, הן מבצעות פוטוסינתזה ובתמורה מספקות לאלמוג חומרים ואנרגיה חיוניים".
"באלמוגים מסוימים הקשר הזה לא קיים, אבל אצל אלמוגי האבן, שבונים את שוניות העולם, הקשר הזה הוא קריטי ובלעדיהן לא תתקיים שונית אלמוגים. בדומה לאופן שבו עצים בונים את היער, כך האלמוגים למעשה יוצרים את הסביבה שבה הם חיים. בלי אלמוגים לא תתקיים השונית הטרופית שאנו מכירים, ובלעדיה – לא יתקיים עולם תת-ימי עשיר שכזה".
איפה אפשר למצוא שוניות אלמוגים כמו השונית שבמפרץ אילת? מה עושה אותה למיוחדת?
"שוניות אלמוגים מתקיימות בעיקר באזורים טרופיים – בין קווי רוחב 30 מעלות דרום (אזור אוסטרליה) ל-30 מעלות צפון (אזור מפרץ אילת). כלומר, השוניות שבאילת יושבות על הקצה הצפוני של תחום התפוצה שלהן. הימצאותן של השוניות באזורנו בסביבה מדברית היא די ייחודית. הים האדום שבתוכו גם נמצא מפרץ אילת הוא ים 'חמים' ומלוח יחסית. בניגוד לאזורים טרופיים, אין באזור מפרץ אילת הרבה גשמים ואין כמעט זרימה של נחלים לים. לכן המים צלולים מאוד, והאידוי הרב מעלה את מליחות המים".
"הים האדום כולו, במיוחד באזור הצפוני שלו, עשיר מאוד במינים אנדמיים שייחודיים לאזור הזה. כלומר, יש בו אלמוגים, דגים וחסרי חוליות שלא תמצאו במקומות אחרים. נוסף על כך, בגלל שהשונית באילת בנויה מאלמוגים שגודלם קטן יחסית לאלמוגים בשוניות אחרות בעולם, יותר מינים חיים בכל מטר מרובע – דבר שמעלה את מגוון המינים".
"בעבר הרחוק, הים האדום היה מנותק מהאוקיינוס ההודי ולמעשה היה לתקופה אגם סגור, מלוח וחם. לאחר שהים האדום התחבר מחדש לאוקיינוס ההודי, רק האלמוגים ששרדו את התנאים הקשים יחסית של חום ומליחות הצליחו לחדור צפונה. כלומר האלמוגים עברו 'סלקציה' ולכן הם כנראה מעט עמידים יותר למי ים חמימים, לעומת אלמוגים באזורים אחרים".
איך אלמוגים מושפעים ממשבר האקלים?
"שוניות האלמוגים מגיבות באופן דרמטי לשינויים הגלובליים. הן סופגות פגיעות סביבתיות רבות ובהן גם השפעות ישירות של משבר האקלים. גם אם שונית האלמוגים יכולה במידת מה להתמודד עם קושי מקומי בודד, כיום מדובר במצבים מורכבים בעלי כמה רבדים, וההתמודדות הופכת לקשה יותר. כשמדברים על שינוי אקלים בסביבה הימית, שני האיומים המרכזיים הם התחממות מי הים והחמצת האוקיינוסים".
"האוקיינוסים מתחממים כבר עשרות שנים, בקצב שהולך ומתגבר. לא מדובר רק בעלייה בטמפרטורה הממוצעת, אלא העובדה שאירועים קיצוניים הופכים לשכיחים יותר. גלי חום באוקיינוסים מתפשטים ומתרחשים בתדירות ועוצמה גוברות, ובאזורים נרחבים יותר. התחממות זו גורמת לאלמוגי האבן, שכבר כיום חיים בקצה תחום הטמפרטורות המתאים להם, לעבור את סף הסיבולת שלהם. חום קיצוני או ממושך יכול להוביל במהירות להלבנה ולמוות המוניים של אלמוגים, ובהמשך גם להתפוררות וקריסת השונית. שוניות אלמוגים רבות בעולם כבר סבלו קשות מאירועי הלבנה מסיביים. הלבנת אלמוגים היא תהליך שבו האלמוגים מאבדים את האצות [המיקרוסקופיות] ונשארים לבנים ומוחלשים, דבר שמעמיד את השונית כולה בסכנה. אף על פי שמי הים שבמפרץ אילת מתחממים בקצב די מהיר, עוד לא נצפה אירוע הלבנה ותמותה מסיבי. עם זאת, בשנה האחרונה ראינו באילת לראשונה ובאופן מצומצם הלבנת אלמוגים – ממצא שדורש המשך מעקב אדוק".
למה החלטת לחקור אלמוגים?
"גדלתי באילת והים היה חלק בלתי נפרד מהנוף היומיומי שלי. המדבר המדהים שמסביב הוא שקט, סטטי וחד-גוני בהשוואה למה שאתה רואה מתחת לפני הים ששם יש עולם צבעוני, תוסס ומלא חיים. מגיל צעיר אהבתי להיות בים, לשנרקל ולצלול. בילדותי הייתי מסתובב בחופים, הופך אבנים ומסתכל איזה בעלי חיים מסתתרים שם ומה הם עושים. מאוחר יותר עבדתי בצוות הצוללים של המצפה התת-ימי ועשיתי מגוון עבודות תת-ימיות וטיפולים ביולוגיים. עבדתי הרבה עם בעלי חיים כמו כרישים וצבי ים - שהם בהחלט יצורים כריזמטיים ומעניינים - אבל דווקא האלמוגים תפסו וריתקו אותי בסוף יותר מכולם. אהבתי לגדל אלמוגים, לטפל בהם ולראות בסבלנות במשך זמן רב איך הם מגיבים ומשתנים. למרות הפשטות שלהם, הרבה דברים בחייהם היו בעיניי חידה מסתורית ומורכבת, וזה פשוט אתגר ועניין אותי. גם היום כחוקר, אני מרגיש לפעמים כמו אותו הילד שהפך אבנים בחוף - רק שעכשיו אני מצויד בכלים מדעיים שעוזרים לי להבין ולפענח את סודותיהם".
במה עוסקים מחקריך?
"אני אקולוג ומרבית המחקרים שלי עוסקים בשאלה איך סביבות מגוונות כמו שוניות אלמוגים מתהוות, משתמרות או נעלמות. יחד עם כל תלמידי המחקר שלי, המעבדה שלי עוסקת במגוון נושאים שקשורים לאלמוגים ולשונית האלמוגים כמערכת אקולוגית מורכבת. לדוגמה, אנחנו עוסקים במלאכת הזיהוי, התיעוד, והתיאור של מיני אלמוגים (טקסונומיה). זה חשוב כי אם לא נדע ולא נבין מה יש לנו, אז לא נוכל לדעת מה עלול להיעלם. אנחנו צריכים להבין מהם השינויים שקורים במגוון הביולוגי".
"נוסף על כך, אנחנו חוקרים שוניות אלמוגים עמוקות. אף על פי שזה נשמע מפתיע, גם בעומקים שגדולים מ-40–50 מטר שבהם יש מעט אור, אנחנו מוצאים שוניות אלמוגים שוקקות חיים."
נשמע שלאלמוגים יש יכולת הישרדות מיוחדת.
"בהחלט. נושא חשוב נוסף שאנחנו חוקרים רבות קשור לרבייה ולהפצה של אלמוגים. עתידם של מינים – בין אם אלמוגים ובין אם בני אדם – תלוי במידה רבה ביכולתם להתרבות ולהעמיד צאצאים. בגלל שהאלמוגים הם בעלי חיים שמחוברים לקרקעית ולא יכולים לזוז כדי לחפש בני זוג, הם פיתחו מגוון גדול של שיטות רבייה מרתקות".
"רוב אלמוגי האבן הם 'חד-ביתיים' (או 'הרמפרודיטים'). כלומר, כל פרט הוא גם זכר וגם נקבה – הוא מייצר גם תאי זרע וגם ביציות בו-זמנית. יש גם מיני אלמוגים, שבדומה לרוב היונקים, הם 'דו-ביתיים' או 'נפרדי-זוויג', כלומר פרטים שהם זכרים או נקבות. נוסף על אלה, יש מינים שמחליפים זוויג במהלך חייהם כך שבעונה אחת הם ישחררו ביציות ובעונה אחרת הם ייצרו תאי זרע".
"רוב אלמוגי האבן מתרבים באמצעות הפריה חיצונית, שמתבצעת על ידי שחרור המוני למים של תאי רבייה. זה קורה בדרך כלל בסנכרון מושלם בין פרטים ממין מסוים ויוצר מראה של סופת שלגים תת-ימית צבעונית. מינים אחרים עוברים הפריה פנימית שבה נקלטים תאי זרע מאלמוגים סמוכים וההתפתחות העוברית מתרחשת בתוך האלמוג. כלל תופעות הרבייה הללו, שטומנות בחובן את האפשרות היחידה של האלמוגים להפיץ את עצמם למרחקים, הן מוקד מרכזי של מחקר במעבדתי".
איך שוניות האלמוגים תורמות לאדם?
"שוניות אלמוגים מספקות לנו שירותים אקולוגיים קריטיים. הן בית גידול למגוון עצום של דגים ושל בעלי חיים נוספים, שמשמשים מקור מזון חיוני במקומות רבים בעולם. הן גם מוקד תיירותי חשוב ומקור הכנסה משמעותי. נוסף על כך, שוניות האלמוגים מספקות קו הגנה טבעי מפני סופות וגלים. חלק ניכר מאוכלוסיית העולם חי בסמוך לקו החוף, והשוניות – שלרוב ממוקמות במקביל לחופים – בולמות את הגלים ומגינות על היבשה מפני בליה ונזקים. אם השוניות ייעלמו, ייעלמו גם מקורות המזון, ההכנסה וההגנה שלנו".
ולמרות החשיבות שלהם, האלמוגים והשוניות בסכנה.
"נכון. הסביבה הימית בכלל ושוניות אלמוגים בפרט נתונות ללחצים רבים כמו שינוי אקלים, התחממות מי הים, זיהום, דיג יתר, תיירות לא אחראית ועוד. ברמה מקומית, זיהומים ממקור אנושי מוזרמים לים ברחבי העולם: למשל ביוב שמוזרם לים, חומרי דישון וחומרים מזהמים שנשטפים מהקרקע עם מי הגשמים לים, ופלסטיק ותוצרי פירוקו כמו מיקרו-פלסטיק שמצטברים בים ובחופים. באילת, למשל, אנחנו חוששים מאוד מהגדלת הזרמת הנפט במסוף קצא"א ומהנזק העצום שעלול להיגרם במקרה של דליפת נפט".
"במערכות אקולוגיות כאלה מתקיים מארג חיים מורכב שבו לכל מין ופרט יש תפקיד. אם יהיו פחות קיפודי ים ודגים צמחוניים שאוכלים אצות, אז האצות עלולות 'להתפרע' ולגדול ללא בקרה. זה עלול למנוע מהאלמוגים להתיישב בשונית ולגדול. התוצאה היא שמדי שנה, יותר מינים של אלמוגים מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה ברמה העולמית עם דרגות חומרה שעולות. מעבר לכך, ייתכן שאנחנו עוד לא מכירים את כל הנזקים האפשריים. למשל, ייתכנו שיבושים בתהליכי הרבייה והגדילה כתוצאה מהשפעות הורמונליות של חומרים שמצטברים במי הים. גם אם השונית נראית לנו חזקה ועמידה ונדמה שאלמוגים יכולים להסתגל בכל מיני צורות, הם עלולים להיות שבריריים מאוד. לפעמים שינויים קטנים עלולים לשבש את פעילותם ולפגוע בהם משמעותית".
"שונית אלמוגים היא מערכת טבעית מורכבת, מתוחכמת ויפהפייה – אך גם רגישה ופגיעה. אני מאמין שככל שנכיר אותה טוב יותר, כך נבין ונדע איך ועד כמה חשוב לשמור עליה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
