לאחר עשרות שנים שבהן הנציחה נאס"א את שמו של ד"ר קורט היינריך דבוס – מהנדס רקטות נאצי ואחד ממובילי תוכנית החלל האמריקנית – הסירה הסוכנות את שמו מתצוגות רשמיות והוסיפה הסתייגות לביוגרפיה שלו. דבוס, שהיה הראשון לעמוד בראש מרכז השיגור לחלל בפלורידה, מעולם לא הועמד לדין על עברו כחבר באס-אס וכדמות מרכזית בפרויקט טילי ה-V-2, שנבנו תוך ניצול עבודת כפייה של אסירי מחנות ריכוז. אף על פי כן, שמו ליווה את נאס"א ואת מרכז קנדי במשך עשורים כמעט ללא התייחסות לעברו הנאצי.
המבנה שנקרא על שמו – Dr. Kurt H. Debus Conference Facility – שינה לאחרונה את שמו ל־Heroes and Legends Conference Facility (אולם הכנסים על שם גיבורים ואגדות). דובר מרכז קנדי (KSC) הסביר את השינוי בכך שהשם החדש "משקף את תרומתם של רבים לאורך ההיסטוריה, שסייעו למצב את ארצות הברית כמובילה עולמית בתחום חקר החלל". הסיבה האמיתית לא צוינה, אך היא ברורה למי שעקב אחרי פרסום עברו של דבוס בשנים האחרונות.
על אף תרומתו להצלחת תוכנית אפולו ולנחיתה המאוישת הראשונה על הירח, עברו של דבוס נשמר מחוץ לשיח הציבורי במשך עשרות שנים. רק בשנים האחרונות החלו להופיע דיווחים בתקשורת האמריקנית על כך שהביוגרפיה של דבוס באתר נאס"א נמנעת מלהזכיר מילים כמו "נאצי", "הרייך השלישי" או "אס-אס", ובמקום זאת מסתפקת באזכור עמום על עבודתו ב"תוכנית לחקר רקטות בפנמונדה".
אבל ״פנמונדה״ הייתה לב התוכנית הגרמנית לייצור טילי V-2. לפי ההערכות, כ-10,000 אסירים שעבדו בכפייה על הפרויקט, בעיקר בדורה-מיטלבאו, נספו במהלך העבודה. הרקטות עצמן שוגרו לעבר אזורים אזרחיים בבריטניה ובמדינות נוספות. דבוס, מהנדס חשמל בהכשרתו, לא רק שהשתתף בפרויקט אלא אף שירת כאיש אס-אס בדרגת שטורמבאנפיהרר (סגן-אלוף) והיה מזוהה לחלוטין עם המשטר הנאצי. לפי חוקרים של התקופה, דבוס אף הסגיר עמית לגסטפו בשל הערות אנטי-נאציות – ובעיקר על כך שלא בירך אותו במועל יד.
עם תום המלחמה, דבוס לא נחקר ולא עמד לדין. הוא היה אחד ממאות מדענים גרמנים שהובאו לארצות הברית במסגרת "Operation Paperclip" – מבצע ״מהדק נייר״ הסודי של הממשל האמריקני שנועד לקלוט את הידע המדעי של גרמניה הנאצית במטרה להשיג עליונות מול הסובייטים - גם במחיר של שיתוף פעולה עם אנשי אס-אס לשעבר. למרות התנגדות פנימית במערכת הביטחון והביקורת מצד גורמים יהודיים ואקדמיים, המבצע אושר בדרגים הגבוהים ונוהל על ידי הצבא האמריקני בשיתוף עם סוכנויות הביון. חלק מהמדענים, בהם גם דבוס, קיבלו אזרחות אמריקנית לאחר תקופת פעילותם והשתלבו בתפקידים בכירים.
דבוס היה מהנדס מוערך בקרב עמיתיו, ונחשב לבעל חזון תכנוני וטכני שאפשר את המעבר משיגורי ניסוי לשיגורים מאוישים. הוא הוביל את מרכז השיגור במריט איילנד, פלורידה, שב-1968 הפך רשמית למרכז החלל על שם הנשיא קנדי.
לאורך השנים, גם לאחר מותו ב־1983, שמו של דבוס נותר חלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה של נאס"א. לא רק האולם שנקרא על שמו – אלא גם פרס רשמי שהוענק לדמויות מפתח בתעשייה האווירית בפלורידה. בשנת 2022, למשל, ״פרס דבוס״ הוענק למנהלת המרכז באותה תקופה, ג'נט פטרו. באירוע היא שיבחה את תרומתו של דבוס ליעדי אפולו, מבלי לציין מילה על עברו בתקופת השואה.
החלטת נאס"א להסיר את שמו התקבלה זמן קצר לאחר פרסומים בתקשורת האמריקנית שתיעדו את טיוח עברו של דבוס באתרי הסוכנות. לאחר מכן עודכנה הביוגרפיה, שם האולם שונה, והפרס זכה לשם חדש. אף שלא פורסמה הודעה רשמית, נאס"א חדלה מלהזכיר את שמו של דבוס באירועים רשמיים, ומתחמי המבקרים עודכנו בהתאם למדיניות החדשה.
כעת נותר רק נאצי בכיר אחד שעדיין זוכה להנצחה מוסדית מובהקת בארצות הברית: ורנר פון בראון – מהנדס טילי ה-V-2 ומי שנחשב ל״אבי תוכנית החלל האמריקנית״. ב־2021 הסיר מוזיאון החלל והרקטות בהאנטסוויל, אלבמה – מוסד מסונף לסמית'סוניאן, רשת המוזיאונים הלאומית של ארצות הברית – פסלון של פון בראון וציטוט שלו, אך מרכזי מחקר, סימפוזיון מדעי ואולם הופעות בעיר ממשיכים לשאת את שמו, בשיתוף אוניברסיטת אלבמה ושותפים אקדמאיים של נאס"א.
