עליית הטמפרטורות העולמית, הנובעת בעיקר מהשימוש בדלקים מאובנים, גורמת להפשרתם והמסתם המואצת של יריעות קרח וקרחונים ברחבי העולם. בעוד שעיקר תשומת הלב הופנתה לאנטארקטיקה ולגרינלנד, ניכר כי ההשפעה בהקשר הזה רלוונטית גם לקרחונים באזורים אחרים. דוגמה לכך, ניתן לקבל בטורקיה שם פסגותיו החשופות של הר צ'ילו (Cilo) בדרום-מזרח טורקיה מספרות את הסיפור העגום של האזור בו חי רוב כורדי.
4 צפייה בגלריה
עד סוף המאה, הטמפרטורות בטורקיה צפויות לעלות ב-5 עד 6 מעלות צלזיוס בהשוואה לממוצעים שנרשמו בין השנים 1961 ו-1990
עד סוף המאה, הטמפרטורות בטורקיה צפויות לעלות ב-5 עד 6 מעלות צלזיוס בהשוואה לממוצעים שנרשמו בין השנים 1961 ו-1990
עד סוף המאה, הטמפרטורות בטורקיה צפויות לעלות ב-5 עד 6 מעלות צלזיוס בהשוואה לממוצעים שנרשמו בין השנים 1961 ו-1990
(צילום: AFP)
כמאל אוזדמיר, מדריך טיולי הרים מזה 15 שנים, סיפר כי עד לפני עשור היו קרחונים על הפסגות הללו. כעת, כל שנותר בשטח זו עשבייה ומספר סלעים – סימן לאובדן הקרחונים שהחמיר עקב ההתחממות הגלובלית.
הר צ'ילו מתנשא לגובה של 4,135 מטרים, כשהוא השני בגובהו במדינה אחרי הר אררט (5,137 מטרים) – שמרוחק 250 ק"מ צפונית. הר צ'ילו וסביבתו הוכרזו כאזור אסור עקב המלחמה שניהל הצבא הטורקי עם הכורדים במשך שנים. רק בשנת 2002 אושר למטפסי הרים ולשוב ולטפס עליו.
4 צפייה בגלריה
אגמים קרחוניים שנוצרו בעקבות ההפשרה המואצת בהר צ'ילו
אגמים קרחוניים שנוצרו בעקבות ההפשרה המואצת בהר צ'ילו
אגמים קרחוניים שנוצרו בעקבות ההפשרה המואצת בהר צ'ילו
(צילום: RauL C7/Shutterstock)
ככל שהטמפרטורות העולמיות עולות על רקע שינויי אקלים שנגרמו על ידי הגורם האנושי, חלקים חדשים של ההרים שהיו מכוסים בעבר בקרח נחשפים במהירות שנה אחר שנה. טורקיה, שחווה גלי חום ובצורת, אף רשמה שיא של 50.5 מעלות צלזיוס ביום שישי האחרון שנמדדו בסילופי (Silopi), כ-10 ק"מ מהגבול עם עיראק וסוריה.
"קצב ההמסה מהיר יותר משציפינו. ב-40 השנים האחרונות איבדנו כמעט 50% ממעטה השלג והקרח", אמר ד"ר אונור סאטיר, מאוניברסיטת יוזונצ'ו ייל, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "יש מקומות שנמסים מהר יותר ממקומות אחרים, כך שזה למעשה מראה לנו אילו מקומות הפכו פגיעים יותר ונדרשים לתשומת לב רבה יותר".
בשנים האחרונות כוסו כמה קרחונים בהרי האלפים ביריעות ברזנט לבנות בניסיון לעכב את תהליך ההפשרה. על פי האו"ם, קרחונים בכמה אזורים בעולם לא ישרדו את המאה ה-21, מה שעלול לפגוע אנושות באספקת המים של מאות מיליוני בני אדם.
4 צפייה בגלריה
בשנים האחרונות כוסו כמה קרחונים בהרי האלפים ביריעות ברזנט לבנות בניסיון לעכב את תהליך ההפשרה
בשנים האחרונות כוסו כמה קרחונים בהרי האלפים ביריעות ברזנט לבנות בניסיון לעכב את תהליך ההפשרה
בשנים האחרונות כוסו כמה קרחונים בהרי האלפים ביריעות ברזנט לבנות בניסיון לעכב את תהליך ההפשרה
(צילום: AFP)
ב-11 ביולי, לוחמי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שקראו תיגר במרוצת השנים על הכוחות טורקיה, התפרקו מנשקם. התפרקותו של הארגון שזכה להתנגדות גורפת לא רק מצד טורקיה, אלא גם מצידן של מספר מדינות נוספות מהמערב, צפויה להאיץ את גל התיירות לאזור.
עם זאת, תהליך הפשרת הקרחונים הפך אזורים מסוימים למסוכנים. ביולי 2023, שני מטיילים נהרגו כתוצאה מהתפרקות של קרחון. "אסור לאנשים ללכת על הקרח", הזהיר אוזדמיר, והביע חשש לבטיחות המטיילים ולשימור הקרחונים. "האזור הזה נמצא במרחק של 40-50 ק"מ מהעיר, אבל בעבר לא היה כביש. כעת, עם סלילת הכביש, יותר כלי רכב מגיעים לכאן והעלייה במספר התיירים והמבקרים רק מאיצה את קצב ההפשרה", הסביר אוזדמיר.
4 צפייה בגלריה
עדרי צאן סמוך לאגמים קרחוניים שנוצרו בעקבות הפשרת הקרחונים
עדרי צאן סמוך לאגמים קרחוניים שנוצרו בעקבות הפשרת הקרחונים
עדרי צאן סמוך לאגמים קרחוניים שנוצרו בעקבות הפשרת הקרחונים
(צילום: RauL C7/Shutterstock)
דוח של האו"ם על מדבור ברחבי העולם מעריך כי 88% משטחה של טורקיה נמצא בסיכון. התמונה שעולה ממנו היא עגומה למדי, שכן כמות המשקעים צפויה לרדת ב-30% עד סוף המאה, בעוד שהטמפרטורות צפויות לעלות ב-5 עד 6 מעלות צלזיוס בהשוואה לממוצעים שנרשמו בין השנים 1961 ו-1990.