בשנת 2023 נרשמו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל כתוצאה מזיהום אוויר – מספר גבוה בהרבה מההערכות הקודמות, שעמדו על כ-2,500 מקרי מוות בשנה. כך עולה מהערכות בכירי משרד הבריאות עבור המשרד להגנת הסביבה, בדו"ח מדאיג שמתפרסם הבוקר (יום ה').
את ההערכה ביצעו ד"ר אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות. הנתונים מבוססים על פרסום עדכני של ארגון הבריאות העולמי, המגדיר רמות סיכון מחשיפה למזהמים כגון חלקיקים עדינים (PM2.5), חנקן דו-חמצני ואוזון. מתודולוגיה זו יושמה בעבר במדינות אירופה, וכעת הותאמה לישראל.
הדוח היה מוכן זמן מה, אך במשרד להגנת הסביבה עיכבו את הפצתו. "עבודה בין משרדים לוקחת זמן, בוודאי דוח כזה מורכב", הסבירו במשרד. "לא היה עיכוב משמעותי".
לפי ההערכה, בשנת 2023 אירעו 4,699 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים, ויחד עם ההשפעות של חנקן דו-חמצני ואוזון, הגיע המספר ל-5,510 מקרי מוות מוקדם. בנוסף, התמותה המוקדמת באותה שנה הובילה לאובדן של 66,576 שנות חיים.
מוות מוקדם מתייחס למוות המתרחש לפני הגיל החזוי לאדם על פי רמת הסיכון לתמותה מסיבות טבעיות בקרב האוכלוסייה הרלוונטית, בחלוקה לקבוצות גיל ומין. מקובל להתייחס למקרי מוות מוקדם ככאלו אשר ניתן היה למנוע אותם, אילו גורם הסיכון לא היה קיים.
אובדן שנות חיים מתייחס לסך שנות החיים אשר אבדו בעקבות מקרי המוות המוקדם, והוא מוערך על ידי חישוב תוחלת החיים הממוצעת לכל קבוצת גיל ומין ומספר מקרי המוות המוקדם מאותה קבוצה.
במשרד להגנת הסביבה ציינו כי שיעורי התמותה המוקדמת בישראל נמוכים יחסית למדינות אירופה בעלות רמות זיהום דומות. עם זאת, ההסבר לכך טמון בגילה הצעיר של אוכלוסיית ישראל. "הנתונים מחזקים את הצורך בפעולה נחושה לצמצום הזיהום," נמסר מהמשרד.
הדוח מציג עלייה משמעותית במספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר בהשוואה להערכות קודמות. לדוגמה, בשנת 2019 העריך ה-OECD כי מספר מקרי המוות המוקדם מחשיפה לחלקיקים עמד על 2,280. לעומת זאת, ההערכה הנוכחית מעלה את המספר ל-4,832. בנוסף, נכללו לראשונה חישובים למקרי מוות כתוצאה מחשיפה לחנקן דו-חמצני (545 מקרים) ולאוזון (472 מקרים), מה שמעלה את סך המקרים באותה שנה ל-5,686.
גם הערכות קודמות של משרד הבריאות היו נמוכות משמעותית. מחקר משנת 2015 העריך כי מספר מקרי המוות המוקדם נע בין 1,609 ל-2,253, בעוד שעל פי הדו"ח הנוכחי המספר האמיתי היה 5,375.
ההשלכות של תמותה מוקדמת ניכרות גם באובדן שנות חיים. לפי ההערכות, בין 46,216 ל-65,289 שנות חיים אבדו עקב חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים, 7,217-3,802 שנות חיים כתוצאה מחשיפה לחנקן דו-חמצני, ו-9,200-5,457 שנות חיים בשל חשיפה לאוזון. נתונים אלה ממחישים את ההשפעה הכבדה של זיהום האוויר על בריאות הציבור והכלכלה הישראלית.
למרות אי העמידה ביעדי צמצום פליטות גזי חממה, מחברי הדוח מצביעים על סיבות נוספות לתמותה הגבוהה. בדוח נכתב כי בשל מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, האוכלוסייה בה חשופה להסעת אבק מדברי ולריכוזים גבוהים של חלקיקים לאורך מרבית ימות השנה.
בנוסף לכך, קרינת השמש החזקה והטמפרטורות הגבוהות בישראל תורמים לריכוזים גבוהים של אוזון. תנאים אלו מחייבים נקיטת אמצעים משמעותיים יותר לעומת מדינות אחרות על מנת לצמצם ככל שניתן את ההשפעות השליליות של זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה.
ויש גם נזק כלכלי. לפי פרסומי המשרד להגנת הסביבה במסגרת דוח מצאי ומפל"ס לשנת 2023, סך הנזק המשקי מפליטת מזהמי אוויר עמד על 22.5 מיליארד שקל. העלות מחושבת על בסיס העלויות החיצוניות הנוכחיות ב"ספר הירוק", אשר צפויות להתעדכן ולעלות, בעקבות עדכון ערכי היעד על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי.
בארגון "אדם טבע ודין" הגיבו לדוח ואמרו כי "הנתונים צריכים להדליק נורות אדומות ולהוביל לשינוי מיידי במדיניות הסביבתית בישראל." ד"ר אריה ונגר, מדען זיהום אוויר בארגון, ציין כי "הזיהום הורג הרבה יותר ממה שחשבנו. הנתונים גבוהים פי שניים מההערכות הקודמות, אך גם הם כנראה מהווים הערכת חסר. מאות חריגות מערכי היעד מתרחשות מדי שנה באזורים רבים בישראל".
למרות הממצאים החמורים, ישראל עדיין רחוקה מהיעדים שהציבה למעבר לאנרגיה ירוקה. ענף הפסולת, המתאפיין בשריפות פיראטיות ברחבי הארץ וביהודה ושומרון, סובל מתת-פיקוח חמור. הממצאים החדשים מחייבים קובעי מדיניות לנקוט צעדים משמעותיים להפחתת זיהום האוויר ולמנוע את ההשלכות הבריאותיות ההרסניות של המשבר המתמשך.
