קצת יותר מעשור לאירוע דליפת הנפט החמור בשמורת עברונה בערבה בדצמבר 2014 - פורסם הבוקר (יום ד') גזר דין לחברת קצא"א ולשני נאשמים בפרשה. על פי הסדר הטיעון, שהתקבל בבית המשפט השלום באשקלון, על קצא"א יוטל קנס של 1,562,000 שקל, על שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת שהתרחש האירוע, יוטל קנס בגובה 35 אלף שקל. מדובר בגזר דין מקל על השניים. על חיים בר סלע, ששימש כמנהל הביצוע בשטח ולא הורשע בסופו של דבר, יוטל קנס בגובה 30 אלף שקל, בנוסף ל-360 שעות שירות לתועלת הציבור. משפטם של שני נאשמים נוספים בפרשה עדיין מתנהל, כיוון שהם לא הצטרפו להסדר.
השופטת זהר דולב להמן קבעה כי הסדר הטיעון מקל בצורה משמעותית עם קצא"א ולוי. "חרף זאת, ולא בלי היסוס, מצאתי לכבד את ההסדר", היא אמרה. השופטת ציינה כי נתנה את דעתה למאמצים לתיקון תוצאות הזיהום ופיצוי הציבור בגין הנזקים.
האסון ב-2014
(צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מאז האסון בעברונה הוציאה חברת קצא"א כ-32 מיליון שקלים בביצוע פעולות והתקשרויות בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. יחד עם זאת, קבעה השופטת, כי אין זו העבירה הפלילית הראשונה של החברה, שכן קדמו לו אסון נחל צין וגם אירוע של פגיעה באלמוגים באילת. בבית המשפט לא ציינו אסון נפט נוסף, שאירע בשנות ה- 70 של המאה הקודמת. "במעשיהם פגעו הנאשמים בערכי השמירה על איכות הסביבה, משאבי הטבע, בריאות האדם ואיכות חייו, כמו גם חיי הדורות הבאים ואיכות חייהם", קבעה השופטת דולב להמן.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בשנת 2021, לאחר חקירה שניהלה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה כנגד חברת קצא"א ומנהליה, עלה כי במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי, שזרמו על פני הקרקע וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה.
כתוצאה מהאירוע, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים כבדים מאוד. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור. סך השטח אשר ספג את הפגיעה על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקלים.
בחודש ינואר 2024 בית המשפט הרשיע, במסגרת הסדר טיעון, את חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון בע"מ) בגין אחריותה לאסון הנפט בשמורת עבורה. לצד קצא"א, במסגרת הסדר הטיעון, הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה אשר נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה האקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.
חברת קצא"א הורשעה בעבירות של זיהום מים בנסיבות חמורות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ועוד. לוי הורשע באחריות כנושא משרה ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, וחוק מניעת מפגעים. בר סלע הואשם בעבירות לפי חוק המים וחוק למניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון. "שוכנעתי כי קיימת 'הסתברות קרובה למדי' כי הרשעתו תוביל לפגיעה בסיכויי קידומו או באפשרויות תעסוקה אחרות. לפגיעה בפרנסתו תהא השליכה ישירה על הנאשם, בפרט נוכח גילו ומטבע הדברים אף על בני ביתו, אשתו וילדיו", כתבה השופטת דולב להמן, שכאמור החליטה שלא להרשיע את בר סלע.
בעקבות האירוע, ובמקביל להליך הפלילי, הגישה הפרקליטות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה תובענה ייצוגית לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו, ובמסגרת הסכם הפשרה שבו ייצגה את המדינה עו"ד אסנת דפנה מהמחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ועו״ד אנטוניוס מרשי מפרקליטות מחוז דרום, הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
