משבר מים חמור פוקד את הערבה התיכונה, כאשר חקלאי האזור מתמודדים עם מחסור הולך ומחריף במים להשקיה. הביקוש למים גבוה מההיצע הקיים, ובחלק מהיישובים מדווחים החקלאים כי אינם מצליחים להשקות את הגידולים באופן סדיר. בכנס שנערך בימים האחרונים בין החקלאים, המועצה האזורית וחברת מקורות, נמסר כי הפתרון לבעיה עדיין רחוק.
אין מים לחקלאים בערבה (צילום: משק קורן)


כיום חלוקת המים נעשית לפי מספר המשקים החקלאיים בכל יישוב, בתיאום עם חברת מקורות. בסופו של דבר ליישובים החקלאיים יש הקצאות מים, המחולקות לפי ההחלטות הפנימיות שלהם. חלק מהמשקים החקלאיים מדווחים כי אינם מצליחים להשקות את הגידולים בשל התרוקנות המאגרים.
כך לדוגמה, במושב פארן הודיעו כי מכסת המים למשק עומדת על 230 קוב ליום. לפי הודעת הוועד, אם הצריכה תימשך ברמה גבוהה, תישקל הפחתת מכסות. ועד המשק החל בהשקיה לפי חלוקה קבוצתית, כדי לאפשר מענה לצרכי המים של כלל החקלאים.
אין מספיק מים לחקלאות בערבה התיכונה
אין מספיק מים לחקלאות בערבה התיכונה
אין מספיק מים לחקלאות בערבה התיכונה
(צילום: משק קורן)
על פי ועדת המשק של המושב, משק המים האזורי נמצא במחסור של כ-6,000 קוב ליום, בין יכולת האספקה של חברת מקורות לבין הצריכה בפועל. למרות שמושב פארן עומד בתוכנית החלוקה, הצריכה היומית עדיין גבוהה, ולכן נדרש ניהול זהיר של משק המים. מצוקת המים צפויה להימשך לפחות עד אמצע אוגוסט.
במושב נמסר כי מפלס המאגר נמוך וקצב המילוי שלילי. בימים האחרונים הוחלט על סגירת מים זמנית בשעות אחר הצהריים, לצורך ניהול המערכת. עופר גור, יו"ר הוועדה החקלאית של הערבה התיכונה, סיפר כי בחודש יולי צפויה צריכה של כ-134 אלף קוב ליום לכל הערבה התיכונה, בעוד בפועל מסופקים כ-127 אלף קוב בלבד - פער של כ-7,000 קוב ליום.
חמי ברקן (74), ממקימי מושב פארן וחקלאי ותיק, תיאר את המצב לאחר מפגש עם נציגי חברת מקורות, שבו לדבריו "הרוחות סערו". לדבריו, בפארן לא זכורה בעבר סיטואציה שבה נאלצו לסגור את אספקת המים.
לדבריו, כיום ישנם ארבעה מאגרים ריקים בערבה שאינם מכילים מים כלל. "סוגרים את המים כדי שהמפלס יעלה במאגר פארן, אבל בפועל הוא מתרוקן שוב", אמר.
ברקן ציין כי הגידולים המרכזיים שצורכים את רוב המים הם תמרים, הנמצאים בשיא עונת הצריכה, ובהמשך גם גידולי הפלפל. "אני חושב שיהיה רע מאוד", אמר, והביע דאגה במיוחד לקראת שתילת הפלפל המתוכננת בעוד כשבועיים: "מה יעשה מי שאין לו מים? שתילים צעירים צריכים לשרוד בחום הזה – הכול יכול ללכת לאיבוד".
חשש שגידולי התמרים ייפגעו
חשש שגידולי התמרים ייפגעו
חשש שגידולי התמרים ייפגעו
(צילום: משק קורן)
לדבריו, מדובר במצב חסר תקדים: "זה לא קרה אצלנו בפארן מעולם". הוא הוסיף כי לאורך השנים "הכתובת הייתה על הקיר", עם גידול היישובים והאוכלוסייה לצד הביקוש ההולך וגדל למים.
ברקן הדגיש כי המשבר אינו פוגע רק בחקלאים עצמם: "בסופו של דבר כולם יהיו במצוקה". לדבריו, גם לאחר סגירה זמנית של אספקת המים למטעו, שבו 330 עצי תמר בוגרים ו-170 עצים צעירים שניטעו לאחרונה, קיים חשש לנזק משמעותי: "זה יכול למחוק את הגידולים והחקלאים יכולים להפסיד". למרות המצוקה, ציין כי חברת מקורות עושה מאמצים להתמודד עם המשבר, אך מדובר בבעיה מתמשכת.
בעקבות המחסור, במקורות מתכוונים להפעיל מספר קידוחים נוספים, חלקם בירדן השכנה. בשבוע שעבר התקיימה פגישה עם שר החקלאות וביטחון המזון ושר האנרגיה והתשתיות, יחד עם מנכ"ל רשות המים ומנהלי חברת מקורות.
לדברי גורמים המעורבים, "הובטחה עזרה מיידית על מנת לספק את כמות המים לה נדרשים החקלאים", והמצוקה מוגדרת כחריפה וברורה.
אין מים. שדה חקלאי בערבה התיכונה
אין מים. שדה חקלאי בערבה התיכונה
אין מים. שדה חקלאי בערבה התיכונה
(צילום: משק קורן)
סתיו מזור (40), תושב עין יהב, אמר כי בערבה יש שטחים חקלאיים רבים והבעיה המרכזית היא המים. לדבריו, לכל משק קיימת הקצאה של מים, שנתית ויומית, אך בפועל ההקצאות אינן מספיקות כאשר המאגרים ריקים.
לדבריו, השנה ההקצאה ירדה לכ-170 קוב ליום, לעומת כ-240 קוב ליום בשנים רגילות. הוא הוסיף כי כאשר המאגרים ריקים, גם ההקצאות אינן משקפות את המציאות בשטח, שכן "אין מים בצינור".
לפני מספר שנים חוברו יישובי הערבה למערכת המים הארצית, אך לטענת גורמים באזור הדבר אינו מספק את מלוא הצרכים. במקביל נבחנת אפשרות להפעלת קידוחים נוספים, חלקם בירדן.
האדמה מחכה למים
האדמה מחכה למים
האדמה מחכה למים
(צילום: משק קורן)
מרשות המים נמסר כי "מאגרי המים בערבה התיכונה התרוקנו בסוף מאי, לאור תקופה ממושכת בה מספר קידוחי מים הנמצאים בירדן ומספקים מים לחקלאים בערבה, חוו תקלות, והפעלתם מחדש התעכבה מסיבות של תיאום בטחוני. רשות המים הנחתה את חברת מקורות לבצע את מירב המאמצים להפעלת הקידוחים התקולים בהקדם האפשרי. ההערכה היא כי במהלך השבועות הקרובים ניתן יהיה להגדיל מעט את אספקת המים מכיוון המערכת הארצית לצפון הערבה התיכונה, ולשפר בכך את מאזן המים ויכולת האספקה לחקלאות האזור. יצויין כי הפעולות הנ"ל מבוצעות לטובת פתרון לטווח הזמן המיידי, לצד המשך קידום פתרון יציב לטווח הזמן הארוך יותר, על ידי פיתוח תשתיות שיאפשרו את תגבור הפקת המים ויכולת הולכת המים אל הערבה".