פך חרס נדיר ומרשים בן כ-1,200 שנה, ששימש לאחסון נוזלים ועוטר, בין היתר, בציורי גמלים, נחשף בחפירות רשות העתיקות בחורבת ענים שביער יתיר.
פך חרס קדום עם עיטורי גמלים נחשף ביער יתיר
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
הפך הצבעוני התגלה בחפירות ארכיאולוגיות מחודשות, שניהלה רשות העתיקות במערה שהוסבה למגורים, ואשר במקור, שימשה כבית בד תת קרקעי מרשים לייצור שמן זית. החפירות נערכו כחלק מפיתוח האתר למבקרים ביוזמת קרן קימת לישראל. בית הבד, ואיתו מבנה בית כנסת קדום מהתקופה הביזנטית שהתגלה בעבר באתר, עבר עבודות שימור נרחבות בידי מומחי מינהל השימור של רשות העתיקות.
"העובדה שהיוצרים בחרו לצייר על הפך שני גמלים, מצביעה על חשיבותם הרבה בתקופה העבאסית – במאה ה-10-9 לספירה. הגמלים היו כלי תחבורה יבשתי מרכזי להעברת סחורות, ולכן היו חיוניים אז לכלכלה", הסבירו אורן שמואלי, ד"ר דוידה דגן וד"ר ענת כהן-וינברגר מרשות העתיקות, וד"ר קטיה ציטרין מהאוניברסיטה העברית בירושלים - שכתבו מאמר על החפירות במקום. המאמר מתפרסם היום (ה') כחלק מכנס מחקרי דרום ה-20 של רשות העתיקות, שמתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ופתוח ללא תשלום.
חוקרי רשות העתיקות אמרו כי מבנה בית הכנסת, שעבר עבודות שימור נרחבות בידי מומחי השימור, התגלה לפני 40 שנה בחפירות של רשות העתיקות ומכון אבשלום. בין השאר, נמצאו גם שרידי רצפות פסיפס מרשימות, שמעידות על ההיסטוריה העשירה של המקום ועל החשיבות שייחסה לו הקהילה. "לפני כ-1,500 שנה, היה חבל יתיר חלק מחבל ארץ שכונה 'דרומא', שבו חיו קהילות יהודיות לצד קהילות נוצריות", הסביר שמואלי. "אין ספק שבית הכנסת שהתגלה במקום שימש כמוקד הדתי של אוכלוסיה יהודית שחיה במקום".
בית הבד לייצור שמן, שנבנה במערה במעבה האדמה, וגילו כ-1,300 שנה (התקופה המוסלמית הקדומה), נחפר במלואו בשנה החולפת. במקום התגלו שני אבנים עצומות, ששימשו חלק ממערך אבני הסחיטה הגדולות בו, המכונות "ניצבי יהודה". ביניהן, הותקן בעת העתיקה בורג עץ, אשר סחט את הזיתים והפיק מהם שמן. השמן שנזל התנקז באגן אבן שבמרכז המתקן.
"הייחודיות של בית הבד ביער יתיר, היא שהוא בנוי בצורה מסודרת ומתקדמת לתקופתו. למעשה, מדובר בבית חרושת עתיק, שבו ניצבה מכונה משוכללת ויקרה לזמנה", אמר שמואלי.
פך החרס המיוחד שנתגלה, שימש כאמור לאחסון נוזלים. הוא עוטר בדגמים גאומטריים צבועים אדום, בציורים של שיירת בעלי חיים כולל גמל ואולי אף יען או חמור. "בתקופה המוסלמית הקדומה הגמלים שימשו ככלי התחבורה העיקרי", אמר שמואלי. "העובדה שמופיעים על הפך ציורי גמלים, מצביעה על חשיבותם הרבה בעת ההיא. הגמלים הובילו סחורות לכל רחבי האימפריה, ולכן היו חיוניים לכלכלה. בתקופה הרומית והביזנטית, היה נהוג להוביל סחורות באמצעות ספינות בים ומרכבות ביבשה, ובתקופה המוסלמית, הגמל הוא שלקח את הבכורה כאמצעי תחבורה יבשתי – ספינת המדבר החליפה את הספינה הרומית".
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לתגלית: "הנגב טומן בחובו שכבות היסטוריה רבות, וכל גילוי בו מאיר פן נוסף בעבר שלנו. אני מברך על שיתוף הפעולה של רשות העתיקות וקק"ל לטובת שימור בית הכנסת הביזנטי והכשרתו לביקור קהל ומזמין את כולם לצאת ולגלות את המורשת בכל רחבי הארץ".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "אנחנו מזמינים את כל מי שמתעניין בעבר להגיע היום לכנס ה-20 למחקרים וארכיאולוגיה בדרום, שפותח ללא תשלום לכולם. זוהי הזדמנות מצוינת להעמיק את ההיכרות עם העבר של אזור הדרום, ולשמוע על הגילויים האחרונים בתחום, ישירות מהחוקרים המובילים".
יו״ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי, אמרה: "קרן קימת לישראל גאה לקחת חלק בפיתוח ושימור אתר חורבת ענים ביער יתיר, המשלב היסטוריה יהודית עשירה עם ממצאים מרשימים מהעבר הרחוק. הגילוי של פך החרס המרהיב, לצד חשיפת בית הבד העתיק ושימור בית הכנסת הביזנטי, מחזקים את הקשר העמוק שלנו לאדמת הנגב ולמורשת התרבותית של האזור. אנו מזמינים את הציבור להגיע, ללמוד ולחוות את סיפורה המרתק של חורבת ענים, ולהמשיך לגלות את עברנו כחלק מהחזון של קק”ל לפיתוח ושימור אתרי מורשת בישראל״.
