כולנו מכירים את הזמזום המטריד באוזן שגורם לנו להידרך ולנופף בפראות בידיים. הוא אומנם לא מרתיע כמו אריה או נחש, אך למרות גודלו הזעיר יתוש הוא בעל החיים הקטלני ביותר על פני כדור הארץ – מבחינה סטטיסטית, כמובן. "ישראל הפכה לתאילנד, מה אתם מתפלאים?" שואל ד"ר שי רייכר, ראש אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה. "נהיה פה חם ולח יותר". לטענת רייכר, האיום המרכזי שנוצר בעקבות משבר האקלים הוא לא בהכרח עליית מפלס פני הים, אלא התפתחותם המואצת של מזיקים שונים שמעבירים מחלות, מה שעלול לפגוע בכל אחת ואחד מאיתנו.
יש מספר גורמים שמשפיעים על התפתחותם של היתושים, הראשון שבהם הוא טמפרטורה. החרקים נחשבים "בעלי דם קר", כלומר הם לא מסוגלים לווסת את הטמפרטורה של הגוף שלהם ולכן תלויים בעיקר בטמפרטורה ששוררת סביבם. לבני האדם עלייה במעלה או שתיים (כל עוד לא מדובר במזג אוויר קיצוני) גורמת לאי נוחות. אנחנו צריכים להפעיל יותר את המזגן או להשקות עוד את הגינה, אבל לפי רייכר, ליתוש מספיקה עליה של 0.1 מעלה צלזיוס כדי לשנות בצורה דרסטית את הביולוגיה שלו.
מה הסיפור של היתושים האלה?
את קדחת מערב הנילוס מעביר יתוש הבית - כולכית מצויה, שפעיל רק בשעות הלילה. בישראל חיים כ-40 מיני יתושים, אך לשמחתנו רובם לא מעבירי מחלות. עם זאת, גם הקיץ, במסגרת פעילות ניטור של המשרד להגנת הסביבה, נלכדו יתושות נשאיות של נגיף קדחת מערב הנילוס.
בניגוד לכולכית, יתוש הטיגריס האסייתי פעיל גם בשעות היום. הוא נחשב יתוש עצלן, ולרוב, לפי רייכר, לא מרחיק עוף מעבר ל-100–200 מטר. לכן אם נתקלים בו בחצר הבית, קיימת סבירות גבוהה שיש כלים עם מים בסביבה ושהוא לא הגיע ממרחק שיש בו שפכים וסיכונים תברואתיים.
לפי מחקר שפורסם לאחרונה ב-The Lancet, יתוש הטיגריס האסייתי נצפה לראשונה באירופה ב-1979 באלבניה ומאוחר יותר התגלה באיטליה ב-1990. מאז הוא התבסס ב-21 מדינות אירופאיות והתגלה ב-6 מדינות נוספות באירופה. עד כה הוא התגלה ב-126 מדינות ברחבי העולם. ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים בעולם הוא מדורג במקום הרביעי ומבחינת מינים פולשים מעבירי מחלות הוא קטף את המקום הראשון. ברחבי האיחוד האירופי נמצא כי היתוש הרחיב את טווח תפוצתו מאזור יחיד במדינה אחת ל-358 אזורים במהלך שלושת העשורים האחרונים.
השינוי כבר כאן
המחקר בחן את ההתפרצויות הראשונות של מחלות שמועברות על ידי יתושים באזורים חמים ובאזורים קרים ומצא שבאזורים חמים התפרצויות אלה קורות מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר בהשוואה לקרים. משמעות הדבר היא שלנוכח משבר האקלים, ההסתברות לאזור ללא התפרצות היא נמוכה. מגמה זו צפויה להתעצם תחת תרחישי שינוי אקלים קיצוניים. עלייה של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורת הקיץ הממוצעת מגבירה את הסיכון ב-55 אחוז.
המחקר התמקד בשתי מחלות טרופיות: קדחת דנגי וצ'יקונגוניה, המופצות על ידי יתוש הטיגריס האסייתי. פרק הזמן מההתפרצות הראשונה ועד להתפרצות השנייה התקצר מ-12 שנה ב-1990, לפחות משנה אחת ב-2024.
גורם נוסף שתורם להתפרצות הוא מידת הניידות של האדם בין מקומות שונים בעולם, שהתפתחה מאוד במשך השנים, ואיתה העברה של מחלות ושל הנשאים שלהן בקלות ובמהירות רבה יותר. עם זאת, משתני האקלים התגלו כגורמים המנבאים החזקים ביותר לסיכון להתפרצויות שונות.
רייכר מסביר כי "אנחנו ניצבים בפני אתגרים לא פשוטים בעקבות שינוי האקלים. תפוצת היתושים מתרחבת. לפתע הם יכולים לחיות באזורים שלא יכלו לחיות בהם קודם לכן. הם לומדים להסתגל לסביבות מחיה חדשות שבהן יש להם תנאי גידול מתאימים. בעקבות זה מועברים יותר גורמי מחלה לאדם. היתושות הרגילות שאנחנו מאתרים בדרך כלל לקראת אמצע יוני, אותרו בשנה שעברה כבר באמצע מאי".
אז מה עושים?
לפי רייכר, במשרד להגנת הסביבה ערים מאוד לתופעה, נערכים בהתאם, ומעלים את תשומת הלב של הרשויות. "אנחנו מנטרים את הגבולות הימיים היבשתיים והאוויריים, כך שנהיה הראשונים לדעת אם יתוש שעשוי להעביר מחלות פולש לישראל, ונגיב בהתאם", הוא מרגיע. "הניטורים והלכידות מתבצעים לאורך כל השנה. מדובר ביותר מ-10,000 ניטורים של גלמים ושל זחלים של יתושים במקורות מים ובלכידות של יתושים בוגרים בפריסה ארצית. זה הכרחי כדי לקבל תמונת מצב של הסיכון הפוטנציאלי שלהם להעברת מחלות וכדי שהם יישארו בגדר מטרד בלבד, ולא יהפכו למפגע בריאותי".
ריסוס נגד קדחת הדנגי בכוכב יאיר בספטמבר 2023
(צילום: רענן בן צור ועידו ארז )
לדבריו, קיים קשר הדוק לרשויות המקומיות, אך גם לאזרחים יש תפקיד חשוב: בפעולות פשוטות כמו התקנת רשתות על חלונות, ריקון מקורות מים עומדים ומניעת עקיצות באמצעות ביגוד ארוך, מאווררים, צמחי תבלין ותכשירים למריחה. "כל הדברים האלה פשוטים יחסית לביצוע כדי לצמצם את השפעת היתושים", מסביר רייכר.
עוד הוא מוסיף כי "מה שמעניין אותנו זה להגן על בריאות הציבור ולמזער נזקים לסביבה. אנחנו כמובן נדרשים לתת פתרונות למזיקים תברואיים, אבל לא בכל מחיר. צריך להתחשב באיזון האקולוגי. המשחק שלנו הוא סביב ויסות אוכלוסיית היתושים, ולא מיגור שלה". למרות הכול, רייכר אופטימי. "שינוי האקלים לצערנו הוא כבר עובדה מוגמרת. לא נוכל לשנות אותו - בטח שלא ב-20–30 שנה הקרובות. אנחנו רק יכולים להיערך לקראתו. וכולנו צריכים להיות הרבה יותר מודעים ועירניים, כל רשות ברמה שלה ואנחנו ברמה הלאומית. אם נעבוד יחד, למרות שינוי האקלים, אנחנו נצליח", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
