מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Frontiers in Marine Science, חושף ממצאים מדאיגים: אוכלוסיית הדולפינים בלגונת אינדיאן ריבר שבפלורידה סובלת מתת-תזונה קשה, בעקבות פריחת אצות נרחבת שהשמידה את בתי הגידול של הדגים באזור. פריחה זו, אומרים המדענים, נובעת מפעילות אנושית - ובעיקר מהזרמה של דשנים, שפכים ומזהמים עשירים בחנקן ובזרחן אל המים.
צוות החוקרים, בראשות ד"ר צ'רלס ג'ייקובי מ-Florida Flood Hub for Applied Research and Innovation, מצא שפריחת הפיטופלנקטון - אצות זעירות המשגשגות בתנאים עשירים בחומרי תזונה - כיסתה את קרקעית הלגונה ומנעה חדירת אור. התוצאה: הידלדלות דרמטית של עשב הים ואצות המאקרו, שפגעה בזמינות הדגים שהדולפינים ניזונים מהם.
"קשרנו את התמותה ותת-התזונה לירידה בצריכת האנרגיה", מסביר ג'ייקובי. "הדולפינים פשוט נאלצו לצוד יותר כדי לשרוד - אבל לא הצליחו לעמוד בקצב".
הנתונים מטרידים: מתוך 337 דולפינים שנצפו בשנת 2013, כ-64% נמצאו בתת-משקל, ו-5% מהם הוגדרו כרזים מאוד. באותה שנה מתו 77 דולפינים – כ־8% מכלל האוכלוסייה בלגונה.
2 צפייה בגלריה
דולפין מת, בעקבות פריחת פיטופלנקטון שתועדה בפלורידה
(צילום: Hubbs-Seaworld Research Institute)
החוקרים ניתחו את הרגלי התזונה של הדולפינים בין השנים 2011 ו-2013, וגילו שבשל הירידה באיכות הטרף, הדולפינים נאלצו לאכול כ־15% יותר דגים כדי לקבל את אותה כמות אנרגיה. "לצד השינוי בתזונה, ראינו תת־תזונה נרחבת", אומרת ונדי נוק דורדן ממכון המחקר הבס-סיוורלד.
לפי הנתונים, תת-תזונה הייתה אחראית בממוצע ל־17% ממקרי המוות של דולפינים בלגונה בין השנים 2000 ל-2020 – אולם בשנת 2013 זינקה תרומתה ל-61% ממקרי התמותה. לדברי ד"ר מייגן סטולן ממכון המחקר בלו וורלד, מדובר באירוע תמותה חריג - התפרצות פתאומית של תמותה רחבת היקף ביונקים ימיים.
למרות שפריחת פיטופלנקטון היא תופעה טבעית, החוקרים מדגישים כי כאשר היא מואצת בשל פעילות אנושית – ההשלכות על הסביבה עלולות להיות הרסניות. "פריחת אצות היא חלק ממערכת אקולוגית בריאה", מדגיש ג'ייקובי. "אבל כשהיא נגרמת על ידי זיהום, היא יכולה להרוג – לא רק דולפינים, אלא גם להשפיע על בריאות האדם והמערכת האקולוגית כולה".
