סחר בחיות בר הוא עסק רב היקף, שמנוהל על ידי רשתות בינלאומיות מסוכנות, כשאיברי החיות נסחרים באופן בלתי חוקי שמזכיר לעיתים סחר בסמים ובכלי נשק. מניתוח רישומים מקוונים של תפיסות מוצלחות שבוצעו בין השנים 2010 ל-2021 עולה כי בתקופה הזו התרחשו ניסיונות הברחה של סוסוני ים בלא פחות מ-62 מדינות. את הניתוח ערכו חוקרים מטעם אוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, כשאת ממצאי הניתוח הם פרסמו בכתב העת Conservation Biology.
החוקרים גילו שסוסוני ים מיובשים, הנמצאים בשימוש נרחב ברפואה המסורתית, נתפסו לרוב בשדות תעופה במזוודות נוסעים או כשנשלחו במטען ימי. "כמעט 300 התפיסות שניתחנו התבססו רק על רישומים מקוונים וגילויים מרצון, כולל הודעות ממשלתיות וכתבות חדשותיות. משמעות הדבר היא שמה שאנחנו רואים הוא רק קצה הקרחון", אמרה ד"ר שרה פוסטר, עמיתת מחקר בפרויקט סוסון הים של אוניברסיטת קולומביה הבריטית.
החוקרים גילו שסוסוני הים נתפסו לעתים קרובות לצד מוצרים אחרים הנסחרים באופן בלתי חוקי, כגון שנהב של פילים וקשקשי פנגולין, דבר המצביע על כך שחיים ימיים מועדים להברחות בדיוק כמו חיות בר יבשתיות ברשתות סחר גלובליות. הצוות גילה כי קיימים נתיבי סחר מתפתחים עבור סוסוני ים מיובשים, הכוללים את אירופה ואמריקה הלטינית, בנוסף ליעדים מרכזיים כמו סין והונג קונג. "נראה כי נתיבי הסחר מגוונים, וכך גם מאמצי האכיפה", אמרה סיד אסקיונה, שנמנית על פרויקט סוסון הים של אוניברסיטת קולומביה הבריטית.
סחר בינלאומי בסוסוני ים מותר עם היתרים המאשרים כי אינו פוגע באוכלוסיות בר במסגרת אמנת וושינגטון, או בשמה הרשמי אמנה בדבר הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה (CITES) - הסכם בין 184 מדינות, כולל קנדה והאיחוד האירופי. אך חסמים כמו הוכחת קיימות הסחר מקשים על קבלת היתרים, מה שמעביר את הסחר למחתרת.
החוקרים ציינו כי נתונים על תפיסות הם נדירים, במיוחד עבור בעלי חיים ימיים, שכן מאמצי האכיפה מתמקדים לעתים קרובות בבעלי חיים גדולים יותר כמו פילים או טיגריסים. "כל המדינות חייבות להגביר את השימוש באמצעי הרתעה - עבודת בילוש טובה, אכיפה נחושה ועונשים משמעותיים - כדי למגר את הסחר הבלתי חוקי בסוסוני ים", אמר ד"ר טיל פלפס בונדרוף, מהארגון הסביבתי OceansAsia, שנמנה על צוות המחקר. "במקביל, עלינו להמשיך להשתמש בשיטות מחקר חדשניות כדי לחשוף רשתות נסתרות וכן את הסוחרים עצמם".
מחברי המחקר גילו כי רוב תפיסות סוסוני הים התרחשו במדינות המעבר או היעד, דבר המדגיש את היעילות הפוטנציאלית של מאמצי האכיפה בנקודות אלו. שדות תעופה היו המקומות הנפוצים ביותר שבהם נתפסו סוסוני הים, לרוב בכבודות הנוסעים.
עם זאת, התפיסות הגדולות ביותר מבחינת נפח נמצאו במטענים ימיים, דבר המדגיש את הצורך של מדינות לעקוב מקרוב אחר סחר בלתי חוקי בחיות בר דרך הים. המכס וגורמי אכיפה אחרים ביצעו את הרוב המכריע של התפיסות שדווחו, אך רק 7% אחוזים מתוכן הגיעו עד לכדי עונשים משפטיים, מה שמעיד על תדירות נמוכה של תפיסות שמובילות לענישה. בהתבסס על הנתונים שאספו וניתחו, סברו החוקרים כי הערך הממוצע לכל סוסון ים נאמדת בכמעט 10 דולר, מה שאומר כי בעשר השנים שנבדקו נאמד "השלל" בסכום כולל של עשרות מיליוני דולרים.
מכיוון שסוסוני ים משמשים בשיטות רפואה מסורתיות, הם יכולים להוות מקור הכנסה יקר ערך לדייגים. על כן, מאמצים לצמצום הסחר הבלתי חוקי דורשים שימוש בשיטת "המקל והגזר", לדבריה של ד"ר פוסטר. "עלינו להפוך את הסחר לבר-קיימא וחוקי מספיק כדי שאנשים יצייתו לחוקים, תוך הבטחת אמצעי הרתעה מספיקים כדי לעצור את הפעילות הבלתי חוקית. סוסוני ים הם סמל למגוון הביולוגי באוקיינוס, כך שהגנה עליהם עוזרת לכל המעורבים".
