מצודת גלאון המחודשת נחנכת היום (יום ה') ביער גוברין, לאחר שהושלמו עבודות החפירה, השימור, הפיתוח וההנגשה באתר, שבוצעו על ידי קק"ל ורשות העתיקות. עבודות אלה יאפשרו לציבור הרחב לבקר באחד האתרים הארכיאולוגיים המרתקים באזור.
מצודה מימי השופטים ביער בית גוברין
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"מצודת גלאון מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, שבה נאבקו הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה", אומרים ד"ר סער גנור וד"ר איתמר וייסביין, שחפרו את האתר מטעם רשות העתיקות. "בתחילת המאה ה-12 לפני הספירה, ארץ כנען עוד נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים והפלשתים, דבר שגרר סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובים מדם. נראה, שמצודת גלאון הוקמה במיקום אסטרטגי, הצופה על הדרך הראשית שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה, מתוך ניסיון כנעני או מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש".
המצודה בסיום החפירה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
מצודת גלאון שוכנת בלב יער גוברין, שנטיעתו החלה בשנת 1963. היער עצמו משתרע על פני כ-4,400 דונם. היער כולל עצי מחט, עצים רחבי עלים וחורש ים-תיכוני, ומהווה מוקד טבע ירוק ושופע פריחה עונתית.
קק״ל השקיעה כ-400 אלף שקלים בעבודות, שכללו את שימור וחידוש המצודה עצמה, ציפוי המבנים בחומר משמר המשתלב בנוף ובאופי האתר, הדגשת חדרי המצודה והמבנה כולו, וכן פיתוח תשתיות למבקרים ובהן הסדרת חניה ודרך גישה, הקמת חניון פיקניק, יצירת חניות נגישות, שביל נגיש למצודה ומערך שילוט חדש.
הדמיית מצודת גלאון בימים השופטים
(הדמיה: AI, על בסיס הצעה של ד"ר איתמר וייסביין)
האתר חודש במסגרת שיתוף פעולה בין קרן קימת לישראל לרשות העתיקות, שפעלו יחד לחפירה, שימור ופיתוח המקום, תוך שמירה על ערכיו ההיסטוריים והנגשתו לכלל הציבור, ובפרט לאנשים עם מוגבלויות.
יו״ר קק״ל, אייל אוסטרינסקי, אמר: "שימור אתרי המורשת של ארץ ישראל הוא חלק מהחיבור שלנו לשורשים ומהאחריות שלנו להעביר את הסיפור של הארץ לדורות הבאים. מצודת גלאון מאפשרת לציבור לפגוש מקרוב פרק מרתק בתולדות הארץ, בתוך נופי יער גוברין. בקק״ל אנחנו פועלים לשמר את המורשת ההיסטורית, לצד פיתוח היערות והנגשתם לציבור הרחב, כדי לאפשר לכל אחת ואחד ליהנות מהשילוב הייחודי של היסטוריה, טבע וטיול. שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות מאפשר לנו להפוך אתרים בעלי ערך היסטורי למקומות חיים, נגישים ומשמעותיים עבור הציבור כולו״.
העבודות בגלאון
(צילום: סער גנור, רשות העתיקות)
בחפירות השתתפו עשרות בני נוער ומתנדבים
(צילום: סער גנור, רשות העתיקות)
כלים בני 3,200 שנה מהחפירה
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
עמי שחר, סמנכ"ל שימור ברשות העתיקות, הוסיף: "מבחינתנו, הארכאולוגיה לא מסתיימת בחשיפת השרידים; חשוב לא פחות להבטיח שהאתרים שרשות העתיקות חושפת יישמרו לאורך שנים, ושהציבור יוכל להמשיך וליהנות מהם גם בעתיד. מצודת גלאון היא דוגמה יפה לשיתוף הפעולה עם קרן קיימת לישראל, שמתחיל כבר בשלב החפירה הארכיאולוגית, נמשך בעבודות השימור ומגיע עד לפתיחת האתר למבקרים. אנחנו מזמינים את כולם להגיע, לטייל בין שרידי המצודה הקדומה וליהנות משילוב ייחודי של היסטוריה, טבע ונגישות בלב יער גוברין".
שר המורשת, ח"כ עמיחי אליהו, התייחס גם הוא לפתיחת המצודה למבקרים: "בימים שבהם מדינת ישראל נדרשת לעמוד על ביטחונה, מצודת גלאון מזכירה לנו שהמאבק על הארץ איננו סיפור חדש. כבר בימי השופטים התמודדו כאן קבוצות ישראליות עם מציאות של עימותים מול עמים שכנים, וממש כמו היום - מתוך מציאות מורכבת, הלכה והתבססה אחיזה ישראלית איתנה במרחב. הביקור באתר מחבר אותנו לשורשים, ומחדד את האחריות שלנו להמשיך ולשמור על הארץ שלנו, מכל משמר".
