בשעות הערב של יום ראשון, 7 בספטמבר, ייראה בישראל ליקוי ירח מלא. הליקוי ייראה מרחבי הארץ בכל שלביו, כיוון שהירח זורח בישראל מעט לאחר תחילת הליקוי, אם כי בשלב מוקדם שעדיין קשה להבחין בו בעין.
ליקוי ירח חל כאשר הירח נכנס לצלו של כדור הארץ. הירח, כמו כל הגופים במערכת השמש, מקבל או אורו מהשמש. בעת ליקוי, כדור הארץ מצוי בין הירח לשמש ולפיכך הירח מוסתר מאור השמש וחל ליקוי. לכן, ליקוי ירח יכול לחול רק כאשר הירח, השמש וכדור הארץ מצויים בקו אחד - וזה קורה בעת מילוא הירח, במחצית החודש העברי.
כמובן, שהשאלה המתבקשת היא - מדוע אין ליקוי כל פעם שהירח מלא? התשובה היא, שמישור ההקפה של הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של כמה מעלות ביחס למישור ההקפה של כדור הארץ והשמש - הקרוי מישור המילקה. ולכן, במרבית הפעמים שבהם הירח מלא, הוא חולף מעל או מתחת לאותו מישור ולכן אין ליקוי. כדי שיחול ליקוי, על הירח להימצא על או מאוד סמוך למישור המילקה בעת שהוא מלא. מכאן שמו של המישור - מישור המילקה הנובע מלשון - ליקוי.
ליקוי ירח מלא בישראל, יולי 2018
(צילום ועריכה: ארז ארליכמן )
הליקוי שיחול ביום ראשון, 7 בספטמבר, ממחיש בדיוק את הנקודה הזו - הירח יהיה מצוי כמה מעלות מתחת (דרומית) למישור המילקה, אולם כל דסקת הירח תמצא בחרוט הצל המלא שמטיל כדור הארץ ולפיכך תוסתר מהשמש.
איך צופים בליקוי?
הליקוי ייראה למעשה בכל מקום בכדור הארץ שבו הירח מצוי מעל האופק בעת הליקוי. במלים אחרות, יותר ממחצית פני כדור הארץ יוכלו לראות את הליקוי. בישראל, הליקוי ייראה מכל מקום ובכל שלביו, כאשר אין צורך לא בטלסקופ קטן ולא במשקפות שדה לצפות בליקוי, אלא פשוט להביט בעין. כמובן שצפייה מבעד למשקפת או טלסקופ מעצימה את חווית הצפייה.
מהו ירח "דם"?
זהו שם עממי שניתן לירח המצוי בשלב הליקוי המלא. כיון שחלק מקרני השמש, באורכי הגל האדומים, מצליחות לחדור את האטמוספרה ולהישבר לתוך חרוט הצל המלא (תופעה המוכרת לנו בשקיעה ובזריחה, אז רואים את השמיים נצבעים באדום). כיוון שכך, אזי הירח עדיין מואר באותן קרנים אדומות ונצבע בגוון אדמדם גם כשהוא בחרוט הצל המלא. ככל שהירח מתקרב לשיא הליקוי ולמרכז הצל, פחות קרני שמש אדומות מצליחות להגיע אליו והוא עשוי כמעט להעלם מהעין.
תחילת הליקוי תהיה בשעה 18:28 שעון ישראל - אז הירח ייכנס לחרוט הצל החלקי שמטיל כדור הארץ, אולם שלב זה מתחיל טרם זריחת הירח בישראל. חרוט הצל החלקי הוא אותו אזור שבו כדור הארץ מסתיר רק חלק מהשמש. כלומר, מי שמצוי בחרוט הצל החלקי יראה שהשמש מכוסה רק בחלקה על ידי כדור הארץ. לכן, בשלב זה עדיין הירח מואר על ידי חלק מקרני השמש ולפיכך קשה מאוד להבחין בעין בהצללה של הירח כיוון שהיא חלקית. הירח זורח בישראל בשעה 18:51 כאשר הוא כבר בחרוט הצל החלקי.
19:27 בערב - בשלב זה, הירח נכנס לחרוט הצל המלא שמטיל כדור הארץ. חרוט הצל המלא הוא האיזור שכל מי שמצוי בו רואה שהשמש מוסתרת לחלוטין על ידי כדור הארץ. לכן, לקראת השלב הזה, כאשר כדור הארץ עדיין מצוי בחרוט הצל החלקי – יהיה ניתן להבחין בהצללה כלשהי בשוליו המזרחיים (שמאליים) של הירח. כאשר הירח מצוי בחרוט הצל המלא, הצל ילך ויגדל עד לשיא הליקוי.
21:12 בערב – בשלב זה, זהו שיא הליקוי. משלב זה, הצל הולך ומתמעט עד ליציאה מחרוט הצל המלא. הליקוי המלא ימשך עד שעה 21:52, אז נתחיל לראות את קרני השמש נופלות על צדו המערבי (ימני) של הירח.
22:56 בערב - הירח יוצא מחרוט הצל המלא ונכנס לחרוט הצל החלקי. בשלב זה, נקודת הצל עוזבת את שוליו המערביים של הירח ואנו נותרים עם הצללה קלה שתלך ותפחת עד ליציאה של הירח גם מחרוט הצל החלקי בשעה 23:55.
מתי הליקוי הבא?
הליקוי הבא שאינו ליקוי חצי-צל, יהיה ליקוי חלקי שייראה ב-28 באוגוסט 2026, ואז יהיה ניתן לצפות בו בישראל רק בחלקו האחרון. הליקוי המלא הבא שייראה בישראל בכל שלביו יהיה ליקוי ירח ב-31 בדצמבר 2028.
שלבי הליקוי. באיור נראה מסלול הירח וכן הצל שמטיל כדור הארץ - המעגל האפור הוא איזור החצי-צל - באזור זה רק חלקה של דיסקת השמש מוסתר מהירח ולכן עדיין נופל על הירח אור השמש וקשה להבחין בצל. העיגול האדום הוא אזור הצל המלא, שמוסתר לחלוטין מאור השמש. אפשר לראות שרק חציו הצפוני של הירח יהיה באיזור הצל המלא בשיא הליקוי. אפשר גם לראות שמסלול הירח בעת הליקוי מצוי דרומית ממישור המילקה (הקו המקווקו).
מידע על האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשנת 2025, הניתן להורדה באתר המחבר.
