עונת הקיץ בגליל העליון קיבלה השנה תוספת צבע מפתיעה: עשרות פלמינגו ורודים, שבניגוד לכל לוחות הזמנים המוכרים של עולם הצפרות, החליטו לוותר על הנדידה המסורתית צפונה ונשארו לחופשת קיץ באגמון החולה-קק"ל.
פלמינגו בעמק החולה
(צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)
עבור עשרות אלפי המבקרים, וגם עבור אנשי המקצוע הוותיקים במקום, מדובר במחזה מרהיב וחריג, שלא תועד כאן מעולם בעונה החמה. "נוכחות הפלמינגו באגמון החולה מפתיעה בפני עצמה, אבל ההישארות שלהם בקיץ - זה כבר ממש לא צפוי", מסבירה עינבר שלומית רובין, מנהלת השטח באגמון החולה-קק"ל. לדבריה, "בכל בוקר שאנחנו פוגשים אותם בשטח, הלב מתרחב. אולי אנחנו באמת עדים לעידן חדש: בחורף באים העגורים, ובקיץ - הפלמינגו".
בעשור האחרון הפך הפלמינגו, עם צווארו האלגנטי וצבעו העז, ממבקר נדיר בישראל לחלק קבוע יחסית מנוף הנדידה. בדרך כלל, הוא נצפה באגמון החולה בעיקר בעונות המעבר – באביב בדרכו צפונה, ובסתיו בדרכו דרומה. בשנים האחרונות, כמה עשרות פרטים אף החלו "למשוך" את השהות ולהישאר גם בחודשי החורף.
אך כעת, נרשמה תופעה יוצאת דופן של ממש: להקה של עשרות פלמינגו, חלקם צעירים שנולדו השנה, החליטה שהאגמון הוא יעד קיץ מושלם, ונשארה כאן לראשונה בתולדות המקום.
ההפתעה גדולה במיוחד מכיוון שהפלמינגו, המגיעים לישראל מאזורים כמו טורקיה ואיראן, מעדיפים בדרך כלל אגמים ובריכות מים מלוחים, שם הם מוצאים את מזונם הייחודי. שהותם הארוכה דווקא באגמון, שמימיו מתוקים, נחשבת לתופעה בלתי צפויה שמעוררת עניין רב בקרב חוקרים. ההערכה היא כי בבריכות האגמון נוצרו תנאים המאפשרים את התפתחות הפלנקטון, המזון שאותו הם אוכלים.
גם ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, רואה בתופעה סימן חיובי להתפתחות האגמון. "אגמון החולה הוא בית גידול דינמי שמשנה את פניו עם חילופי העונות ועם חלוף השנים", הוא מסביר. "מגמת העלייה של נוכחות פלמינגו כאן, שמגיעה בימים אלה לשיא של יותר מ-100 פרטים, היא חלק מהשינויים האלה. אנחנו מקווים שמגמה זו תלך ותתעצם, כחלק מהעתיד הוורוד שמחכה לאגמון ולאזור הזה".
