ג'יין גודול חשפה את אורחות חייהם של השימפנזים, שינתה את הדרך שבה מדענים חוקרים התנהגות בעלי חיים, והפכה לאחת הדמויות המוכרות והמשפיעות ביותר בתחום ההגנה על הסביבה. היא הלכה אמש (יום ד') לעולמה בגיל 91. לפי הודעת מכון ג'יין גודול ברשתות החברתיות, המדענית מתה מוות טבעי בזמן שהייתה בקליפורניה במסגרת מסע הרצאות.
"תגליותיה של ד״ר גודול כאתולוגית חוללו מהפכה במדע, והיא הייתה דוברת בלתי נלאית למען הגנה ושיקום של עולמנו הטבעי", נכתב בחשבון האינסטגרם של המכון.
5 צפייה בגלריה
ג'יין גודול בתמונה מתוך הסרט
(צילום: מכון ג'יין גודול יח"צ הסרט Jane Goodall's Wild Chimpanzees, 2002 )
גודול הפכה את אהבתה לחיות הבר לקמפיין חובק עולם. זה הוביל אותה מכפר חוף באנגליה אל אפריקה ומשם למסעות בינלאומיים - במטרה להבין טוב יותר את השימפנזים ואת תפקידו של האדם בשמירה על בית הגידול שלהם ועל בריאותו של כדור הארץ.
גודול הייתה חלוצה בתחומה - גם כאישה-מדענית בשנות ה-60 של המאה הקודמת וגם בשל מחקריה על התנהגות פרימטים. באמצעות שיתוף פעולה עם National Geographic היא קרבה את הציבור לעולם הפראי, כשהכניסה את השימפנזים האהובים עליה לסרטים, לטלוויזיה ולמגזינים.
היא ערערה על הנורמות המדעיות של זמנה: היא נתנה לשימפנזים שמות במקום מספרים, תיארה את אישיותם הייחודית, ותיעדה קשרים משפחתיים ורגשיים. גודול גם גילתה כי, כמו בני אדם, הם משתמשים בכלים. "מצאנו שבסופו של דבר אין קו ברור המפריד בין בני אדם לשאר ממלכת החיות", אמרה בהרצאת TED בשנת 2002.
עם השנים הסיטה את עיקר עיסוקה מן הפרימטולוגיה אל האקטיביזם הסביבתי, לאחר שצפתה בהרס נרחב של בתי גידול. היא הפצירה בעולם לנקוט פעולה מהירה ודחופה נגד שינויי האקלים. "אנחנו שוכחים שאנחנו חלק מן העולם הטבעי", אמרה ל־CNN בשנת 2020. "עדיין יש חלון זמן".
ב־2003 הוענק לה תואר אצולה דיים (Dame) מטעם בריטניה, ובתחילת ינואר 2025 קיבלה את מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית מהנשיא לשעבר ג'ו ביידן.
הדרך לאפריקה
גודול נולדה בלונדון בשנת 1934 וגדלה בבורנמות' שבדרום אנגליה. כבר בילדותה חלמה לחיות לצד בעלי חיים. אהבתה התעצבה בעקבות מתנת ילדות - בובת גורילה שקיבלה מאביה - וגם מספרים כגון "טרזן" ו"דוקטור דוליטל".
לאחר שסיימה את לימודיה, נאלצה לדחות את חלומותיה מפני שלא יכלה להרשות לעצמה לימודים באקדמיה. היא עבדה כמזכירה ובהמשך בחברת סרטים, עד שחברתה הזמינה אותה לבקר בקניה - והג'ונגל הפך לאופק בר-השגה.
לאחר שחסכה כסף למסע בספינה, הפליגה לאפריקה והגיעה לקניה בשנת 1957. שם פגשה את האנתרופולוג והפליאונטולוג לואיס ליקי ואת רעייתו הארכיאולוגית מרי ליקי - מפגש ששינה את חייה.
בעידודו של ליקי הקימה את שמורת גומבה סטרים לשימפנזים (כיום מרכז המחקר גומבה סטרים) שעל שפת אגם טנגניקה שבטנזניה. שם גילתה כי שימפנזים אוכלים בשר, מנהלים מלחמות עקובות מדם, ובעיקר - יוצרים כלים כדי לחלץ טרמיטים.
בהמשך עצרה את מחקריה כדי להשלים דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג', אך שבה אל הג'ונגל למשך שנים רבות. בעלה הראשון ושותפה למחקר היה צלם הטבע הוגו ואן לוויק. בזכות סיקור נשיונל ג'יאוגרפיק, הפכו השימפנזים של גומבה לדמויות מוכרות ברחבי העולם - הידוע שבהם היה "דיוויד אפור הזקן", שקיבל את שמו בשל פס כסף בשערו.
כ-30 שנה לאחר שהגיעה לאפריקה, הבינה גודול כי לא תוכל להגן על השימפנזים מבלי להיאבק בהרס בתי הגידול שלהם. היא הרחיבה את פעילותה מעבר לגומבה, עזבה את הג'ונגל והחלה למלא תפקיד גלובלי כקונסרבציוניסטית.
ב-1977 הקימה את מכון ג'יין גודול, ארגון ללא מטרות רווח שתומך במחקר בגומבה ובמאמצי שימור ופיתוח באפריקה. מאז התרחב המכון לכל העולם וכולל פעילות בחינוך סביבתי, בריאות וסנגור סביבתי.
היא רכשה לעצמה מעמד חדש, כשהחלה לנסוע כ-300 ימים בשנה כדי להיפגש עם מנהיגים מקומיים ולשוחח עם קהילות ותלמידים. היא המשיכה במסעות עד סוף חייה - רק בשבוע שעבר הופיעה במסגרת שבוע האקלים בניו יורק.
מהג'ונגל לבמות העולם
במשך השנים אמרה גודול לא אחת כי המעבר מהחיים המבודדים בג'ונגל אל מסעות עולמיים הפתיע אותה עצמה. "תמיד מדהים אותי שיש את האדם הזה שנוסע ומרצה בכל מקום, וזה בעצם אני. זה בכלל לא מרגיש כמו אני", אמרה ל"ניו יורק טיימס" ב-2014, במהלך ביקור בברונדי ובטנזניה.
גודול חיברה יותר מ-30 ספרים - בהם רבי-מכר לילדים וגם את ספרה ״סיבה לתקווה״ (1999), שבו שיתפה את עולמה הרוחני והסביבתי. למרות ההרס הסביבתי שראתה, היא שמרה על אופטימיות. "כן, יש תקווה... היא בידיים שלנו - שלך, שלי ושל ילדינו. הכול תלוי בנו", אמרה ב-2002, כשהיא קוראת להשאיר "טביעות רגל אקולוגיות קלות ככל האפשר".
היה לה בן אחד - גראב – מנישואיה לצלם ואן לוויק, שממנו התגרשה ב־1974. בעלה הראשון מת ב-2002. בשנת 1975 נישאה לדרק ברייסון, שהלך לעולמו ב-1980.
